הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צ · ה
(שם אבל אם הניחו מורישים וכו') נראה פשוט דהיינו שהיא בת יורשת אבל ביש לה אחים והיא נוטלת שטר ח"ז אף שכבר נתרבו האחים ליתן לה החצי מחלק ירושת בן אפ"ה הכל הוא בתורת מלוה בין מעות בין מטלטלים משום דכל ירושה הוא בחזקת בני' ומה שנוטלת אינו אלא מחמת גביית חוב ואין לה קנין בגוף המטלטלים והוו ליה ראוי אם מתה קודם שגבתה וכן הוא בתשובת חות יאיר סימן קכ"ב ונראה דאפילו אם נתנו כבר היורשים שט"ח עליהם אין לדמות למאי דאיתא בח"מ סו' ס"ו דהיכא דזקף במלוה על שם הלוקח ה"ל כגבוי ואפי' אם נתנו ממרני אין לדמות למ"ש הט"ז וב"ש לעיל סי' נ"ב ס"ק י"ג דה"ל כגבוי דמ"מ לענין ראוי אין לחלק דכל זמן שמחוסר גוביינ' ה"ל ראוי אך נראה דיש לחלק בדבר דאם נתנו השט"ח בתורת נכסי מלוג אף שנכתב על שם הבעל מ"מ כיון דעיקר חוב הוא לנ"מ לא זכה בהן הבעל אבל אם התחייבו עצמן בשט"ח לבעל עצמו בחוב גמור והוא קיבל על עצמו בחוב לקנות בהן קרקע או שאר דברים לאכול מהן הפירות חזר דינו כמלוה שאבל הבעל שנתבאר לעיל דהדין שהבעל יורש מחצה כל זה העליתי ובארתי יותר בתשוב' מילתא בטעמא: