אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צ · לז

לו

(שם ואח"כ מכר אותו הבעל) כתב הב"ש ס"ק ס"ב דה"ה אם כתבה שטר בפ"ע עיין תוס' כתובות עכ"ל ודבריו תמוהי' דהתוס' כתבו אליבא דרב אבל אנן קי"ל כשמואל בדינא כמ"ש הרי"ף בפ' הנזקין וכן הוא בח"מ סי' רצ"ו גבי סקריקון ועוד נראה דהרי"ף לא הוצרך לכתוב זה אלא גבי סקריקון אבל גבי אשה לא שייך זה דשטר פי' דהיינו שתכתוב לו בשטר שהיא עצמה מוכרח לו ולא דרך הסכמה על שטר בעלה כמ"ש התוס' דף ב"ה והמרדכי בשם ר"י א"כ לא שייך זה בשדה בעלה דאיך יכולה למכור בשטר בפ"ע הא עדיין אינו שלה והוי דשלב"ל בשלמא כשכתבה לו אחריות היינו שהיא משעבד' עצמה באחריות על מכירת בעלה דקי"ל אדם יכול לשעבד עצמו על דשלב"ל והא דס"ל לרב בהנזקין דמהני אם כותבת לו שטר אפילו גבי אשה היינו דרב לטעמי' דס"ל ביבמות דף צ' אדם מקנה דשלב"ל א"נ בנצ"ב כדאיתא בב"ב דמיירי מתני' בג' שדות אבל שאר נכסי' למאי דקי"ל דהיכא דזבין מלוה אינו כלום דמכאן ולהבא הוא גובה ולא שייך שמכרה בשטר בפ"ע ומ"ש התוס' גבי כתבה לראשון דשטר בפ"ע מהני אף דמשמע דמיירי בשאר נכסים היינו לרב ולר"מ בבריית' שם ובזה מיושב קושיית מהרש"א שם דלא מוקי למתני' דכתב ראשונה ללוקח היינו בשטר בפ"ע דאפי' אי נימא דהלכתא כרב בהא מ"מ לא שייך לאוקמי סתם משנה כמ"ד אדם מקנה דשלב"ל דהא סתם משנה בקידושין דף ס"ב דאין אדם מקנה דבר שלב"ל מיהו באמת צ"ע על המרדכי ס"פ מי שהי' נשוי שכתב ג"כ דשטר מהני דהא קי"ל דהלכת' כשמואל בדינא ונהי דנימא דס"ל דכיון דעיקר מלתא הוא רק מחילת השיעבוד לא הוי דבר שלב"ל מ"מ קשה דה"ל למיפסק כשמואל ואפשר לומר דס"ל דטעם פלוגתת רב ושמואל משום דשמואל לטעמי' אזיל דס"ל בב"מ דף י"ב דאחריות בשטרי מקח לאו ט"ס הוא וטעמא דרב דס"ל דאחריות ט"ס וה"ל כאילו קיבלה אחריות והיינו דאמר בהנזקין דף נ"ח ע"ב אמר לך מאי אחריות נמי שטרא וכיון דקי"ל דאפי' בשטרי מקח אחריות ט"ס הוא כדפסק רבא הלכתא בב"מ דף ט"ו ע"ב ממילא דשטר מועיל ונרא' דזה הוא שיטת רב האי גאון שהביא הה"מ. ולפ"ז יש ליישב במה שהשמיט הרמב"ם ז"ל הך דקיבל עלי' אחריות משום דכיון דפסק כשמואל בהא דשטר לא מהני וכמשמעות לשון הברייתא בכתובות דף צ"ה ע"א שחתמה לו כמ"ש התוס' שם בד"ה כתבה וכו' ונדחקו שם אליבא דרב וא"כ מוכח מברייתא זו (דפליגא על ר' שמעון בן אליעזר) וסבירא לי' דקבלת אחריות לא מהני דהא קי"ל דאחריות ט"ס ושמואל דס"ל כרשב"א לטעמי' אזיל דל"ל אחריות ט"ס בשטרי מקח וכ"ז כתבנו ליישב דעת הרמב"ם ודעת המרדכי אבל לדינא צ"ע דנראה דהכא לא שייך כלל לומר אחריות ט"ס לענין זה דהא הטעם דאמרי' אחריות ט"ס הוא משום דלא שדי זוזי בכדי והיינו במכר שדה אבל זו שלקחה דבר מועט בשביל מחילת השיעבוד מה"ת נימא שתקבל אחריו' והיינו דכת' הרא"ש בתשובה והביאו הטור בס"ס זה דאפי' קיבלה עלי' אחריות אין הכוונה שאם יטרוף בעל חוב תשלם לו אלא שאם מכרה כתובתה לאחר ויבא ויטרוף ואחריות זה לא מהני מיהו מ"ש הרא"ש בתשובה שם דמה מפסדת שהרי לא יוכל הלוקח שקנה כתובתה לגבות מאותו קרקע דהוי כמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו וכו' צ"ע בזה דלפי הטעם שכתבו הפוסקים דמוכר שט"ח יכול למחול משום דשני שיעבודים יש ושיעבוד הגוף א"י למכור אלא שיעבוד הנכסים וכיון שמחל שיעבוד הגוף ממילא דא"י לגבות מנכסיו א"כ הכא דאינ' מוחלת החוב לבעלה אלא שיעבוד הקרקע י"ל דאינה יכולה למחול וצ"ל דס"ל דהטע' הוא דיכול למחול כמ"ש התוס' משום דמכירת שטרות דרבנן וצ"ע בהרא"ש בפרק הכותב שהביא טעם ראשון:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה