פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה · יש איסור יחוד עם המכשיר הסלולרי
חז''ל אומרים איזהו אל זר שהוא בגופו של אדם, הוי אומר זה יצר הרע.
בתקופה שאנו נמצאים בה עכשיו זה קיבל משמעות חדשה, אל זר שבגופו של אדם שנמצא בכיס שלו, איזהו אל זר שנמצא בתוך תוכו של אדם על ידו, אל זר זה יצה''ר, היצר הרע נכנס בתוך כיסו של האדם.
בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בכל הדורות הסיטרא אחרא - שרו של עשיו נלחם בנו, לפני שני דורות הוא נלחם דרך ההשכלה, ונלחם לאחר מכן דרך כל מיני תנועות של סוציאליזם וכו', ואח''כ דרך לאומיות, ואח''כ דרך גשמיות, ובכל הדרכים שאפשר, וגדולי ישראל בכל דור ודור עמדו על המשמר, והקימו את הישיבות מצד אחד, ואת החסידות מצד שני שהם היו תשובה להשכלה, כי כשיש תורה ועבודת ה' אין צורך לחפש במקומות אחרים. ואם ח''ו הגדולים שבאותו הדור היו מתרשלים ולא היו עומדים על המשמר ח''ו, מה היה איתנו היום? וכך בכל דור ודור.
ועכשיו השטן מופיע בלבוש חדש שלא היה כמותו, אני לא יודע אם זה מליצה או פשט, יש בתורה איסור יחוד מדאורייתא, ואיסור יחוד זה קירבה לעריות שיהרג ואל יעבור, ואמר הגה''ח ר' ישראל סלנטר זצוק''ל שהוא מפחד להתייחד עם כסף, ואם היו מכניסים אותו לחדר האוצר של הבנק שאין חשבון כמה כסף יש שם ונותנים לו להיכנס שם לבד לא היה נכנס, כי היה מפחד על עצמו להתייחד עם כסף, ואע''פ שכידוע ר' ישראל סלנטר היה טהור מממון ועבד על עצמו להזהר מאיסור גזל כל ימי חייו, ולכן ידע כמה צריך להיזהר בזה.
יש איסור יחוד, המכשיר הטמא הזה [הסלולרי] יש בו איסור יחוד, כלל ישראל לא בנוי על מצב של יחוד, כלל ישראל בנוי על שמירה. רבינו הרב שך זצ''ל היה מתלונן שבדורות הקודמים הסביבה שמרה, אם אחד היה רוצה לרדת מהדרך ח''ו היה מתבייש מהקרובים ומהשכנים, כי כולם גדלו ביחד במשך דורות והכירו אחד את השני ולא יכלו לעשות דבר בלי להתבייש מהסביבה, אבל היום שכל אחד חי לבד חסר את השמירה של הסביבה, אבל לכל הפחות יש את השמירה של ההורים ויש את השמירה של הישיבה ויש שמירה של חברים שזה בגדר מלכות, ''הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו'', מלכות - הכוונה סביבה טובה ושומרת.
המכשיר הטמא הזה עוקף את המוראה של מלכות, אין מוראה של מלכות אין שמירה של הורים, אין שמירה של חברים, אין שמירה של סביבה, יש שם יחוד עם הטומאה לבדה. ואיסור יחוד זה עצמו קירבה לעריות, ומי שנוגע באיסור יחוד לא יתפלא על עצמו שאין לו סייעתא דשמיא להתגבר על יצר של עריות שאע''פ שעכשיו עבר רק על יחוד אבל עבר איסור, ואם עבר איסור אין לו סייעתא דשמיא, ואח''כ כשיכשל מחמת שיצרו תקפו הוא כבר אנוס, כי מי שעובר עבירות אין לו סייעתא דשמיא.
המסילת ישרים כותב (בפי''ג) שחיובי הפרישות אי אפשר לאסור על הכלל כי לא כולם יכולים להיות פרושים, כי פרישות ענינה להיזהר מדבר היתר שמא יבוא לידי איסור ואע''פ שצריך להיזהר מזה אבל צריך כח מיוחד לפרוש מהיתר, ולא כל אחד שייך לזה.
וא''כ צריך לבאר מה הם הגזירות שגזרו חכמים על הכלל, אלא הפשט הוא שכאשר חכמים גזרו זה נהיה איסור ולא היתר ומה שגזרו חכמים זה עצמו חפצא של איסור ולא מצד שיבוא לידי איסור, ומאחר שזה איסור עצמי אזי כל יהודי מחונך למסור נפש על איסורים, שכל אחד מצווה להפסיד כל ממונו בשביל שלא לעבור איסור וכל יהודי יכול לעמוד בזה.
אף אנו נאמר שאם עד היום הנושא של המכשירים הסלולריים היה נושא של פרישות מהיתר שמא יבוא לידי איסור. אבל מהיום נהפך להיות בעצמו חפצא של איסור ולא פרישות, שמאחר שאסרוהו כל גדולי הדור יש כאן שאלה של חילול ה' ושאלה של פורש מהציבור שאין לו חלק לעוה''ב רח''ל, מי שפורש מהציבור בשעה שכל גדולי הדור מתקבצים לתקן תקנות הוא בסכנה שאין לו חלק לעוה''ב. ומי יודע מה אחריתו רח''ל, ומי שהעוה''ב שלו נמצא בסכנה גם העוה''ז שלו בסכנה, וברור שהקב''ה לא יתן סייעתא דשמיא לגדול בתורה ולגדול בעבודת ה' למי שהולך נגד גדולי התורה ופורש מהציבור שאין לו חלק לעוה''ב.
אלא שיש כאן קושי שאע''פ שכולם מבינים שזה האמת ואין ברירה וצריך להפסיק עם זה אבל זה קשה, כי מי שהורגל בעבירה קשה לו לפרוש ממנה.
אבל התשובה היא שנכון שיש בזה קושי גדול אבל צריך מסירות נפש, כמו שכבר ביארנו הפשט במש''כ למען שמו באהבה עפ''י מש''כ הרמב''ן (סוף ואתחנן) שהקב''ה אוהב את מי שמוסר נפש.
ומי יודע איזה רעש גדול יהיה בשמים בזמן שמוסרים נפש כשכל הצעירים לוקחים את המכשיר ומוציאים אותו מעצמם, וכבר הובא לעיל (פרשת ויחי), שהכח של ישמעאל הוא מסירות נפש לרע, ופה יש הזדמנות של מסירות נפש לטוב, מי יודע לשער כמה זה יבטל את הכח של ישמעאל.
''ויותר יעקב לבדו'' הכח שלנו נגד עשיו [כחות הסט''א והטומאה], להתחזק באין עוד מלבדו ''ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'' [דבקות בקב''ה ובתורתו הקדושה] ואם אין עוד מלבדו אז ''אין עמו אל נכר''. ב''אין עמו אל נכר'' מונח ויותר יעקב לבדו, פה מונח 'ה' אחד', ה' אחד פירושו בלי המכשיר הזה, עם המכשיר ביחד זה לא נקרא ה' אחד, זה לא 'לבדו'.
וניקח בחשבון איזה קידוש ה' וכבוד שמים זה יעשה כאשר נשמעים לקול גדולי ישראל, וע''י זה נזכה במהרה ל'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'. (הרה''ג רבי יצחק ירוחם ברודיאנסקי שליט''א בספרו 'שיח יצחק' בראשית, עמ' שצ-שצד) הנזקים החינוכיים הנגרמים מהסלולרי אם בתחילת הדרך עוד היה צורך ב'ראיות' שמדובר ברעה חולה שלא נבראה כמותה בדור האחרון, כיום הזה מי שאינו רואה את הסכנה הנוראה שהביאו עמהם המכשירים הסלולריים, הרי אחת מן השתיים: או שהוא כל כך עסוק בענייניו, עד שאין הוא יודע מה נעשה בעולם, או שרמתו המוסרית הגיעה לדיוטא כל כך תחתונה, שגם כאשר הוא נמצא על פתחו של גיהנום, אין הוא רואה לאן הגיע.
כי רק מי שמביט מעט אל סביבותיו, יודע שהמצב הוא חמור מאוד, והמאבק שהוכרז על ידי כל גדולי ישראל, הוא ממש כורח המציאות.
אין כל צורך לשאת כיום בתואר המכובד של איש חינוך כדי להבין ולהשכיל לאיזו רמה של בעייתיות מהסוג הגרוע ביותר הכניסו אותנו הטלפונים הסלולריים. גם מי שבסיעתא דשמיא לא נתקל בצרה זו בתוך ביתו פנימה, שומע את הבכי ורואה את היגון בביתו של השכן הקרוב, ואם לא שכן קרוב, אזי בדירה שממול, ואם לא שם – אז בכיתה של הבן, או בקבוצת הילדים שעימה הוא משחק ומשתעשע. הנזקים החינוכיים כל כך התקרבו אלינו, שאף אחד אינו רשאי לשבת מן הצד, ולומר שלום עלי נפשי. כי אף אחד אינו ערב לו שהרעה חולה הזו לא תדבק בו ובילדיו, חלילה.
אם עד לפני זמן מה דיברו על חוסר-השלווה שירד לעולם מאז הופעתם של הסלולריים, תופעה שהיא מזעזעת לכשעצמה, ואם אנשי בתי הכנסיות ובתי המדרשות התריעו ואמרו שהצלצולים התכופים מפריעים לתפילה וללימוד התורה, ופוגמים בקדושתו של בית מקדש המעט, בצורה שלא היה לה אח ורע, הרי שהפעם מדברים על תופעות הרבה-הרבה יותר שליליות ופוגעניות מאשר כל מה שידענו עד עתה.
המחנכים, כמו גם היועצים החינוכיים העוסקים יומם ולילה בבעיותיהם ובקשייהם של בני הדור הצעיר, מתארים בפני גדולי הדור דוגמאות רבות ומגוונות שהמחישו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את הקביעה שכל עוד יהיו בידיו של הציבור מכשירים סלולריים לא-כשרים, אפשר 'לנעול' את כל בתי החינוך על מסגר ומבריח.
אנחנו יכולים להעניק לתלמידינו שיחות ודרשות מדי יום ביומו, ולהשפיע על הנפשות הרכות שפע של קדושה וטהרה, אבל דיה ב'הודעה' כתובה אחת שתתקבל באקראי לסלולרי של הבן, או של האבא, כדי להרוס ולפגום במחי- יד את כל מה שהשפענו עליו במשך שנים ארוכות', אומרים המחנכים.
המצב הגיע לפסים שחורים שכאלו, שאם נחשה ונמתין עוד מעט-קט, ייתכן שנמצא כבר את עצמנו, חלילה, במצב שלאחר-יאוש. הסכנה אורבת לא רק לפתחם של הילדים וצעירי הצאן. אין אדם, בכל גיל שהוא, ומכל חוג שהוא, שיכול לקום ולהכריז 'לי זה לא יקרה'. לא קיים דבר כזה. ורבים מאלו שסברו כך, והתעלמות מהסכנות האורבות.