פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת מטות
קנח. “וה' יסלח לה" (ל, ו) - צריך לבקש סליחה ומחילה גם כאשר אין עבירה, ועצם העניין שהוא לא יודע שאין כאן עבירה הרי זה חילול ה' ואין כאן כבוד שמים. וצריך לבקש מחילה מה' יתברך (ועיין קידושין פא.).
קנט. “וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה" (לא, ה) - הובא במדרש תנחומא (פר' מטות אות ג') שבמלחמה כזאת יש כבוד שמים, שיש שנים עשר אלף למלחמה ועוד שנים עשר אלף על הכלים ועוד שנים עשר אלף עוסקים בתורה ובתְפִלָה, זה לעומת זה, וכולם חזרו לחיים טובים ולא נפקד ממנו איש.
קס. “ויקצוף משה על פקודי החיל" (שם, יד) - וזה כבוד שמים לצעוק ולעשות רעש גדול כאשר יש חשש עבירה. ונתבעו על זה אף על פי שלא ציוום משה כן בפירוש, מכל מקום היה להם ליתן דעתם ולהבין כן מעצמם, שהרי נשי מדין היו עיקר הסיבה לעבירה שגרמו למגפה נוראה (השל"ה הקדוש). ואם משה רבנו היה צועק ומוכיח ולא היה כועס, היתה תועלת מרובה וקידוש השם גדול מאוד (עיין פסחים סו:).
קסא. “ומקנה רב היה לבני ראובן וגו' עצום מאוד" (לב, א) - שבט גד וראובן, לא עשו קידוש ה' במה שבקשו נחלה גדולה בחוץ לארץ, ולא רואים במעשיהם כבוד שמים אלא תאווה לממון. ובשמים לא אוהבים מעשים כאלה, ולכן נענשו לבסוף (מד"ר פ' מטות פרשה כב סי' ז).
קסב. “והייתם נקיים מה' ומישראל" (שם, כב) - מכאן שיש להיזהר בעיני הציבור ולגרום לקידוש ה', ולא לעשות מעשים שגורמים לאנשים לחשוב על זלזול בכבוד שמים (ועיין פסחים יג.).