אור ברסלב
העיתונאי 5 הקדמות › מכתב ביקורת מקורא נאמן

העיתונאי 5

הקדמות · מכתב ביקורת מקורא נאמן

הקדמה

לכבוד קובי לוי היו'

מכובדי, מדי פעם אני קורא את הסיפורים שהנך מפרסם בעתונים ובספרים. מה אומר, אתה עשר! אתה מסדר את הענינים באופן פרפקציונלי. הנה למנשה האינסטלטור, שהחליף צנרת דולפת בביתה של אלמנה ללא תמורה, שלחת כמה משאיות עמוסות בחומרי בנין.

את סוכן הנסיעות הצעיר והנמרץ, שמנע מהפועל להגיע בזמן למפעל, הרגת בתאונת דרכים, וגם דאגת שלא יבוא על תיקונו בעולם הבא (מגיע לו).

לפרויקה החזרת את המליונים במהירות יחסית, הרי הוא הפך למשגיח הכשרות המקפיד על קל כחמורה.

וכן הלאה. למשל לשמחה נתן (כמדומני) החביב והסימפטי העלמת את מחלתו.

הינך רוצה לחזק השקפה ואמונה?

עם סיפורי בדים החטאת את המטרה הזו.

בשם האדמו"ר מקוצ'ק זיע"א אמרו "אינני רוצה לעבוד לאלוקים כזה שדרכיו מובנים משכלו של ילוד אישה" ואולי זה מה שאומר הנביא "כי גבהו שמים מארץ כן... ומחשבתי ממחשבותיכם... דרכי מדרכיכם".

המשך לכתוב, וזה חשוב מאד, אבל ללא אשליות.

בהצלחה מכל הלב.

מ. כהן, רח' השומר, בני ברק.

שלום לך מ. כהן, ורוב ברכות.

תודה על מכתבך המאלף, ואכן, כל מי שעוסק בצרכי הרבים ובעיקר בפירסום סיפורי השגחה לציבור של רבבות, זקוק מדי פעם לביקורת, ולווא דווקא מפרגנת ומהללת. קצת חבל לי שלא ציינת את שמך המלא וכתובתך המדוייקת, כדי שאוכל לנהל עמך שיחה פתוחה, אך זו זכותך המלאה לשמור על אלמוניות.

לגופו של עניין.

ובכן, כבר פסקו גדולים וטובים שסיפורים - אפילו בדיוניים - שיש בהם איכויות ומסרים שמחדירים יראת-שמים ומוסר יהודי שורשי, הם מבורכים וטובים, וטוב שיחלחלו לליבותיהם של בנינו ובנותינו.

הלב היהודי עדין ורגיש הוא, ונסיון העבר מלמד שפתיחות לחומרים ספרותיים פסולים ולעתונות פתוחה, גרמו נזקים חינוכיים עצומים. כל מילה כל משפט, כל סיפור או חידוש, פועלים גדולות ונצורות בלבבות, לטוב או למוטב, ואין כאן מקום להרחיב. די אם נאזכר את סופרי ההשכלה שחיבלו אנושות בכרם ישראל.

הנה כי כן, גם אם היו סיפוריי המצאות גרידא, בדיונות וחלומות, האמן לי כי מושקעים בהם הגיונות לב ומחשבה מהוקצעת, על מנת להגישם לקוראינו במגמה להנחיל לקירבם השפעות חיוביות ברוח ישראל סבא.

אך מה לעשות, אינני מספיק מוכשר ומיומן להמציא סיפורים בדיוניים מרתקים שכאלה, הלוואי והייתי כשרוני שכזה. מרבית הסיפורים המופיעים כאן באים מן המציאות שלנו, כולל הסיפורים שציינת במכתבך, אלא שכדרכם של סופרים, הסיפורים נכתבים עם הדגשים מיוחדים ותוספת של דמויות ומצבים, כדי לחזק את המסר או הרעיון.

אך, כאמור, הציר המרכזי של כל סיפור בא מן החיים של כולנו, גם אם הדברים נשמעים או נקראים כאילו באו מעולם ההזייה.

בפנקסי הקטנים שוכבים להם - כטיוטות - עשרות סיפורים מפיהם של רבים וטובים, שהתקשרו אלי בעקבות קריאת סיפורים שנגעו לליבם, וגם יומם יגיע.

מכובדי, ר' מ. כהן, רציתי להפנות את תשומת ליבך לסיפור "תשובת המשקל" בספר זה, אשר הפתיח שלו מהווה משל לקוראים כאלה שהם מאד מאד סקפטיים, אך באמתחתם סיפורי השגחה מופלאים, כאלה שאם היו נכתבים, היית מכנה אותם אשלייה.

קרא אותו, קרא אותו בעיון.

"אינני רוצה לעבוד לאלוקים שכזה שדרכיו מובנים משכלו של ילוד אשה", כך אמר הרבי מקוצ'ק, ודבריו צורבים את ליבו של כל יהודי מאמין המהלך בעולם הכמוס הזה, ומחפש תשובות לתהיות ולקושיות שלו.

כן, זו אמת הצרובה כמכוות-אש על לבנו כיהודים מאמינים. אך גם חייבים להודות שהקב"ה ברוב רחמיו, נתן לנו מפעם לפעם להציץ מבין הסדקים מבעד לחרכים, כדי להתפעם מן ההנהגה הקרויה מידה כנגד מידה.

נכון, הנסתרות לה' אלוקינו, אך גם הקב"ה מעוניין לחזק אותנו והוא מושיט לנו ידיים רחמניות שנשוב אליו, שנתדבק בו, ולכן הוא פותח לנו - מפעם לפעם - צוהר רחב בהיר וחד, כדי שנפיק לקחים שכולם אמונה.

וכאלה, כאלה הם הסיפורים הנכתבים כאן.

כן, הם בנות-קול של השכינה, של האור הגנוז, של החן האלוקי הכמוס, הנסתר, שיש לנו רשות להביט בו ולהתפעם, ולהאמין עד טיפת דמנו האחרונה, כי העולם מושגח לפרטי פרטיו, וכולו ניסי ניסים, וגם הטבע עצמו הוא נס, אלא שטחו עינינו מלראות.

ופשוטים הדברים.

שא ברכה ידידי מ. כהן, ויהי רצון שיחדיו נרבה כבוד שמים.

קובי לוי

תוכן העניינים

העיתונאי 5

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה