פרק ג' - סלולרי או כבוד הזולת · הקשר שבין איש לאישתו נפגע ע''י הסלולרי
כתב מרן השו''ע (סימן רכה סעיף א) הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. וכותב המשנה ברורה (סק''ב) שאם קיבל ממנו מכתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש מחלוקת אם יכול לברך וספק ברכות להקל.
[אמנם יש הסוברים שאף באופן זה יכול לברך (שו''ת יחו''ד ח''ד סימן י''ז, וזאת הברכה פי''ח)] ועכ''פ מבואר מדברי המשנ''ב שכאשר אדם מקבל מכתב מחבירו – כבר אין לו כ''כ שמחה בראותו. ואם כן הדבר בקבלת מכתב בלבד, כל שכן כשמדבר עמו בטלפון ושומע את קולו, ושואל בשלומו ומשיב לו בשלום, ומשוחחים על דא ועל הא, פשוט שלא יברך שהחיינו, כיון שאין לו כ''כ שמחה והתרגשות בראותו. [וכמ''ש בכיוצ''ב הפוסקים (שם) לענין ברכת מחיה המתים]. ובאמת אם נתבונן נראה שרוב העולם אינם צריכים סלולרי, וכל שכן האברכים בכוללים השוקדים על תלמודם שאינם נצרכים לזה, ואם בני הבית בשעת הדחק ירצו לקרא לו כבר ימצאוהו דרך הטלפון הציבורי או על ידי הטלפון של המשרד של הישיבה או של הכולל.
ואדרבא הסלולרי פוגע בשלום הבית, בעל הסלולרי כשמגיע לביתו איזו קבלת פנים תהיה לו ובאיזו שמחה יקבלו את פניו, כאשר חמישה רגעים קודם לכן שוחחו האיש והאשה, והרי אין שמחה אלא בהעדר ראיית הפנים ומשמיעת שלומו הטוב כנ''ל, [ודורשי רשומות אמרו ''אם אתה רוצה שלום בית אל תהיה הרבה בבית''].
אמנם עתה שהבעל מוכן ומזומן לדבר על ידי הסלולרי בכל עת ובכל שעה, באופן זה אין כ''כ שמחה כשחוזר לבית, ובפרט שעל ידי הסלולרי נגרם לאדם תוספת של טרדות וחובות הבית, כי הפורק עול מלכות שמים נותנים עליו עול דרך ארץ. ופעמים רבות נגרם מכך דיבורים בטלים ואסורים וכיוצ''ב ''וברוב דברים לא יחדל פשע''. משא''כ כאשר לא מחזיקים סלולרי נמנעים הרבה דיבורים מיותרים. (קונטרס גלות הדעת עמ' כו)