אור ברסלב
העיתונאי 1 השאלה. התשובה העתונאי › פרק ה' - אמא מיד חוזרת בתשובה

העיתונאי 1

השאלה. התשובה העתונאי · פרק ה' - אמא מיד חוזרת בתשובה

פרק ד' - אין עצה ואין תבונה

אמי אסתר עליה השלום היתה אשה נדירה בחסדיה ובטוב לבה, אך עם זאת תקיפה וחדה. "איתי אל תעשה חוכמות, אני לא מבינה בדיחות. לא מבינה מה זה ציניות. זה לא בשבילי, אם אתה אומר, אז תתכוון למה שאתה אומר". כך אמרה לי מפעם לפעם.

ההומור היה החלק החלש באישיותה, ועם השנים למדנו שלאמא לא מספרים בדיחות, כי היא לתומה סבורה שהבדיחה הכי הנבובה שיש, מעוגנת במציאות ובאמת התרחשה.

באותו ליל רביעי ארוך, מול הרב מרדכי נויגרשל והרב משה גרילק בהרצאה הסוחפת "אל-כשל", חזרתי הביתה לבית הורי. השעה אחת אחרי חצות. הדרך מהמלון בקרית צאנז' עד רחוב לבונטין 28 נמשכה ללא סוף. נסעתי לאטי מפאת הגשם הסוחף, אבל בעיקר נוכח ההלם שפקד אותי אחרי ה"אל-כשל". החלטתי לנסוע הביתה, אל אמא. אם היא ערה נחליף כמה מילים, אם היא ישנה אנוח בבית ואגיע עם כוחות מחודשים בבוקרו של יום למלון.

אמא היתה ערה, ובידיה המסרגות הנצחיות, עמם סרגה מאות רבות של סוודרים וצעיפים בזריזות ובמיומנות מדהימים, היה לה כשרון יצירתי למצוא וליישם סריגה בסגנונות ובדוגמאות שונים ומשונים.

היא הניחה את המסרגות ושאלה "תאכל משהו?".

יש חוק אצל אמא בבית. "תאכל משהו" פרושו אני ניגשת למטבח להכין רק תגיד אם יש לך הזמנה מיוחדת.

לפתע היא מבחינה בכיפה הלבנה והמקומטת על ראשי, שנותרה גלמודה ונשכחת אחרי תפילת ערבית בלובי המלון.

היא פערה שתי עיניים ושאלה "קוביל'ה תגיד לי אתה חוזר בתשובה? תענה עכשיו ומיד, אני רוצה לדעת". התקיפות הסתרגה מן הבקשה שלה. "תענה לי".

אני לא יודע אמא, לא יודע.

"אז תדע לך בני, אם אתה חוזר בתשובה, אז גם אני מיד חוזרת בתשובה!".

התפלאתי, היא היתה נחושה וצלולה, וכמו שלמדנו להכיר, ציניות והומור מעולם לא שכנו כאורחים מזדמנים במונולוגים שלה ובשיחות הא ודא.

חוזרת בתשובה? כל כך מהר? את לא אומרת סתם, כנראה שיש לך איזה סוד.

"שום סוד" אמרה "אתמול בלילה על המרקע ראיתי עימות מאד מעניין בין שתי אמהות של חוזרים בתשובה. הראשונה היתה הגברת בינה אופק, אשתו של הסופר אוריאל אופק שבתה חזרה בתשובה. בינה סיפרה כמה נפלאים וטובים יחסיה עם בתה וילדיה. לא היה קשה לה להתרגל לענייני הכשרות, היא נענתה בחפץ לב לכל בקשה של בתה, בקיצור היא נראתה מאושרת עד הגג שבתה הפכה לאשה חרדית. לעומתה הגב' צופיה מלר היתה מלאה טרוניות וטענות כלפי החרדים שחטפו לה את הבן. כאילו מדובר בילד קטן. היא תארה בצבעים קודרים את יחסיהם המעורערים עם הבן, וכעסה על שטיפות המוח שעשו לבנה. בקיצור היא נשמעה מרירה וכועסת, בעוד חברתה אופק, היתה נינוחה ושלווה.

"ישבתי והבטתי על שתיהן, וחשבתי לעצמי. אסתר, את לא סתם נחשפת לויכוח הזה. לכי תדעי אולי גם אצלך אחד הבנים יחזור בתשובה. איך תקבלי את זה אסתר? איך תגיבי? תכעסי או תשמחי? ובאותן שניות, אמש, החלטתי קוביל'ה שאם מישהו מבני יחזור בתשובה, מיד, אבל תכף ומיד, גם אני חוזרת בתשובה. מיד אני הולכת ללמוד הלכות כשרות ושבת ותפילות וכל מה שצריך".

מאד עמקו מחשבותיך השם. בעוד אצלי מקנן חיידק התשובה בתוך הקרביים, אמא כבר החליטה בלי סמינרים, בלי "אל-כשל", בלי מחקרים וחקירות, לקבל עול מלכות שמים. לא יאומן כי יסופר. אמא אמרה ועשתה, מיד למחרת כבר נפגשה עם רבנית חשובה בעיר, השתתפה בשיעורים, הקפידה על הלכות, וחודשים ספורים אח"כ כבר הלכה עם כיסוי ראש ובגדים צנועים ללא שום עכבות. לא יאומן.

תוכן העניינים

העיתונאי 1

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה