אור ברסלב
העיתונאי 6 שערי מוסר › כמה שווה אמונת חכמים?

העיתונאי 6

שערי מוסר · כמה שווה אמונת חכמים?

הסבא מאמריקה

"ערב טוב הרב לוי, בזה הרגע סיימתי לקרוא את אחד מסיפוריך, וחשבתי לעצמי, שיש באמתחתי סיפור שאולי יכול לעניין כמה וכמה קוראים".

כולי אוזן, אני מקווה שאנחנו נהפוך לשותפים להנציח סיפור חשוב.

"בהחלט, בהחלט. אבל ברשותך אני יודע שאתה יהודי חרדי, והסיפורים שלך מתפרסמים לציבור החרדי, ולכן חשוב שתדע פרט נוסף שקשור בי".

כולי אוזן וחוץ מאשר לשמור את שמך עמוק עמוק באחת המגירות הנידחות בשולחן המערכת, חשוב ונכון וראוי שתציין כל פרט, כי אין לי ספק שהוא נחוץ לאמינותו של הסיפור שלך.

"מצוין, ובכן הרב לוי אני יהודי מסורתי. אני יודע שיש כאלה שיקפצו עלי ויגידו "אין חיה כזו מסורתי", רוצים לומר, או דתי, או לא כלום. ואני קטן מן הקטנים לא נכנס לויכוח עם אף אחד, אם כי ברור לי שהמסורתיות שלי רחוקה מאד מאד מן הדתיות ושמירת המצוות של קוראיך נכון?".

ידידי היקר בוא נניח לזה, כי עם כל הכבוד, לא לי ובטח לא לך, וגם לא לרבים אחרים, אין את החיישן המיקרוסקופי שיכול לאבחן אמונה ויראת-שמים, אם כי אף אחד לא יכול לפטור עצמו מבלי להתקדם בסולם המעלות. כי יהודי שלא עולה ומתעלה, הוא בוודאי במצב של ירידה.

"בסדר, בסדר... אני מבין, ואני בהחלט חושב שאני במצב של עליה בעצם העובדה שאני מתקשר אליך ורוצה לספר לך סיפור על אמונת חכמים שיש בה הרבה אמונה, אפילו אמונה גדולה מאוד!"

באמת? אז אם יש בך אמונת חכמים שכזו, אזי הכינוי "מסורתי" קטן על מידותיך... ועכשיו נניח לסמנטיקה ונעבור לסיפור.

"ובכן הרב לוי, אני קבלן בנין כבר קרוב ל- 30 שנים, בונה בעיקר במרכז הארץ, וילות וגם בנייה רווייה. בענף הנדל"ן ניתן להתעשר, אבל פרנסה מן השמים, וכמו שאפשר להתעשר, עלולים גם לצנוח מטה מטה ולהתרסק אל קרקע המציאות ללא פרוטה בכיס, עם נושים רבים, ובנקים שבולעים את מה שנשאר לך. על עצמי אני מעיד, שרק בעשור האחרון התחלתי להתרומם ולהצליח יפה. ואיך אומרים חכמינו, יש לו 100 רוצה 200, יש לו מיליון רוצה עוד חמש, נו, אז איך אנשי עסקים משלשים ומשכפלים את ההון? פשוט מאד לוקחים סיכונים ונכנסים לפרוייקטים גדולים של בנייה, גם עם מעט כסף. אפילו מעט מאוד. צריך רק לשכנע את מנהל הבנק בתכסיסים ובתחבולות, שהאשראי הבנקאי וההלוואות הבנקאיות יוחזרו, וכל הצדדים ירוויחו בגדול. לאיש עסקים כמוני יש לשון מפולפלת ונסיון רב. לפני כארבע שנים, החלטתי לשעבד את כל נכסי ורוב ההון הנזיל שלי הועמד לטובת פרוייקט בינוי רציני. רק מבנה תעשיתי אחד נותר לי כנדל"ן פנוי. הבנק הוסיף לי הלוואות ואשראי, ויצאתי לדרך. בתחילה הכל נראה ורוד ומבטיח, ועפ"י התוכניות של המומחים והיועצים שלי, הייתי אמור להרוויח סכומי עתק. רבות מחשבות בלב איש, והקב"ה מנהל את העולם, וכמובן גם את עולם העסקים. חצי שנה אח"כ התחיל המשבר הכלכלי העולמי, נעצרה הבניה, קונים לא הגיעו, ונקלעתי למצב סבוך שבו אני מזרים מליוני ש"ח לבור בלי תחתית, מבלי שיש ניצנוץ של יציאה מן הסחרור הכלכלי שאיים לרסק אותי לחלוטין. הבנקים הודיעו לי שאוטוטו הם נאלצים להפסיק לכבד את המחאותי, והם עלולים לפתוח בהליך עיקול של של נכסי, בהתאם להלוואות הכבדות שלא הצלחתי לפרוע. חייתי על זמן שאול. מה אגיד לך... לחץ הדם עולה, הלב מפרכס, לילות של סיוטים ללא שינה. חרדות מפני הבאות, כל צילצול פלאפון הבעית אותי, כל מספר חסום החסיר פעימה בליבי "שרק לא יהיה זה מנהל הבנק". בוקר אחד הגיע הבווום מנהל הבנק הודיע לי: "עד כאן אדון ליאון, אם לא תזרים תוך 21 ימים שלושה מליון דולר לחשבון, הבנק יממש את כל זכויותיו!". במילים אחרות אדון לוי, זה הסוף שלי".

"נכנסתי ללחץ גדול, הכנסתי מודעות בכמה עיתונים כלכליים שעמדו להתפרסם בסופשבוע וצילצלתי לכל המתווכים שאני מכיר, שיחפשו בקהיליית העסקים קונה לנכס התעשייתי שלי, בעלותו הריאלית - שלושה מליון דולר, וזה הסכום שאני מבקש. תתפלא, הגיעו עוד באותו יום מספר טלפונים, קיימתי כמה פגישות אך הן לא עלו יפה. יומיים אח"כ התקשר יהודי נכבד ואמר שהוא מעוניין בנכס רק הוא רוצה לבדוק את תוכניותיו, החניות, וזכויות הבניה הנוספות. קיימנו כמה פגישות מקיפות, כולל ביקורים במקום, והתחיל להתגבש חוזה קניה מסודר. הרגעתי את מנהל הבנק, שבתאריך המסויים אצליח להזרים לפחות מחצית מן הסכום שהוא דורש, ושיתן לי ארכה נוספת. הוא הסכים, ואכן החוזה באמצעות עורכי הדין עמד לפני חתימה".

"בנקודת זמן זו, אמר לי הקונה, הכל טוב ויפה אבל אני חייב לקבל את אישורו של האדמו"ר שלי, כי אינני עושה צעד בלעדיו", שעה אח"כ הוא הודיע שהאדמו"ר הורה לו לקנות. באותו ערב במשרדי, נחתם החוזה, והקונה הפקיד בידי המחאה ע"ס 100.000 דולר, כאשר אחד מסעיפי החוזה אומר שצד שיחזור בו יצטרך לשלם קנס לצד השני 10% מגובה העיסקה, כלומר 300.000 דולר.

"אחרי החתימה אמרתי לקונה, שאני מקנא בו שיש לו אדמו"ר והוא השיב לי: "יהודי חייב שתהיה לו דעת תורה, כפי שאומרים חז"ל עשה לך רב. כי דעת תורה היא ברכה", לחצנו ידיים ונפרדנו. מחצית מסכום הקניה הוא אמור היה להעביר לחשבון הבנק שלי בתאריך שמנהל הבנק ביקש. הפקדתי את ההמחאה ע"ס 100.000 דולר והייתי מאושר עד השמים, המחנק הכלכלי שלי עומד לחלוף, ויש לי לפחות חצי שנה לשווק את הפרויקט שלי. לשלושה אנשי עסקים שהתענינו בנכס אמרתי שהנכס כבר מכור, וביטלתי את הפירסומים בעתונים הכלכליים. יומיים אח"כ הונחתתי ארצה. הצ'ק של הקונה חזר, והוא התחמק ממני ולא ענה לטלפונים. הייתי מבוהל, מנהל הבנק איים עלי. הזמן רץ, ורגע האמת של חיסולי העיסקי היה קרוב מתמיד, כולל עיקול הנכס הזה שאמור היה להציל אותי. לבסוף תפשתי את הקונה שאמר לי: "אני חוזר בי מהקניה, כי יש דברים שהסתרת ממני, ומדובר בליקויים שגיליתי לאחר חתימת החוזה נעשתה כאן נוכלות" כמעט התפלצתי, זה היה שקר גס, לא הסתרתי דבר. כעסתי מאד, וברוב יאושי נדבקה לשוני לחיכי.

"אני מוכן" אמר הקונה "ללכת איתך לאדמו"ר שלי, ונציג בפניו את הנתונים, ומה שיאמר נעשה. מה אתה אומר?".

"תראה הרב לוי, מעולם לא התייעצתי עם רבנים ואדמו"רים, אני איש פשוט, אבל הרגשתי כאילו מעמידים אותי משמים בנסיון. לקחתי אויר לריאות והשבתי "בשמחה, מה שיגיד האדמו"ר נעשה, אמרת לי שדעת תורה זה דבר הכי חשוב אצל יהודי, ואני מוכן לקבל על עצמי את דעת האדמו"ר שלך".

"נדברנו להגיע לאדמו"ר בשעת לילה. עד אז הכנתי את כל הניירת החשובה, כדי להציג את עמדתי. שעה לפני הפגישה עם האדמו"ר חשתי מועקה בלב, אבל אמרתי לעצמי, שאני יהודי קטן, אבל ליבי אמר לי שמי ששואל רב, לא יינזק. נכנסנו לפגישה, האדמו"ר היה סבלן ואדיב מאוד. הקונה שחזר בו הציג תמונה מעוותת של התנהלות העניינים, והאשים אותי בדברים שלא היו ולא נבראו. שתקתי. כשהגיע תורי, סיפרתי לפרטי פרטים את השתלשלות הדברים כולל הניירת והחוזה. בשלב מסוים האדמו"ר פנה לקונה באידיש ואמר לו "זה חוזה תקין, לא שיקרו אותך, עמוד בדיבורך" אני לא מדבר אידיש אבל השכל שלי ישר הבנתי כל מילה. אח"כ שאלתי את האדמו"ר "נו, מה עושים" והוא השיב: "אינני יכול לפסוק בדבר. אפנה אתכם לדיין מומחה לדיני ממונות, ומה שיפסוק קבלו על עצמכם" הסכמתי גם לזאת, והפגישה עם הדיין נקבעה למחרת בצהרי היום. כמובן שעדכנתי את האדמו"ר על כך שהעסק שלי עלול לפשוט רגל עקב ביטול העיסקה ולוח הזמנים הצפוף. האדמו"ר היה קשוב, ומבט מודאג נמסך על פניו.

"יצאתי מבית האדמו"ר בהרגשה לא טובה. חרדת קיומי הכלכלי החלישה אותי מאד. לפני שעליתי למכונית קרא לי המשב"ק והודיע לי שהאדמו"ר מבקש לשוחח איתי ביחידות. נכנסתי והוא הורה לי להתיישב "אתה יהודי ישר" אמר לי "אתה התנהלת באמינות ובהגינות, ואני מברך אותך מעומק ליבי שתצליח בכל מעשי ידיך, ואין לי ספק בכך שהקב"ה מרוצה מהיושר שלך וישפיע עליך הצלחות לרוב".

"יצאתי משם די מאושש מן הברכות. בחוץ הבחנתי בקונה משוחח עם המשב"ק. פניתי לעברו, והוצאתי את המחאת המקדמה שחזרה ע"ס 100.000 דולר. "קח אותה" אמרתי לו "אני מוותר לך, אני לא כועס עליך, אני אפילו מודה לך שהכרת לי את האדמו"ר הצדיק שלך". הקונה היה המום, הוא אחז בהמחאה וקרע אותה לחתיכות. שעת חצות לילה, נכנסתי למכונית הבטתי דרך שמשת החלון בשמים זרועי הכוכבים וליבי אמר לקב"ה "אבא שבשמים, עשיתי לי רב, קיבלתי ברכה מהרב, אני סמוך ובטוח שהשליחים שלך בארץ עושים מלאכתם נאמנה".

"לא תאמין הרב לוי, חצי דקה אח"כ צילצול בדיבורית "מדבר ס. כהן אני נמצא במערכת העתון הכלכלי ורואה מודעה בגרפיקה שאיננה לפירסום.. האם הנכס התעשייתי שלך עדין למכירה?"

"שתבין אדון לוי, ס. כהן הוא אחד מעשירי המדינה אשר שלושה מליון דולר זה כסף ממש קטן בשבילו. הבנתי שמדובר בעת רצון גדולה והשבתי "כן, הנכס למכירה, אני מבקש עליו ארבעה מליון דולר", אמרתי, אבל כמעט ולא נשמתי, הייתי בטוח שכהן ידחה זאת על הסף, שכן המחיר היה לא כל כך ריאלי.

"קיבלת" השיב כהן "כנס אלי מחר למשרד, אני מכיר את הנכס ואת מיקומו והוא מתאים לי".

"למחרת תוך שעתיים נסגרה העיסקה, ושבוע אח"כ הופקדו 4 מליון דולר בחשבוני. נחלצתי מן התהום הכלכלי, ויותר מזה, הפרויקט שלי תוך חודשים ספורים התרומם בלי עין רעה, והביקושים לדירות יהיו מעל לכל הגיון. אבל ברצונך אסכם את הסיפור הזה. לי אין ספק שמן הרגע שבו קיבלתי על עצמי דעת תורה כלומר אמונת חכמים, הכל התהפך לטובה. ואני לא אהיה ציני לומר שאמונת חכמים שווה מליון דולר. היא שווה הרבה הרבה יותר.אתה מסכים איתי?".

מסכים בהחלט.

פרי קטן

המום שבוער בעצמותינו

בואו נודה על האמת. אמונת חכמים פשוטה, תמימה, חסרת חשבונות ונגיעות שונות ומשונות, חסרה אצל רבים וטובים. הפוסל, במומו פוסל. מכיון שאין לנו אמון ביושרנו, בהגינותינו, קשה לנו להשליך כל נושא ועניין על אמונת חכמים, ולהאמין שמכאן הכל יתהפך לטובה ולברכה.

המום כל כך בוער בעצמותינו, אוי, אוי.

איזהו חכם? הלומד מכל אדם, גם מיהודי יחסית מרוחק, שסיפורו מטיף לנו מוסר, אבל כל עוד זה מיישר אורחותינו, דיינו.

תוכן העניינים

העיתונאי 6

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה