פרק ט"ו - פנינים מהתורה · פרשת פנחס
קנג. “השיב את חמתי" (שם, יא) - פנחס שקידש שם שמים ברבים ושימח את ה' יתברך, קיבל את שכרו בעולם הזה, ואף נוספה אות יו"ד לשמו ופרשה על שמו, וזה בזכות שהרבה כבוד שמים ומיעט בכבוד עצמו.
קנד. “צרור את המדינים" (שם, יז) - מצווה לשנוא את מה שה' שונא ולאהוב את מה שה' אוהב, וזה כבוד שמים (פי' האוה"ח כאן).
קנה. “בני בנימין למשפחותם וגו' בני דן למשפחותם וגו'" (כו, מא) - רואים כאן כבוד שמים שהילודה נעשית אך ורק על פי רצון ה' יתברך. בנימין שהיו לו עשרה בנים, מניין שבטו ארבעים וחמש אלף ושש מאות. ולעומתו, דן שהיה לו רק בן אחד ואף היה חרש ואילם, שמנו את שבטו עמדו על שישים וארבע אלף וארבע מאות (חפץ חיים עה"ת).
קנו. “קח לך את יהושע בן נון" (כז, יח) - זכה יהושע להיות מנהיג הדור אחרי משה, ולא בני אהרון ולא בני משה, מפני שיהושע קידש שם שמים ברבים, ולא יצא מתוך האוהל, וסידר הספסלים בבית המדרש, ועליו נאמר “נוצר תאנה יאכל פריה" (מדרש רבה פ' פנחס פרשה כא סי' יד).
קנז. “וביום הביכורים בהקריבכם" (כח, כו) - לחג השבועות אין תאריך בתורה, אלא מנו מיציאת מצרים חמישים יום והגיעו לקבלת התורה, וזה כבוד שמים. ועדיף כח התורה מהקורבנות גם בזמן בית המקדש, ומדויק בפסוק “שעיר עיזים אחד לכפר עליהם" (שם, ל), ולא כתוב חטאת. כיוון שיש תורה יש כבוד שמים, ואין חטאים כלל.