פרק א' - סלולרי או מנוחת הנפש · החיבור לסלולרי גורם התנתקות מהמצב הנוכחי
לכאורה, בנשיאת המכשיר יש משום רצון להיות מחובר כל העת אל האנשים שאינם סביבי, לשמור באדיקות על קשר אפשרי. אולם למען האמת, יותר ממה שמביא עימו המכשיר מצב של חיבור, הוא מייצר מצב של התנתקות. בזמינות המוחלטת הזו אנו מסרבים להתחבר באמת אל הדבר בו אנו עסוקים עכשיו. לא אחת מצויים כמה אנשים בקרבה פיזית זה לזה, השיחה קולחת וקולנית, ולאחר כמה רגעים מתברר שאין ביניהם דבר, איש איש משוחח בסלולרי שבידו עם בן-שיחו אשר במרחקים, נראים קרובים אך מאוד רחוקים.
הרה''צ דב קוק שליט''א בספרו מוסר אביך (ב, ב), מתייחס לתופעה בה האדם חש כי המפגש עם הקב''ה מצוי כל העת בדבר שבו אינו עסוק עתה. בתפילתו חש האדם כי אילו היה לומד היה זוכה לקרבת ה', ובלימודו חש כי אילו היה מתפלל היה מתענג על הקירבה הזו. בשעת מלאכה מצר הוא על שאינו זוכה עתה ללמוד תורה ובעת הלימוד טרוד הוא מחמת עסקי הפרנסה.
אמנם [כותב הרב]: צריך האדם לזכור את הכתוב ''בכל דרכיך דעהו''.
שהכוונה בזה להציב לאדם ודאות, כי במה שהוא עוסק עתה, אם יעשה כן בהעמקה ובהתמקדות, ימצא את הקשר אל בורא העולם, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו, הקב''ה כביכול שורה מצדו בעבודה זו דווקא, ובה ימצאנו ולא במקום אחר. וכשאדם פועל איזה דבר של שלמות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמוח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דווקא בפרט זה עכ''ד. העולה מן הדברים שהאדם צריך להתמקד ולהעמיק בדבר בו הוא מצוי ולהיזהר מפני פיזור הנפש, ולהיות נתון בכל כוחותיו נתון בדבר בו הוא עוסק עתה.
מכשיר הטלפון הנייד הוא האמצעי המודרני לפיזור מחשבות. הנגישות המתמדת אל מכשיר שעשוי בכל העת לנתק אותנו מן העשייה בה אנו נתונים, אינה מניחה לנו להתמקד ולעשות דבר ברצף אחד. נכון הדבר ביחס ללימוד תורה הנקטע פעמים רבות, ביחס לעמל המלאכה, לשיחה הנרקמת בחוג המשפחה, ובעצם לכל דבר בו אנו מבקשים להתמקד. אפילו הצצה חטופה במכשיר על מנת לראות מי הוא המבקש לשוחח עימנו קוטעת את רצף ההתייחסות כלפי הדבר אליו אנו מבקשים לייחד את תשומת ליבנו עתה.