אור ברסלב
הסלולרי מזוית יהודית פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה › בקדושים תהיו אין פשרות

הסלולרי מזוית יהודית

פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה · בקדושים תהיו אין פשרות

המלחמה האחרונה בדורינו להרחיק את היצה''ר [הסלולרי] מהיכלי התורה

כל המתעסקים בקדשים – בחינוך צעירי הצאן, יודעים ומכירים כמה נשמות טהורות ותמימות שנלכדו ברשת הסלולרי המתועב, וישנם ימים ולילות שאין בהם רגע של מנוחה מחמת השמועות הרעות. די בבחור אחד בישיבה שישפיע לרעה על כל סובביו. היצה''ר פועל כאש בנעורת וכארס של עכנאי, עד אשר נופלים לתהום רבה ולשאול תחתיות רח''ל, ותיצלנה אוזן משמוע.

ובעת כזאת אשר ''קול ענות אנכי שומע'', אין עצה ואין ברירה אלא לקום ולצעוק ולזעוק זעקה גדולה ומרה עד מאד, ויחד עם זה לקבל באמת את צוויים ופקודתם של גדולי ישראל מנהיגי הדור בשלימות ובתמימות. וכשם שלא יעלה על הדעת להכניס לישיבה אדם גלוי-ראש, על אף שיכול להוכיח באלף הוכחות שאין שום חובה בהלכה לכסות הראש, הוא הדין במדה שווה שאסור להכניס ולהחזיק בישיבה בחור כזה אשר מחזיק ברשותו את היצה''ר של דורנו – הסלולרי.

אם נדע שחומרתן שווה – נוכל בעזרת ה' לעקור את הנגע הזה.

חינוך דור העתיד היה בכל השנים מהמלאכות הקשות שבמקדש, אבל על אחת כמה וכמה הדברים אמורים בדורנו, דור תהפוכות, דור עני ואביון, שהמלאכה כפולה ומכופלת עד אין שיעור.

שח לי פעם כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז זי''ע – אשר כידוע הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה במשך כשבעים שנה, כי בשנים הראשונות בישיבה התנהג ביתר תקיפות ובמידת ''זרוק מרה בתלמידים'', ואם היה בחור שלא עמד בהספק ובקצב הנדרש ולא עמד בהנחיות, תיכף סולק מהישיבה, אבל בשנים האחרונות הוכרח לשנות הנהגה זו. כי בימים מקדם, כאשר הוציאו בחור מהישיבה, הלך ופנה לישיבה אחרת ולבית מדרש אחר ושם עסק בתורה, ואף אם עזב את הגמרא, נשאר לכל הפחות ביהדותו. אבל בדורנו זה, דור של הפקרות ופריצות רח''ל, כשמוציאים בחור מהישיבה, הוא עלול מיד להגיע לרחוב המזוהם, ולהתדרדר מטה מטה לשאול תחתיות רח''ל.

בדרכי החינוך ישנם שני אופנים, הדרך האחת היא לחנך את התלמידים באהבה ורעות, למשוך לבם בעבותות אהבה וחיבה, לקרבן ולעודדם בדיבורים ובמעשים, ומאידך יש את הדרך הנוספת של ''זרוק מרה בתלמידים'', ושיהא ''מורא רבך כמורא שמים'', וכבר אמרו חז''ל (פסחים דף קיז.) ''כל תלמיד חכם היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מור – תיכוונה''. והורו לנו חז''ל כי על המחנך לנקוט את דרך הממוצע, וע''ז אמרו (סוטה דף מז.) ''לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת'', כלומר אף שמחויב להתנהג עם תלמידים באהבה ובחיבה, מ''מ בל יניח ידו מלנקוט לפעמים ובשעת הצורך גם בדרך של דינים ועונשים, וזה בלא זה אי אפשר, וצריכים להחזיק החבל בשני ראשין.

אולם בדברים הנוגעים לסייג לתורה, לגדר של ''קדושים תהיו'', שם אסור בתכלית האיסור להתנהג ברחמים, אלא לשלוט בחוזק יד ובתקיפות יתירה לבל יתן למשחית לבוא ולהיכנס לתוך היכלו להשמיד ולאבד נשמות זכות וטהורות.

במצב כזה צריכים לעשות גדר לגדר וסייג לסייג ללא שום התפשרות.

וכבר זעק הגאון הגר''ש וואזנר שליט''א: הלוואי שהיה ניתן לעקור את כלי המשחית הזה לגמרי, גם ה'כשר' ביותר, לבל יראהו בל ימצא אצל יהודים יראים ושלמים, אבל לדאבוננו היא גזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בה, ובפרט לאנשים העוסקים במסחר וטרודים על המחיה ועל הכלכלה. אמנם מוכרחים לעשות סייג לתורה אשר יהווה גדר גם לדורות הבאים, ועלינו לעמוד על כך בכל תוקף בכל היכלי הישיבות בכל אתר ואתר שלא יכנסו מכשירים אלו כלל.

ובטוחני שבזכות שנתאגד כולנו כאיש אחד ובלב אחד לקבל את דבריהם של מרנן ורבנן גדולי התורה שליט''א למען מערכה קדושה זו, נזכה לראות פירות טובים, ונהיה לכל הפחות בכלל הבא ליטהר שיסייעו לנו השמים להתעלות במעלות התורה והעבודה, ולגדל דורות ישרים מבורכים בתורה ויר''ש טהורה. (כ''ק האדמו''ר מצאנז שליט''א בכנס החיזוק בשנת תשס''ה)

(דברי הרבנים שליט''א הובאו בחוברת זמן אוויר)

תוכן העניינים

הסלולרי מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה