הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צ · לח
(שם ולא הסכימה למעשיו) והרמב"ם כתב ונפסד המכר וכתב הה"מ דמשמע מדבריו דדוקא בנפסד המכר אבל אם נתרצה הלוקח בלא חתימתה יכולה לומר דמש"ה לא הוצרכה לחתום לו והקשה עליו דמסוגיא דכתובות דף נ"ה דקאמר דאבדה כתובתה אף מראשון משום דאיהי אפסדה אנפשה משמע להדיא אפי' נתקיים המכר ובאמת גם הר"ן הקשה דאם שדה שני' הוא כדי כל כתובתה דהראשון יכול לומר הנחתי א"כ מאי ראי' מדלא חתמה לראשון כיון דעדיין נשאר בני חורין כדי כל כתובת' ונראה דהרמב"ם ס"ל דודאי מיירי שלא נשאר כל כתובתה והא דקאמ' אבדה כתובתה לגמרי משמע אין הכוונה דאבדה כל כתובתה אלא דבשיעור שכתבה ללוקח שני אינה יכולה לגבות אף מראשון משום דאפסדה אנפשה אבל במותר כתובתה שהוא יותר משדה של לוקח שני לא איירי התנא מזה דפשיטא דגובה מלוקח ראשון כיון שלא הניח לה בזה מקום לגבות ושפיר מוכח דלא עשתה נ"ר לבעלה מדלא כתבה לראשון בזה המותר אלא דלפ"ז קשה לכאורה דא"כ למה אבדה כתובתה לגמרי בשיעור מה שכתבה ללוקח שני הא כשמוציאה המותר מן הראשון ומסתמא הוא חוזר על לוקח שני וטורף ממנו מה שטרפה ממנו וממילא חוזרת האשה וגובה מלוקח ראשון כדין אשה ושני לקוחות כמבואר בח"מ סי' קי"ח דבזה חוזר חלילה עד שיעשו פשרה וא"כ לא אבדה כתובתה לגמרי אף במה שכתבה ור"ל כמ"ש בחידושי' בדף צ"ה דמיירי שמכר הבעל לראשון בלא אחריות אע"ג דקתני סתמא וקי"ל אחריות ט"ס ז"א דהא הך ברייתא דאבדה כתובתה רב מאיר קאמר לה ור"מ ס"ל בב"מ דף י"ב אחריו' לאו ט"ס הוא ובאמת לר"י דפליג עליו אפי' אי הוי אמרינן דא"י לומ' נ"ר לא היתה אובדת לגמרי כיון דס"ל בב"מ שם דאחריות ט"ס הוא וכבר כתבנו בחידושי' דבאמת מדוקדק בזה לשון ר' יהודא יכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי ר"ל שאומרת לשני לקוחות שרוצי' להיות הדין דחוזר חלילה כדי שיעשו פשרה שהיא בעצמ' יכולה לגבות מן השני משו' דנ"ר עשתה לבעלה ומעתה מבוארים דברי הרמב"ם דהא מיירי כשאין השדה שני' מספקת כדי כל כתובתה דאל"ה אין ראי' ממה שלא כתבה לראשון כמו שהקשה הר"ן וא"כ למאי דקי"ל אחריות ט"ס הוא. הי' הדין שיחזור חלילה ולא היתה אובדת לגמרי במה שכתבה להכי נקט בגוונא דנפסד המכר שאין כאן לוקח ראשון שיגבה משני וה"ה דהמ"ל בגוונא שמכרה בפירוש שלא באחריו' וחדא מינייהו נקטו דזה שכיח טפי דלא שדי אינש זוזי בכדי דהא מש"ה קי"ל אחריות ט"ס וזה ודאי אין להקשות דלא חוקי הש"ס דאבדה לגמרי משמע דנפסד המכ' דאין לשון הברייתא ראשון ושני מורה כן ועיין מ"ש בחידושי' באורך אך דעת הר"ן בזה דאפילו אם שדה שניה הוא כדי כל כתובתה אפ"ה א"י לומ' נ"ר מדלא כתבה לראשון מחמת חששא דשמא ישתדף שדה שני' או יגבנה בע"ח מוקדם. וצ"ע לדינא ועיין בחידושי' באורך: