אור ברסלב
העיתונאי 6 שערי מנגינות › מוסיקה הורסת

העיתונאי 6

שערי מנגינות · מוסיקה הורסת

מוסיקה בונה

עד לפני כ- 100 שנה הקפידו המוסיקאים מאומות העולם על יצירות מוסיקליות מכובדות יחסית, אם כי מצאנו הזהרות של רבנים מפני שירי עגבים של בני ישמעאל, המעוררים יצרים חבויים, וגורמים לקלקול הנפש.

הרב חיים פלאג'י זצ"ל בספרו "כף החיים" ס' יג' אות ו' כותב: "מי יתן שיזהרו המשוררים שלא ינגנו הקדיש והקדושה בניגוני הגויים במקום, שהיודע מהם (המכירים בנגינתם ובשירתם המקורית) יבואו לו הרהורים רעים ופיגול הוא לא יירצה, והעדר טוב ממציאותו".

בספרי חכמי אשכנז לא מצאנו קריאות להיזהר ממוסיקת הגויים (מחוץ לשירי עגבים) שכן באשכנז שלטה אז המוסיקה הקלאסית, הקונצרטים המורכבים בריבוי כלי מיתר ונשיפה, והשמיעה למוסיקה זו נחשבה כאקט תרבותי חשוב ומכובד, שלא פגע במירקם הנפשי של מאזיניו.

המוסיקה בת ימינו מארצות המערב מסוכנת, מקלקלת, משחיתה.

נאיר כאן את עיננו בפירסומים ובכתבים ובנאומים של מוסיקאים וזמרים בני העת הזו, אשר מתארים בלשון חדה וברורה את הנעשה מתחת למעטה הצלילים התמימים.

נציין, שהמוסיקה הפופולרית בארצות המערב היא מוסיקה המכונת רוק-אנד-רול ובקיצור "רוק", מדובר במיקצב פרימיטיבי משהו, דל וחסר צבע, אבל עם השפעות קטלניות.

אנציקלופדיה בריטניקה: "האסקולה של הרוק-אנד-קול התרכזה במינימום של קו מלודי ובמקסימום של קו קיצבי ובמקסימום של חמש הקשות ובכך התחרה בכוונה באידיאלים האומנותיים של הג'ונגל".

ד"ר פרנסיס ג'רלד, פסיכיאטר נודע, מכנה את הרוק: "מוסיקה קניבלית (של אוכלי אדם) ושבטית" (ניו-יורק טיימס).

זמר אמריקני פופולרי נאם לפני הקונגרס האמריקני ב- 1958 ושם תאר במילים הבאות את המוסיקה המודרנית: "הרוק הוא הצורה הברוטלית המכוערת החמורה והמשוחררת של ביטוי שהיה לי המזל הרע לשמוע. זו מוסיקה שמושכת ומנוגנת על ידי בריונים מטופשים, עם מילים מבישות. בושה וחרפה".

הנשיא האמריקני אייזנהאואר אף הוא נדרש לסוגית המוסיקה ושאל: "הרוק-אנד-רול מייצג סוג של שינוי ערכים בחברתנו. מה קרה למושגים החשובים שלנו, צניעות מוסר ודרך ארץ? המוסיקה הזו משדרת את ההיפך הגמור מכך".

סוד ההשחתה של המוסיקה הזו טמון במקצב הקבוע והלוחץ.

אחד ממומחי המוסיקה במערב לנגדון ווינר מסביר "המאפיין הבסיסי המגדיר את המוסיקה הזו היה תמיד ציון קצב. 4/4 שבו הפעימה השניה והרביעית מודגשות בכבדות". והוא שואל באותה נשימה בסוף שנות החמישים של המאה שעברה: "מהו הדבר הזה שקוראים לו רוק-אנד-רול? מה זה שגורם לבני הנוער, רובם בני 12-16, להשליך את כל המעצורים שלהם? האם הדור הזה הולך לגיהנום עם המוסיקה הזו?".

תקצר היריעה מלהאריך מה חושבים יוצרי המוסיקה הזו על מאזיניה ואוהדיה, די אם נביא לעיונכם את דבריו של זמר פופולרי נוסף האחראי על השחתת עשרות מליוני בני נוער בשיריו המתועבים ואלו דבריו: "אנחנו רוצים לכבוש את השכל של בני הנוער על ידי מוסיקה, ואני שמח שזה עולה בידינו... במידה רבה אנחנו חוטפים את הילדים, לא מדובר על חטיפה ממש, אלא על שינוי הערכים שלהם וניתוקם מן העולם של ההורים שלהם". פשוט ומזוויע.

לא מן הראוי להביא במסגרת זו כמה ארועים אלימים שנבעו לאחר שמיעת המוסיקה המשחיתה הזו. די אם נאזכר כי לפני כארבעים שנה במופע של להקה מן הסוג הנ"ל החלה התפרעות המונית בהשפעת המוסיקה, האלימות פרצה ללא שליטה "והארוע המוסיקלי" הסתיים עם עשרות פצועים וכמה הרוגים.

מנהל הלהקה אמר לאחר ההופעה הנוראה: "בכל פעם שאני מנגן שיר זה, הקהל מאבד שליטה והאלימות מתחילה".

אגב, דבריו נאמרו עם המון פאתוס וגאווה.

מוסיקה רעה ומוסיקה טובה, משפיעות לא רק על בני אדם, אלא גם על צמחים ובעלי חיים.

ברוסיה נערך לפני כשלשים שנה מחקר על חיטים. השמיעו לחיטים מוסיקה קלאסית בשדה בעזרת רמקולים ענקיים, וגילו שהחיטים הללו גדלו בקצב מהיר פי שלוש מצמיחת חיטים רגילים, אגב כך, גם נפח החיטים עלה.

איכר אנגלי הרחיק לכת וגידל עגבניות ענקיות... הוא הרכיב אוזניות על כל עגבניה והשמיע להן מוסיקה קלאסית רגועה.

אלו תוצאות חיוביות וטובות של מוסיקה נאותה ומכובדת.

נסיון דומה נעשה בעיר דנוור בארה"ב אבל עם המוסיקה הרעה של הרוק-אנד-רול, ובמשך שלוש שבועות השמיעו לצמחים שונים במשך 4 שעות ביום את המוסיקה הפראית הזו, במקביל השמיעו לצמחים אחרים מוסיקה מעודנת.

לא יאומן, הצמחים ששמעו מוסיקה רגועה הוציאו פרחים צבעוניים שהיטו עצמם לעבר הרמקול, בעוד שהקבוצה האחרת נטו לכיוון ההפוך מן הרמקול, ובתוך חודש ימים מתו.

פרופ' סינגל, אגרונום הודי, ערך מחקר דומה ועל פי מימצאיו מוסיקה טובה מסוגלת להאיץ פי שניים את קצב הגדילה של הצמחים, וזה משפיע גם על הדורות הבאים של הצמחים ששמעו מוסיקה, כלומר המוסיקה הטובה משפיעה לטובה או לרעה, על הגֵנים.

ב- 1997 פורסם מחקר מחריד אותו ביצע דייויד מרול, תלמיד תיכון מווירג'יניה, הוא זכה על מימצאיו לפרסים יוקרתיים. על פי מחקרו מוסיקת הרוק משפיעה אלימות וטיפשות.

הוא לקח קבוצת עכברים, הכניס אותם לתוך מבוך, ובאופן ממוצע תוך 10 דקות הצליחו העכברים לצאת ממנו. אחר כך הוא חילק את העכברים לשלוש קבוצות. קבוצה א' שמעה בכל יום 10 שעות מוסיקה קלאסית, קבוצה ב' שמעה בכל יום 10 שעות רוק כבד, וקבוצה ג' לא שמעה מוסיקה כלל.

לאחר שלוש שבועות הוא העביר את כל העכברים דרך המבוך שלוש פעמים בשבוע ומצא, כי העכברים שלא שמעו מוסיקה בכלל, הצליחו לצאת ממנו תוך 5 דקות.

העכברים ששמעו מוסיקה קלאסית היו מתוחכמים יותר ויצאו מן המבוך בדקה וחצי.

העכברים ששמעו את המוסיקה המקולקלת יצאו מן המבוך רק אחרי 30 דקות. לא יאומן.

התלמיד היה מעוניין להמשיך בניסוי המרתק שלו, אבל הוא נאלץ להפסיקו מסיבות מעציבות. עכברי הרוק-אנד-רול נכנסו לטראנס של אלימות, והרגו זה את זה.

המוסיקה הרוקית מחלחלת למקומותינו, באיצטלה מכובדת, מתוחכמת, ופועלת פעולות לא נעימות בלשון המעטה.

תוכן העניינים

העיתונאי 6

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה