הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פא · ה
(שם או שנדרה שלא יהנה וכו') כבר כתבנו דס"ל להרמב"ם כשיטת התו' בקדושין דקונמות שמפקיעי' מידי שיעבוד חל על דשלב"ל אך באמר פשטו' הסוגי' לא משמע הכי דעיקר חסר מן הספר והל"ל בהדיא קונמת שאני דחל על דשלב"ל ותו קשה דכב' הוכחנו בחידושינו בכתובות דף נ"ט דאפילו לדעת התו' דקדושת הגוף חל על דשלב"ל היינו דוקא במידי דעבידי דאתי אבל במידי דלא עבידי דאתי ודאי אינו חל כדמוכח דהא דנדרים דף מ"ו באוסר בלשון קונם אם אסור בחילופיהם ושאר הוכחות וא"כ הא גירושין לא עבידי דאתי ואיך יכול' לאסור אחר הגירושין א"כ פשטות הסוגי' דמש"ה חל אחר הגירושין משום דאף בשעת הנדר היה ראוי לחול אי לאו דאלמוה כמ"ש הר"ן וח"ש התו' בקדושין דקונמת מהני לדבר שלב"ל היינו לענין שיחול על מע"י שלא עשתה עדיין ואצ"ל יקדשו ידי דזה עבידי דאתי אבל מחמת שעבוד הבעל ע"כ צריך לומר משום דקונמות מוציאין מידי שיעבוד והי' ראוי לחול מיד וצ"ל דבאמר גם דעת הרמב"ם כן:
עוד כתב הב"ש ולמ"ד העדפה שע"י הדחק שלה היא והבעל אוכל פירו' אם אמרו יקדשו ידי לכ"ע צריך להפר דאל"כ חל ההקדש מיד על ההעדפה כיון דאין לו אלא פירות לא אלמוה חז"ל שעבוד של הבעל עכ"ל ודבריו אינם מובנים נים דכוונתו על מ"ש התו' ד"ה ר' עקיבא וכו' ובאמת לפי סברת הרא"ש הכא דביקדשו ידי א"צ להפר היינו משום דהוא קדוש' דמים א"כ אינם. מפקיעי' מידי שיעבוד ומה צריך לאלמוה והתו' קאי שם למסקנ' דקונמות קדושת הגוף וברייתא הא מיירו בקונם. אך לפמ"ש בחידושי דבאומר' יקדשו ידי לעושיהן בל"ז ע שייך לומר דאינו חל משום פירות דכיון דהקדישו הידים אפי' אי הוי קדושת דמים אין הידים משועבדי' לעשות העדפה ע"י הדחק כדי שיאכל הבעל פירות (מיהו אם נימא סברא זו י"ל דאפילו אי הוי העדפ' לבעל אכתי י"ל דחל הקדוש' על הידים כיון דאינה מחויב' לעשו' העדפ' על ידי הדחק ויש לחלק דעכ"פ הידי' משועבדים לבעל לכל מה שהעשה בהם אבל כשהעדפה דידה אינם משועבדים כלל וצ"ע) ועמ"ש בחדושי' לולי דברי התו' נלע"ד דלא שייך לומר בפירות מן ההעדפה דאינו חל משום דמשעבד' לי' לפירות דהא קי"ל בנכסים שאינם ידועים אפילו נפלו לה משניסת והיא מכרה קודם שיוודע לבעל המקח קיים א"כ כיון דהקדישה הידי' מיד שתעשה ה"ל כאילו מכרה כמ"ש בהג"ה סו' צ' סעי' ט' וכיון שחל ההקדש קודם שידע הבעל דאטו יצטרך לעמו' על מלאכתה לראות מיד שתעשה העדפה שע"י הדחק א"כ הוי לי' כמכרה קודם שנודע לו וההקדש קיים וצ"ל דהתו' לא בעי לאוקמי דר' עקיבא בפלוגת' דר' שמעון ורבנן בר"פ האשה שנפלו אבל למאי דקי"ל כר' שמעון בנכסים שאינם ידועי' יפה כתב הב"ש דצריך להפר משום ההעדפה: