הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פ · ה
(סעיף ג' המדיר את אשתו וכו') כתב הב"ש אפילו התיר לה שחוק מ"מ יש חשש זנות והרא"ש כתב די"ל דהלכה כרשב"ג במשנתינו דאם לא הדירה משחוק א"צ להוציאה וכן הוא לדעת הריטב"א דמפרש דרשב"ג לא פליג אדר' אליעזר דנהי דהבעל כופה אותה לעשות משום זימה אבל כשהיא טוענת אותו להוציאה בשביל זימה לא מהני טענתה והכי עדיף טפי דלא תקשה הלכתא אהלכתא דאמר הלכה כר' אליעזר וקי"ל דהלכה כרשב"ג במשנתינו מיהו קשה לי לפי מה דאמר ר' יוחנן בן נורי בדף נ"ט שמא יגרשנה ולא יוכל לחזור והיינו משום שאינה יכולה ליזהר בהם מן המלאכות השנויות במשנתינו כפירש"י א"כ מטעם זה גופא נימא דיוציא ודוחק לומר דמיירי שלא הדירה ממלאכות שהאשה עושה לבעלה ואפ"ה יהיה חשש זימה ונ"ל דנהי דלכתחלה אסורה לחזור לו אפילו הכי א"ב להוציאה בשביל זה ועיין בחידושינו ולפ"ז נראה מה שנסתפק הב"ש בנדרה היא ממלאכה אם הוא יכול להפר משום חשש זימה ושיעמום ולפמ"ש בל"ז יכול להפר מפני שאינה יכולה ליזהר מן המלאכות ואם יגרשה לא תוכל לחזור וגם י"ל דכיון דא"א ליזהר א"כ כיון דקי"ל בנודרת ואינה מקיימת תצא בלא כתובה ה"ל דברים שבינו לבינה ויצטרך לגרשה ממילא וצ"ע בזה. מיהו נראה דבל"ז א"ש דיכול להפר דהא כתבו התוספות בדף נ"ט בד"ה ר"ע דיכול להפר משום דחלקה משועבדת לפירות א"כ לא מבעיא לדעת הרשב"א שכתבנו לעול דאף בעשירה כשעושה מעשה ידיה הוא לבעלה פשיטא שיכול להפר ואפילו אי נימא דמע"י לעצמה מ"מ הפירות הוא שלו ושפיר יכול להפר ועיין בכ"ז בחידושים: