אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צ · כז

כו

(שם דמ"מ כשתתאלמן ותתגרש מכרה קיים) נראה מלשון רמ"א דאין חילוק בין כשמוכרת בטובת הנאה או כשמוכר' סתם וכן משמע מלשון הנ"י והרא"ש דמדמי נצ"ב לנ"מ ובנ"מ הא איתא לעיל סעיף ט' בהג"ה דאפי' מוכר' סתם אם נתארמלה ונתגרשה מכרה קיים וכן כתבו הנ"י והרא"ש בעצמן א"כ מ"ש ה"ה לנצ"ב משמע דדינם שוה בזה ולפ"ז נראה דכ"ש שהוא יכול למכור נצ"ב דהיינו שלאחר מיתתה המכירה קיים דודאי בנצ"ב ידו עדיפא מידה כדאי' בכמה דוכתי וצריך לומר הא דקאמר מכרו בטל היינו בחיי' ואף לדעת היש אומרים דאף הבעל עצמו יכול לערער היינו בחיי' משום שבח בית אבי' אבל לאחר מותה מכירה קיימת והיינו לדעת התו' והרא"ש דס"ל דאין שייך לומר שיורש כחה משו' דאחריות דנפשי' קיבל עלי' כמבואר בדבריהם אבל לדעת רש"י ז"ל שיורש כחה אין ראי' ממה שמכירת האשה מועיל בנצ"ב כשתתאלמן דהכא שאני שיורש כחה ועומד במקומה ובזה א"ש לשון רמ"א שכתב ואפי' אם מתה בחייו לאחר שכתב המחבר ויש מי שאומר וא"צ למה שנדחק הח"מ בס"ק מ"ד דקאי על דיעה ראשונה ונראה דאף לדעת האחרוני' דמחלקי' בנצ"ב דאין היא יכולה למכור אלא בטובת הנאה אבל אם מכרה סתם אונו מכור לכשתתאלמן מ"מ נראה דאם הוא מכר נצ"ב אפי' בסתם מועיל המכירה לאחר מיתתה לדעת התוס' והרא"ש הנ"ל דהא כתבו התו' בכתובות דף נ"ט ע"ב ד"ה קונמת קאמרת וכו' דיותר עדיפא יד הבעל בנצ"ב מיד האשה בנ"ח כמו שהוכיחו מעבדי נ"מ דאין יוצאין בשן ועין לאשה ועבדי צ"ב יוצאין בשן ועין לאיש והכי קי"ל בי"ד סי' רס"ז א"כ כיון דקי"ל דהיא יכולה למכור נ"מ כמ"ש לעיל כ"ש שהוא יכול למכור נצ"ב וכן מ"ש בח"מ ס"ק מ"ג דהבעל יכול למכור נ"מ בטובת הנאה נראה דיש ללמוד זה ממה שהיא יכולה למכור בטובת הנאה נצ"ב דהא ידו עדיפא מודה כנ"ל מיהו בנ"מ כשהוא מוכר בסתם מפורש בירושלמי שהביא הרא"ש בפ' חזקת דלא מהני אפי' לאחר מיתתה משום דאין כבוד לאשה משום שבח בית אבי' ביטל' מכר לגמרי וכו' מ"ח נראה מדברי הרא"ש שם דמייתי ראי' בנצ"ב דמוציא מן הלקוחות משום שבח ב"א משמע דס"ל דאף בנצ"ב אפי' מתה היא המכר בטל משום כבוד אשה וזה דלא כסברת הח"מ וב"ש דמשמע מדבריהם דמכירתה עדיפא בנ"מ משום שגוף השדה שלה ממשמעו' דברי רשב"א בתשו' שהבי' ב"י דהא מדברי התוס' הנ"ל מבואר אפכא דיד הבעל עדיף בנצ"ב מיד האש' בנ"מ כנ"ל. ולפ"ז מ"ש הח"מ דאם אמר לכשתמו' דומ' למה שנתבאר האומ' שדה זו שאיר' מאב' וכו' והב"ש כתב דאם אמ' לכשתמו' תליא בפלוגתת הפוסקים בח"מ סי' רי"א אי מהני והיינו מה שנתבאר שם בסעיף ח' באומר שדה זו שאירש מאבא וכו' ולפמ"ש אין ענין לפלוגתא זו דהכא ודאי לא ה"ל דשלב"ל דידו עדיפא מידה אלא משום דאין כבוד לאשה שימכו' בסתם מכר גמור אלא במכר על תנאי אם תמות אין זה כנגד כבודה. וזה מבואר להדיא מלשון הרא"ש פ' חזקת ע"ש בלשון ופי' הר"ר יונה ז"ל הטעם וכו' ולא מכר גמור אלא מכר על תנאי וכו':

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה