הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צא · א
(סעיף א' אשה שהכניסה וכו') עיי' בח"מ סימן ס"ו סעיף כ"ח דאפי' אם הכניסה לו נ"מ א"י למחול והוא מבעה"ת בשם הרמב"ן ובתשובת חות יאיר כתב שצ"ע דהא אין זכי' לבעל רק בפירות נ"ח ולכך צריך הרשאה היכא דליכא פירא בארעא ע"ש ולק"מ דהא כתב בתרומת הדשן דמעות מזומנים הוי כאיכא פירא בארעא כמבואר בסי' פ"ה מיהו אכתי ה"מ להקשות אהא דכת' הטור וש"ע לעיל סימן פ"ג גבי חבלו בה אחרים דאינה יכולה למחול ואם מחלה אינה מחילה ומ"מ אין הבעל יכול לתבוע חלקו אלא בהרשאתה אך כבר כתבתי דאין מזה קושיא ומצינו בכה"ג גבי קנס ובו"פ של נערה דהוי דאביה ואינה יכולה למחול כדאיתא בכתובות דף ל"ט ע"ב ע"ש ואפ"ה כתב הרמב"ם בריש הלכות נערה דהיא בעצמ' צריכה לתבוע אותו לדין וע"כ צ"ל כמ"ש לעיל סימן פ"ה דכיון שאינה יכולה למחול הב"ד כופין אותה שתתבע או שתכתוב לו הרשאה וכ"נ דעיקר הטעם דקאמר דא"י למחול משום דידו כידה שייך אפילו בנ"מ כדאיתא בר"פ הכותב דאפילו לאביי נשואה ידו כידה ונראה אף דלשון מכנסת שט"ח משמע נצ"ב כמ"ש הח"מ מ"מ אי לאו תקנת חכמים דידו כידה לא הוי עדיף מה שהכניסה בנצ"ב משאר מכירת שט"ח בכתיבה ומסירה דיכול למחול משום דעיקר שעבוד הגוף נשאר אבלו אלא עיקר הטעם כמ"ש הרי"ף משום דאין קנין לאשה בלא בעלה והיינו מתקנת חכמים והוא אפילו בנ"מ לכך הוצרך לומר הטעם משום דידו כידה אע"ג דמיירי בנצ"ב ואף שכתבנו לעיל סימן צ' דבנצ"ב היה תקנה קדומה להיות מכרה בטל מ"ח כשתקנו באושא אפי' בנ"מ הדר דינא ידו כידה כמו בנצ"ב וכבר כתבנו בקידושין דף פ"ה פ"ב דנקט בנצ"ב משום דבנ"מ לא מתוקמא אלא לפי תקנת רבותינו בר"פ האשה שנפלו משא"כ לדינא דמתני' שם בנפלו לה קודם מכרה ונתנה קיים כ"ש שיכולה למחול ולפ"ז נ"מ בכתב לה דו"ד אין לי בנכסייך דמכרה ונתנה קיים מועיל המחילה דלא גרע ממכרה ונתנה: