הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ע · ד
(שם בהג"ה צריך להנהיג' וכו') כתב הב"ש לתירוץ הראשון שכתבו התו' אפילו בדברים שכל בני משפחתה רגילין והיא גלגלה עמו לא הוי מחילה וכשתאכל לבדה צריך ליתן לה ולפ"ז אפילו בעיקר המזונות שגלגלה עמו כשתאכל לבדה צריך ליתן לה וצ"ל הא דלא מוקי הש"ס ר"פ המדיר בהכי ולמה נדחק לאוקמי דוקא בדברים קטנים וצ"ל משום דסתם מתני' ר"מ הוא דס"ל דבשאר וכסות לא מהני מחילה א"כ פשיט' דמשועבד לה ואין הנדר חל וצריך לאוקמי בדברים קטנים ולפ"ז לדעת הרמב"ם דמזונות דאורייתא ובדאורייתא לא עביד חיזוק ומהני מחילה א"צ לומר במספקת לדברים גדולים דאפי' אינה מספקת לדברים גדולים נמי איתא להאי דינא והיינו דלא נזכר בדברי הרמב"ם פרק י"ב מהל' אישות לשון דברים קטנים אלא כתב וז"ל ויהיה אחד מחבירו מפרנס אותה דברים שהיא צריכה יותר ממעשה ידיה מ"מ נקט לשון דברים לרמז על תירוץ הש"ס כמ"ש בחידושים ועמ"ש לקמן סימן ע"ב: