אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צ · כא

כ

(שם ואם הדמים שלקחה וכו') משמע דוקא כשקיימים בעצמם אבל אם החליפה אותם על דבר אחר הבעל יורש אותם וכ"כ הר"ן בשם הרשב"א ואין לדקדק דא"כ למה נקט דא"י לומר שמא מציאה הן ולא נקט דא"י לומר שמא אינם הן אותם מעות שנטלה מלוקח אלא חלופייהו די"ל דאדרב' דיותר רבותא הוא דא"י לומר מציאה הן ולא נטלה אותן מעות כלל מלוקח אבל שמא החליפה כיון דכבר נטלה אותן מעות בודאי י"ל דאוקמינן אחזקתייהו שלא החליפה כלל אך הד"מ כתב בשם הנ"י דאפילו אם איתא דבר שבא מאותן מעות חיוב לשלם להם ולקחן סי' צ"א הביא הב"ש בשם הנ"י בס"ק יו"ד דבהלואה אפי' אם המעות בעין א"ב לשלם ולכאורה קשה הכא נהי דכשהמעות בעין ה"ל כפקדון מ"מ בדבר א' הבא מחמתו כבר קנתה וקנה הבעל ונלע"ד להבין הטעם דהכא כיון דהוי מעות פקדון א"כ שלא כדין הוציאה אותם ולא תיקנו בזה שיהי' בעל כלוקח כדאמרי' ר"פ השואל דף צ"ו ע"ב כי עבדו רבנן תקנתא ואמרו בעל לוקח הוי להתירא לאיסורא לא עבדו רבנן תקנתא וה"נ כיון דאיסור הוי לא הוי כלוקח ועוד נראה כיון דקי"ל בלוקח מגנב כל היכא דבאיסורא אתי לידו אף דהדין הוא שקנה החפץ מ"מ צריך לשלם הדמים כמבואר בח"מ סי' שנ"ג ושנ"ד א"כ הכא גבי בעל אף אם נימא דהוי כלוקח מ"מ אין שייך לומר דבהתיר' אתי לידו דאם הוא כלוקח הוי כלוקח מתחלה א"כ ע"כ צריך לשל' הדמים וכיון דבטל טעמא דלוקח הוי ממילא לענין ירושה גובה הלוקח מתקנת הגאונים דמטלטלים משתעבדי ללוקח ולמלוה מיהו היכא דנתן לה רשות להוציא המעות וכן לדעת רמב"ם שכתב דהמכירה קיימת עד לאחר מיתתה י"ל דכדין הוציאה המעות דלא הוי המעו' פקדון כיון דלא הוי התנאי שיתבטל המקח למפרע ולא שייך מ"ש דהוי כבא לידו באיסורא. אך לפמ"ש לעיל דהוי כאילו התנה שאם תמות בחייו יחזרו הדמים י"ל נמי דהוי כאילו התנה כתנאי המועיל להוציא מירושת הבעל וכמ"ש הב"ש בשם בעה"ת בסי' פ"ה ס"ד ס"ק כ"ג ועמ"ש שם:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה