הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צ · ד
(שם וכן אם הי' לה מלוה ביד אחרים וכו') כתב הב"ש בס"ק ט' וז"ל ואם הוא חיוב לה קודם שנשאה משמע מתשו' רשב"א שהביא ב"י כשנשא' זכה בהם וכו' ולא כמשמעות ח"מ עכ"ל ולענ"ד נראה דלישנ' דתשובת רשב"א שהביא ב"י לפנינו וכ"ש אם הלותה קודם שנשאת שהרי זכה בהם מתחלה ומזה הוציא הב"ש דבריו ופירש מתחל' דנקט היינו דזכה בהם כשנשא' ובאמת הוא נוסחא מוטע' וטעו' דמוכח הוא דאיך שייך לומר ע"ז כ"ש דודאי כשהלותה אח"כ עדיף טפי כיון שכבר היו בעין וזכה בהם הבעל ועיינתי בגוף התשובה המיוחסת להראב"ן סי' ס"ג שכתב שם וז"ל וכ"ש אם הלותה אחר שנשאת שהרי זכה בהם מתחלה והיא נסחא אמתית ר"ל שזכה בהם בתחל' כשהי' בעין קודם שהלותה והמשך לשונו ומלוה שיש לה אבל הבעל ר"ל קודם שנשאת וע"ז כתב כ"ש אם לותה לאחר שנשאת דאם זכה בהם מתחלה אין כאן שאלה אלא אם כתב לה דין ודברים דהוי דינו כמו לואה קודם שנשאת אפ"ה הבעל יורש מחצית ויפה כתב הח"מ שוב ראיתי בתשובת הרדב"ז בסי' קס"ח והביאו הכנה"ג והסכים עמו הלכה דאם היה הבעל חייב למורישים ומתו מורישים ואח"כ מתה היא ה"ל ראוי כדין מלוה שעמו ונראה דכ"ש הוא כשלוה ממנה קודם שנשאת דהא כשנפלה לה נכסים אחר הנשואין יש לבעל בהם יותר זכות מנכסים שנפלו קודם שנשאת כדאיתא ר"פ האשה שנפלו רישא בזכותו נפלו סיפא בזכותה נפלו ובזה מתורץ מה שהקשה הרמב"ן הביאו בספר שיטה מקובצת בכתובות דף נ"ג בהא דקאמר קבורתה תחת כתובתה דהיינו תחת ירושת נדונייתה וז"ל וקשה לי כיון דכי שקיל בעל נדוניא ירושה היא האיך אמר קבורתה תחת כתובתה והלא אף נכסי מלוג הוא יורש ועוד למ"ד ירושת בעל מדאורייתא איך תקנו להחזירה במקצת עכ"ל ולפמ"ש י"ל דבאמת חוב נדונייתה הוא כשאר חוב בכל מילי כמ"ש הפוסקים בכמה דוכתי וכיון דהוא מקבל הנדוניא קודם הנשואין א"כ ה"ל כמלוה שעמו מקודם הנשואין וכיון דקי"ל דמלוה שעמו פלגי שפיר היה תקנת חכמים שיהיה שלו לגמרי ויתחייב בקבורתה ועיין לקמן בסי' זה מ"ש בתירוץ קושיית הרמב"ן: