אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן פ · ו

ה

(סעיף ד' בהג"ה וי"א דמחויבת להציע כל המטות) כבר מבואר בתוס' והר"ן דהיינו מדקאמר במתני' שתים אינה מצעת המטה ובגמרא אפילו הכניסה לו מאה שפחות מצעת המטה וחילקו דמתני' מיירי במטות כל הבית אבל התוס' כתבו בריש כתובות דיש לחלק בין הצעות המטה דמתני' דהיינו כרים וכסתות ובין הצעת המיטות דאמר בגמרא דהיינו פריסת סדין דמילי דחובה הוא והנה הב"ש כתב בס"ק ו' דמדקאמר הש"ס גבי הכניסה לו שתי שפחות הא שארא עבדה והיינו הצעת המיטה ותימא הא הכניסה שפחה במקומה ותירץ קמי ארחא ופרחא מאן טרח משמע דהיא חייבת להציע המטות של ארח' ופרחא וכו' ולענ"ד אדרבא מהתם משמע אפכא דאס"ד דהיא מחויבת בהצעות כל המיטות אפי' לאורחים ע"כ הדרא קושיא לדוכתיה ותימא הא הכנסתי שפחה במקומי והיא תעשה כל מה שאני הייתי עושה אלא ע"כ דהיא אינה מחויבת לעשות לאורחים אלא דעיקר קושית הש"ס בהכניסה לו או שיש לו שתי שפחות כיון דא"צ למלאכתה ממילא היא פטורה מלעשות כמו בג' וד' שפחות ועל זה משני דבאמת שפחה אחת או ב' אינם מספקת לארחא ופרחא וממילא דגם היא צריכה לעשות כיון שהיא חייבת עכ"פ להציע מטתו והשפחות אינם מספיקות להביע כל המיטות שוב מצאתי בס' ש"מ בשם תר"י שפיר' כן ותו ק' לי על דעה זו דאין מחלקים בין הצעת מטה דמתני' להצעת המטה דהש"ס בין כרים וכסתות לפריסת סדין ואפילו בכרים וכסתות לעולם חייבת במטתו של בעל דמילי דחובה הוא הא אמר הש"ס בפירוש גבי הכניסה לו שתים דאינה חייבת בהצעת המטה ותימא ליה עיילית לך איתתא אחריתא לדידי ולדידה וחדא לדידך ולדידה הרי דמפורש דפטורה אפילו ממטתו ותו דלפמ"ש התוס' בריש כתובות דף ע"ב ד"ה הצעת המטה וכו' דמה שאסרו בנדה הצעת המטה היינו דומיא דהצעת המטה דכאן דהוא מילי דחובה הא דקאמר הש"ס קמי ארחא ופרחא מאן טרח בהכניסה לו שתים דהיינו בהצעת המטה ואי נימא דאין חילוק בהצעת המטה והכל מילי דחיבה נינהו הא קי"ל לעיל סימן כ"א דכל שאסור בנדה אסור באשת איש ואיך תציע מטות ארחי ופרחי וצ"ל בדוחק דהתם מיירי בפניהם והכא מיירי להביע שלא בפניהם:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה