אור ברסלב
הסלולרי מזוית יהודית פרק ג' - סלולרי או כבוד הזולת › הסלולרי עלול לפגוע בשלום הבית [סיפור]

הסלולרי מזוית יהודית

פרק ג' - סלולרי או כבוד הזולת · הסלולרי עלול לפגוע בשלום הבית [סיפור]

הקשר שבין איש לאישתו נפגע ע''י הסלולרי

מטבעם של ענייני העולם-הזה שהם משעבדים את האדם ומבזבזים את כוחו לריק ויגיעו לבהלה. דהיינו, שגם אם אין הם איסור, הרי שהוציא את ימיו ושנותיו על הבל וריק, ובהגיעו לגיל מבוגר יותר, הוא נבהל להיווכח שאין בידו מאומה, ולא ניתנת לו אפשרות לתקן. ניקח כדוגמא את נושא המכשירים הסלולרים שהכניסו את בני האדם למצבים שליליים מאוד, ולמערכת של תגובות והנהגות פסולות, שעד שלא הגיעו המכשירים הללו לידינו לא היינו מאמינים שנגיע לכך.

תלמיד חכם אחד סיפר מה שראה במו עיניו, ומסיפורו אפשר לקחת דוגמא עד כמה הזיקו המכשירים הסלולרים גם בענייני שלום-בית שבין איש לאשתו, גם אם כאמור אין בדוגמא דלהלן משום איסור של ממש.

זה קרה בימי בין הזמנים. יש בני זוג המנצלים את תקופת הפגרה כדי 'לסדר עניינים' שביניהם, ואם בימי הלימודים אין להם כל כך הרבה זמן לשוחח, וסיבות רבות מונעות את בני הזוג מלצאת לטייל מעט אפי' לכמה דקות כדי לדבר בינם לבין עצמם, הרי שבימי בין הזמנים אפשר לראות הורים רבים יוצאים לטייל ולשאוף אוויר, ומעבירים בשעה זו את ענייני הבית מול עיניהם, חושבים מה יש לתקן ומטכסים עצה יחדיו בתחום החינוך של ילדיהם, וכו'.

אין לך דבר טוב ומועיל יותר מזה. ב'אווירת העומס' של ימינו, יש בני זוג רבים שלא יוצא להם לשוחח בינם לבין עצמם, עד סוף ימיהם... ומי שחושב שמדובר בגוזמא, ילך אצל מי שמטפל בענייני שלום בית וישמע שאחת הבעיות של התקופה שבה אנו חיים, היא, שבני הזוג אינם מוצאים את הפנאי לשוחח...

הם עסוקים בכל כך הרבה דברים, חשובים יותר וחשובים פחות, כל ענייני הציבור מוטלים לפעמים על הראש שלהם, כך שלעצמם אין להם פנאי. והדבר פוגע בתיפקודו של הבית. כך שעצם הענין שבני זוג יוצאים מעט כדי ללבן דברים, אולי אפילו ליישר הדורים שהתעוררו במשך השנה, הוא דבר חיובי עד למאוד.

אבל, באותו מעשה שעליו מספר הת''ח הוא נתקל בדבר מאוד מוזר. וכך סיפר באחד הרחובות השקטים של בני ברק טיילו בעל ואשה, ובידי שניהם היו... מכשירים סלולרים. ומה הם עשו כל הזמן? דיברו בינם לבין עצמם? – לא.

הם אמנם הילכו האחד לצידו של השני, אבל שוחחו בסלולרי עם אנשים זרים.

עקבתי אחריהם במשך דקות ארוכות והשניים לא הפסיקו לדבר הם לא הפריעו אחד לשני (וגם על כך יש לציינם לשבח), אבל גם לא דברו ביניהם רק עם אנשים אחרים.

המראה צבט את ליבי, האם לשם כך יצאתם לכמה דקות להחליף אוירה? האם זו התועלת שתשאבו מיציאה זו? יצאתם כבר, התפניתם לכמה דקות מעסקי החולין, מצורכי היום-יום, שבו ודברו על מה שיש לכם לדבר, תיכנסו מעט אל תוך עצמכם והעלו בעיות שאולי מציקות לכם במשך כל ימות השנה.

לא, במקום זה הם העדיפו לדבר עם אנשים זרים, אולי לגמור עיסקה שבה החלו בשעות הצהריים, אולי אפילו לפייס אדם שפגעו בו; ונוכל למנות כאן את הסיבות היותר-חשובות שהביאו לשיחות הללו. אבל לפי עניות דעתנו אין שיחה חשובה ברגע זה יותר מאשר השיחה שבין הבעל לאשתו.

לא אנחנו אומרים את הדברים. חשובי המחנכים והת''ח בדורנו מביעים זאת לעיתים תכופות כאשר מגיעות אליהם שאלות ובעיות בשלום-בית. אם היו בני הזוג מקדישים לעצמם כמה דקות בשבוע, כבר היה נראה כל הבית אחרת.

ולכשנתעמק בדבר בין-נבין את עוצמת הנזק שגורמים לנו המכשירים הסלולרים! ומה הפתרון? לזרוק אותם? – לאו דווקא. אם מישהו חושב שהדבר עוזר לו, לא צריך להשליך את המכשיר מעל פניו, כי אכן יש מקרים שמכשירים אלה עשויים לסייע לבני אדם. אבל, יש לחרוט על לוח לבנו, לא צריך ל-ה- ש-ת-ע-ב-ד למכשיר. לא צריך להחזיק אותו כל כך צמוד אלינו.

לא יקרה שום דבר, אם לא נחזיק את הנרתיק עם המכשיר בתוך החליפה.

אפשר גם להשאירו בבית ולקחת אותו רק כשצריך. שלא לדבר על כך שכאשר יוצאים עם בן-הזוג, כמו במקרה הנ''ל, אזי מי שלוקח איתו את הסלולרי – לשוטה גדול ייחשב. זה מה שנקרא לנצל את פגעי הטכנולוגיה, במינון הנכון. (הרה''ג רבי יצחק זילברשטיין שליט''א בספר עלינו לשבח ח''ג עמ' תקעה – תקעו)

תוכן העניינים

הסלולרי מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה