פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה · המלחמה האחרונה בדורינו להרחיק את היצה''ר [הסלולרי] מהיכלי התורה
נתאספו ראשי עם, מרנן ורבנן גדולי וזקני הדור שליט''א, עם ראשי הישיבות מרביצי התורה, משגיחים ומגידי שיעורים מכל היכלי הישיבות בארץ הקודש, על מנת להרים קול זעקה גדולה. והאמת כי עצם ההתכנסות יחדיו מכל העדות והשבטים, תסייע ותשמש כעזר מקודש להצלחת הענין שלשמו התאספנו.
כי כל דבר שקיבלו בני ישראל כשהם מאוחדים, כאיש אחד בלב אחד, נשאר אצלם קיים לעולם. וקבלת התורה תוכיח, כדברי רש''י על הפסוק (שמות יט, ב) ''ויחן שם ישראל כנגד ההר – כאיש אחד בלב אחד'', וזה גורם שזאת התורה לא תהא מוחלפת לעולם. עידוד רב שואבים מזה שכל זקני גדולי הדור שליט''א הטריחו עצמם לבוא מרחוק ומקרוב, ומכאן רואים את גודל חשיבות הענין. כי כל מי שעוסק קצת בחינוך לצעירי הצאן, יודע כי ''עת צרה היא ליעקב''.
שמעתי מכ''ק מרן אדמו''ר מצאנז זי''ע שאמר שהצרה הגדולה ביותר בעקבתא דמשיחא תהיה צרה רוחנית, צרה הנוגעת לנפש ולנשמה, וזו תהיה המלחמה הכבדה ביותר בדורות הבאים. כשנתבונן היטב נראה, שאין בזמננו את אותן נסיונות כבדות מנשוא שהיו ללומדי התורה בדורות הקודמים.
אבותינו ספרו לנו על גודל הלחץ והדחק שהיו מנת חלקם של לומדי התורה בימים מקדם. כאשר באותן שנים היו לומדי התורה שרויים בעוני ובדחקות, ברעב ובצמא, וקיימו בהכרח את ''פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה'', והיו זקוקים למסירות נפש ממש להישאר באהלה של תורה ולקיים ''שבתי בבית ה' כל ימי חיי''.
מלבד זאת בני-התורה נתקשו במציאת זיווגם מחמת הדאגה מאין יתפרנסו והיאך יביאו טרף לביתם. כמו-כן היו בימים ההם ניסיונות ומניעות של כל מיני ארגונים ואגודות שונות אשר רבים חללים הפילו ונשמות רבות ניצודו ברשתם.
מאידך, בזמננו, כאשר כל הע''ז נתבטלו וכל האידיאולוגיות למיניהם חלפו להם ועברו מן העולם, וכל בן תורה וכל בחור הממית עצמו באוהלה של תורה, זוכה להוקרה ולחשיבות כבני מלכים, וקרן התורה מתרומם ובוקע. הרי כעת היצה''ר מחפש לו דרכים חדשות ומטכס עצות חדשות איך להחדיר את טלפיו אל תוך היכלי התורה, וזה נרמז במאמר חז''ל (סוכה דף נב.) ''יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום'', שהיצה''ר מחפש תמיד דרכים חדשות להחטיא את לומדי התורה ולהסירם מן הדרך הישרה.
וע''ז ניבאו לנו חכמינו ז''ל (סוטה דף מט.) ''בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי'', כי בעוד שבשנים מקדם, כשחפץ היצה''ר להחטיא את האדם, היה מוציאו מבית המדרש לרחובות ולשווקים ולמבואות האפילות, הרי שבזמננו היצה''ר וכת דיליה חודרים ברוב חוצפתם לתוככי בית המדרש, אל תוך בית ה' ולתוך מקומות התורה.