פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה · יש לבער את הסלולרי בשריפה כדין עבודה זרה
...אין זה סוד, הטלפונים הסלולריים מכילים בקרבם כיום דברים שאינם ראויים, יש בהם דברים טמאים וחמורים ביותר רח''ל, ואעפ''כ לבושתנו ולחרפתנו נמצאים עדיין בינינו כאלה שמחזיקים בהם.
אילו היה דבר זה קורה בדור העבר היה כל יהודי כשר לוקח מכשיר שכזה ושובר אותו לשברי שברים, ולא מחמת מידת חסידות אלא מעיקר הדין, כיון שמשחית שכזה כמוהו כעבודה זרה ממש שדינה בשריפה והיא חייבת להתבער מן העולם. וכמפורש בזוה''ק (ח''ג דף פד.) בשם רשב''י שאיסור פגם ההסתכלות על נשים נכלל בלאו ד''אל תפנו אל האלילים''! ולעומת זה בדורנו, נאטמו הלבבות וישנם אנשים שאינם חשים בחומרת הדבר.
מה נוראה היא הבושה שאנו צריכים להתבייש מעצמנו! הרי כל אשר בשם ישראל יכונה היה צריך לכתת ולבער מכשיר שכזה בתכלית הביעור! מיד כשנודע שיש בהם דברים שאינם ראויים ושהם מכילים רע חמור כזה היה צריך להשליכו לארץ ולשברו לרסיסים! גיוואלד [הצילו]! הלא תועבת עבודה זרה חמורה מונחת בכיס! ואם הסתכלות אסורה בלבד כלולה בלאו ד''אל תפנו אל האלילים'', הרי כ''ש וק''ו במכשירים טמאים אלו אשר הס''מ בעצמו התלבש בהם לצוד ולפתות על ידם נפשות יקרות ע''י הסתכלות בזדון בזוהמת וטינוף דור המבול ממש! אוי ואבוי! אוי וי! רש''י הק' (בראשית ו-יז) מפרש, מבול – שבלה את הכל שבלבל את הכל שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך עכ''ל. ואם כן הוא במבול של אז, הרי כ''ש במבול זה בדור עקבתא דמשיחא אשר צריכים אנו להתמודד עם חמישים שערי טומאה אשר הסט''א פערה פיה לבלי חוק, וכהרף עין עלולים ליפול בשאול תחתית ומתחתיו, בכליון ואבדון רח''ל, ע''י רעל מכשיריהם וטכסיסיהם אשר רבים חללים הפילו ה''י, שומר ישראל ישמור שארית ישראל.
לאיזה מצב של תרדמה ואטימות הלב הגענו?! וכי מי היה מוכן להחזיק בכיסו חוברת מלאה טינוף ולכלוך מאביזרייהו של גילוי עריות רק בגלל שיש בסופה כמה דפים ריקים שעדיין ניתן להשתמש בהם?! איך א''כ ניתן להשאיר מכשיר שכזה המלא בזוהמא חמורה ונוראה ביותר רק בגלל שניתן להשתמש בו שימוש נוסף?! איך יכולים להשאיר מכשיר כזה בבית יהודי?! איך מתירים הורים לילדיהם להחזיק מכשירים שכאלו?! איך אין הם מפחדים?! האם כאשר ילד או בחור צעיר היו מטיילים על גג גבוה בן מאה קומות שאין לו מעקה והם עלולים בכל רגע ליפול ולהתרסק מטה ח''ו, האם גם אז היו הוריו עומדים מן הצד ומביטים אל הנעשה בשוויון נפש ובשאננות, והלא סכנת הנפילה הטמונה במכשיר שכזה סכנתו חמורה פי כמה, ע''י מכשיר כזה יכול הבן ליפול ר''ל נפילה עולמית לעמקי עמקים שבשאול תחתיות! איך אין הם דואגים על גורל צאצאיהם?! וכי העולם הפקר הוא?! והעל אלה נתאפק?! חובתו של כל אחד להתחזק ולחזק גם את סובביו לבער את המשחית הלזה, ואף כאשר הדבר כרוך בהפסד ממון והוצאה כספית, אדרבה, יש לנו לשמוח כאשר פעולה קדושה זו כרוכה בהוצאת ממון, כי עבור מי אנו מוציאים הוצאה זו?! עבור כבוד הבורא יתברך! כאשר אנו לוקחים מכשיר טמא כזה ומאבדים אותו מרשותנו אנו עושים את הנחת רוח הגדול ביותר לאבינו שבשמים! עלינו לעשות זאת בדחילו ורחימו, ממש עם אמירת ''לשם יחוד''! כי באיבוד ע''ז וטומאה זו מן העולם אנו מגדילים ומייקרים כבוד שמו ית' בכל העולמות. זו צריכה להיות הוראה ברורה ומוחלטת אצל כולנו מבלי יוצא מן הכלל, לבער ולאבד ולהשליך טומאה זו מבתינו. ואם הוראה זו אמורה גם כשאין אפשרות לעבור למכשיר כשר, הרי כעת - שקיימת אפשרות להחליף זאת למכשיר כשר – הדברים אמורים פי כמה ובקל וחומר, יש להשליך ולאבד תיכף מכשירים טמאים אלו ולא להוסיף להחזיקם ברשותו בשום פנים ואופן.
יש בכח פעולה קדושה זו בלבד להוסיף זכויות עצומות לאין שיעור למי שעושה זאת. ובזכות העמדת גדרי קדושה אלו נזכה להדבק באלוקים חיים ותמורת ההפסד הגשמי וההוצאות הכרוכות בכך נזכה להנצל מכל גזרות רעות ולא נצטרך להוציא הוצאות רפואיות, ויקויים בנו ''ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום''. (הגאון רבי יעקב מאיר שכטר שליט''א בשיחת התעוררות בירושלים תובב''א)