אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן פה · ח

ז

(סעיף ט' המוכר קרקע לאשתו וכו' ואותן המעות וכו') כתב הה"מ אע"ג דבמלוה פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות מלוה בלוה מאשתו וגירשה דאין עליו כלום היינו דמחלק בין הלוא' למכר דבהלוא' הוא בחזקתו ובאמת הוא דבר חדש לחלק בין מלוה בשטר לתפס בעדים דבכל מקום דתפיסה בעדים לא מהני ה"ה למלוה בשטר ולולי דבריו הי' נלפע"ד דכיון דאף הרא"ש והרשב"א החולקים על הרמב"ם מודים כשהבעל טוען שמא דאינו נאמן א"כ לפי מאי דכ' הרמב"ם דאם טוענת אתה נתת לי במתנה נאמנת לענין הפירות מטעם דאמרינן אין אשה מעיזה בפני בעלה כמבואר לקמן סעיף י"ב א"כ י"ל דה"נ נהי דאינה נאמנת לומר שניתן לה על מנת שאין לבעלה רשות משום דזה אינו ידוע לבעל וליכא העזה מ"מ במה שהבעל טוען ברי שהוא ממעות שלו שפיר שייך חזקה א"א מעיזה לכך צריך להחזיר המעות בחזקת נ"מ שיאכל מהם הפירות א"כ י"ל דהא דכתב הרמב"ם בפ"ב מהלכות מלוה בלוה מאשתו וגירשה דאין לה עליו כלום היינו דוקא בגירשה דלא שייך חזקה דא"א מעיזה בפני בעלה כיון שכבר גירשה ועמ"ש לקמן בזה בסימן פ"ו דא"ל דכבר העיזה בשעת הלואה דכיון דעשה עצמו הבעל בשעת הלואה כלא ידע לא שייך העזה ובזה מיושב קושיות התוספות בב"ב דף נ"א ד"ה לוה וכו' תימא דמאי רבותא וכו' דעיקר הטעם הוא במה שגירשה מיהו נראה דעיקר הכרח דהה"מ בזה לחלק בין הלואה משום דמשמע לי' לשון רמב"ם דבהלואה נאמן אפילו בשמא וע"כ צ"ל דבהלואה היא בחזקתו דאל"ה נימא דברי ושמא ברי עדיף וצ"ל דה"ל חזקת ממון עמו בהלואה כיון דאתי' לידיה ברשותה וקי"ל דחזקת ממון עדיף חברי אבל בתקף או שמכר לה קרקע כיון שבאו הדמים לידו ע"י הערמה לא ן חזקת חמון וממילא דברי ושמא ברי עדיף אבל אין לומר דכשהוא אומר ברי נמי הטעם משום דאמרינן דהמעות הם בחזקתה וה"ל תפיסה בעדים דאינו מועיל בברי וברי דא"כ אפילו במלוה בשטר נמי אינו מועיל תפיסה ע"כ צ"ל דלא הוי חזקה לשום א' וס"ל להרמב"ם דבכה"ג דבא ע"י הלואה אף שטוען שמא ה"ל כאיני יודע אם הלויתני כיון שההלואה הי' ברשות והא דהכא במכר לה אינו נאמן על המעות אפילו כשטוען ברי הוא משום חזקה דאין אשה מעיזה ועמ"ש לקמן עוד בזה ומה שהקשה הלח"מ על הרמב"ם דמאי מקשה הש"ס מלוה מן האשה דילמא התם שאני דבלוה הוא בחזקת הבעל כמ"ש הה"מ. ומכ"ש לפמ"ש דהתם לא שייך א"א מעיזה אבל באמת לק"מ דכיון דע"כ [צ"ל] לשיטת הרמב"ם דאי אמרינן לגלויי זוזא אף שצריך להחזיר המעות מ"מ לא קנה בשטר משום דלא קיבל המעות אדעתא דמכר כמ"ש הרמב"ן א"כ שפיר הקשה דכיון דמוכח משום דדעת הבעל הוא לגלויי זוזא א"כ ה"נ במכר עכ"פ יתבטל המכר ובאמת יחזור המעות ובזה א"ש טפי הא דמשני שאני התם דלא משוי איניש עבד לוה וכו' משא"כ במכר כיון דעכ"פ המעות שלה ס"ל דמכר לה קרקע שלא מרצונו:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה