פרק א' - סלולרי או מנוחת הנפש · הצעות מעשיות לריכוז ומחשבה על ההווה
והעצות לכך הוא: בראשונה ראוי שבשעות מסויימות יהיה המכשיר כבוי או יהיה מונח במקום בלתי נגיש, וזה ישיב אותנו לחירות עם הזמינות המתמדת.
בנוסף יש לדעת כי לעיתים מותר גם לא לענות לשיחה. במהלך ארוחת ערב משפחתית, בשעת סיפור שלפני השינה. וכמובן בשעת לימוד או תפילה. העדפת בן-השיח הרחוק מקרינה לילד דבר-מה על חשיבות שאנו מייחסים למגע אתו.
יש להרגיל את הנפש כי לא תמיד חייבים לענות, למען בריאותה.
אנו מצויים בעולם שבו אנו לומדים או עובדים לפרנסתנו שעות ארוכות ביום, ולא אחת דברים נוספים היקרים לליבנו נדחים לקרן זווית. המכשירים הניידים העצימו את הבעיה, מפני שאדם נעשה זמין כל היום כולו בענייני עבודה עד שנעשה עבד לעבודתו. ראוי להשתדל לשמור את הגבול הברור בין שעות פרטיות לשעות העבודה. (כמובן עבודתם של מעטים היא שליחות המקיפה באמת את היממה כולה, אך הדברים נכתבים על פי רוב העולם). ככלל, יש למעט בשיחה. המכשירים הללו מקלים על חיינו ובלבד שייעשה בהם שימוש מושכל שאינו הופך את חיינו לדיבורים אין סופיים. סגולה לדיבור הגון במכשיר – מדבקה עם תמונת רבינו ישראל מאיר הכהן, ה''חפץ חיים'', הצמודה למכשיר.
אחרי הכל, הנפש לא תניח לשפתיים לדבר לשון הרע מאחורי גבו של החפץ חיים... (מאמר מאת הר''ל אנגלמן שליט''א).