הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צ · יח
(שם שהרי לא קנתה קנין גמור עד שתרצ' וכו') הקשה הר"ן לשיטת הרמב"ם דאין המתנה חל כלל עד שתאמר הן נהי דאין הבעל אוכל פירותיהן משום דהוי כנכסים שאינם ידועי' כיון דיכולה בכל עת לומר הן מ"מ למה אין הבעל יורשה ולפמ"ש לעיל בדעת הרא"ש די"ל דבנכסים שא"י אין הבעל יורשה ואין הכרח כ"כ מהא דקאמר במתני' לא תמכור לכתחלה יש ליישב כן בדעת הרמב"ם אך העיקר נראה דבאמת קשה לי טובא הא דכתב הרא"ש דאם כתבה מהיום ולכשארצה היינו כאילו כתבה ע"מ שארצה דהא קיי"ל בב"ב דף קל"ו בכותב נכסיו מהיום ולאחר מיתה דאף דבגט מספק' לן אי תנאי הוי או חזרה מ"מ במתנה אמרי' דהכי קאמר לי' גופא קנה מהיום ופירא לאחר מיתה א"כ למה לא נימא ג"כ במהיום ולכשארצה דהכי קאמר גוף מהיום ופירות כשירצה והכי אמרי' בקידושין ר"פ האומר גבי מהיום ולאחר ל' יום ודוחק לחלק בין תולה בזמן או תולה לכשארצה מיהו לדעת הרא"ש דמפרש לכשארצה היינו כל זמן שלא יחזור יש לחלק בפשיטות דאף מה שכתבה לכשארצה אין בו ביטול מתנה עכשיו כל זמן שלא חזר ולא דמי להתם דלאחר מיתה או לאחר ל' יום דמשמע דעכשיו אינה מתנה אם כן אין הכרח לנו לחלק בין גוף לפירות לפ"ז נראה דלדעת הרמב"ם דמפרש לכשירצה היינו שיאמר הן באמת יש לפרש הכי דגוף קנה מהיום ופירות לכשאומר הן ובזה א"ש טפי הבריית' דלפמ"ש לעיל דבמתנה בכולה דעתה לכתחלה שתחזור בה אם תרבה למכו' לאחר לפירות אבל לענין ירושה נתנה מתנה גמורה א"כ לרשב"ג בבריית' דאינו מחלק בין כולה למקצתה נמי הדין כן דגוף הקרקע קונה המקבל לענין ירושה ואינה יכולה לחזור אלא לענין פירות וע"ז אמרו חכמים משחק בה עד שתכתוב מהיום לכשארצה דהיינו דאם כותבת הכי נמי הדין כן דהגוף קונה מהיום לירושה והפירות לכשירצה א"כ שפיר כ' הרמב"ם דאם מתה אינו יורשה: