אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צא · ב

א

(שם אינו מחול מפני שידו כידה) נראה פשוט לפמ"ש רמ"א לעיל סי' צ' סעיף י"ג דאע"ג דאם מכרה נצ"ב המכר בטל מ"ח לכשתתאלמן או תתגרש המכר קיים ה"נ אם מת הוא מועיל מחילתה דודאי עדיף מחיל' בדבר שתחת ידו ממכירה ואפי' לדעת הב"ש שם דה"ל דבר שלא בא לעולם לגבי מכירה כבר כתבתי לעיל דדברי רמ"א מוכרחים ומ"מ הכא גבי מחילה גם הב"ש מודה דהא מחיל מהני בדבר שלא בא לעולם כיון דעכ"פ השיעבוד שלה הוא מתחלת הלואה וכ"ש במודה שהוא פרוע דהדין הוא דאינה נאמנת לגבי בעל מ"מ אם נתאלמנה מועיל הודאתה כדאי' לעיל סי' צ"ב סי"ב בהג"ה אך בזה יש להסתפק דאפילו במתה והבעל יורש את הגוף לאחר חיתה י"ל דמועיל מחילתה אף דבמכרה הבעל מוציא מיד הלקוחות מתקנת אישא מ"מ הכא כיון דקי"ל דהבעל אינו יורש במלוה שביד אחרים כשנשאה כדאיתא לעיל רס"י צ' אם כן כיון שמחלה בעוד שהיה ראוי י"ל דלא שייך עדיין תקנת אושא ודוקא בחיי' לפירות דלא שייך בו ראוי שפיר אמרינן דאין מחילתה כלום משום שידו כידה אבל לגבי ירושה לא ה"ל הבעל כלוקח אלא כשבא לידו אבל כשמחלה קודם י"ל דמהני מחילתה וכן משמע מלשון הרא"ש דמדמה מלוה שביד אחרים למכרה נ"מ כמבואר לעיל סי' צ' ס"א ולפמ"ש לעיל דאפי' הכניסה לו נצ"ב לא עדיף מנ"מ דמה שהכניסה לו נצ"ב לא עדיף משאר לוקח דיכול המוכר למחול וצריך הבעל לבוא מכח תקנת חז"ל דעשאוהו כלוקח וזה אינו אלא במוחזק ולא בראוי א"כ קדמה המחילה עד שלא נעשה כלוקח מיהו מלשון בעה"ת בשם הרמב"ן שהביאו הב"י בח"מ סי' ס"ו דמכנסת לבעלה שט"ח א"כ כתיבה ומסירה וכו' אלא בתקנת חכמים שעשאוהו כלוקח ויורש לזכותו קנה הכל משמע קצת דאפי' לענין ירושה קנה וצ"ע לדינא:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה