פרק ח' - קיום המצוות · שלמות במצוות
העובד את ה' באמת מחפש תמיד להגיע לשלמות בעשיית המצוות. דהיינו, לא זו בלבד שעצם המצווה תהיה בשמחה, באהבה, ביראה ובכוונה לשם שמים, אלא גם ההשלכות שמסביב למצווה, בבחינת תרי"ג מצוות הכלולות בה.
וכמו שלימד אותנו רבינו החפץ חיים זיע"א בהקדמה לספרו הקדוש והנורא 'שמירת הלשון', שבדיבור אחד של לשון הרע יתכן שיעבור על שבעה עשר עשין, ארבעה עשר לאוין וארבעה ארורין רחמנא ליצלן, עיין שם. וכן בכל מצווה שעושה, צריך לבדוק כמה פרטים כלולים בה כדי שתהיה המצווה מושלמת למהדרין מן המהדרין.
והנה דוגמאות מעשיות:
צח. בעניין כשרות המאכל, מלבד ההשגחה המהודרת שבוודאי צריכה להיות בכל מאכל, מכל מקום יש עוד מצוות הקשורות למאכל. כגון: שאין חשש תולעים, ועוד לשלם למוכר בעתו ובזמנו כפי שסיכמו ביניהם שלא יצערנו, ועוד לברך על המאכל בכוונה נכונה על פי הדין, ועוד לומר 'תודה רבה' למשפחתו שטרחו עבורו, או לתומכים והמארחים וכיוצא בזה. ובזה הכשרות נהיית מהודרת יותר.
ועל אחת כמה וכמה כשמשתדל לאהוב את המאכל המועיל ולא הערב, ובמינון הנכון שלא ימלא כרסו, ומקיים בזה “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"(דברים ד, טו), ואשריו.
ק. כשקונה תפילין על מנת לתרום אותם לנזקקים, יש לו לשלם בזמן למוכר ולא יצערו בלך ושוב, וכן להתאמץ עוד קצת וללמד את אותו נזקק כיצד להניחם על פי ההלכה, וכן לעודד ולחזק את אותו נזקק במוסר והנהגות טובות שיתאמץ במצוות תפילין, שלא יעבור עליו יום אחד בלא תפילין, וכן לתת לו כל מיני עצות טובות שיוכל להסתדר עם הזמן בעבודה ובבית, וכיוצא בזה. וגם יש לחזק את משפחתו, שיעריכו את אותו נזקק על שקיבל על עצמו עול מלכות שמים.
קא. אשרי המתפלל שזכה להקדים לתְפִלָה ולהיות מעשרה ראשונים. אולם, יש להיזהר מאוד שלא להפריע למשפחתו או לשכניו בשעת בוקר מוקדמת, שלא ידליק את החשמל באופן שמפריע לבני המשפחה, וכן שלא ירעיש על ידי רכבו כשהשכנים ישנים, וכל כיוצא בזה.
קב. כשיש צורך לעזור מעט בבית, צריך לעשות כן בשמחה ולשמח את משפחתו, ולא יהיה עקשן וכוחני ויגרום להם צער. וכן בבית הכנסת, צריך להתאמץ שלא לצער את המתפללים כשפותח חלון או מזגן ולהיפך. וכן כשמשמיע קולו בתְפִלָה, שלא יגרום בזה צער לשומעים, הן וכיוצא בהם. וכאשר נזהר בכל הנזכר לעיל, זוכה לשלמות בתְפִלָה, ובזכות זה היא עולה למעלה.
קג. בית הכנסת הוא מקום ציבורי לכולם, ויש להיזהר לא להכביד ולא לגרום צער למתפללים כלל ועיקר, בין כשהוא עומד והם יושבים ובין להיפך. ולא יעמוד בתפילת העמידה במקום המיועד לעוברים ושבים, וכן גבי תנועות הגוף בתפילת העמידה שיעשה בעדינות ובדרך ארץ. וכן שיש להתאמץ ולקדש שם שמים בעניית 'אמן' וקדושה ו'ברכו' בקול רם, ועל ידי זה למדים ממנו כיצד לעבוד את השם בשלמות.
ובקיץ כאשר החום גדול והשרב כבד, ונדבה רוחו לתרום את הוצאות המזגן בבית הכנסת ובבית המדרש, יש לעשות כן בצניעות גדולה, ואשריו שבזכותו כולם מכוונים טוב יותר, וזכות הרבים תלויה בו.
קד. אדם שזוכה לקיים את המשנה (אבות פ"ב מי"ב) 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים', השלמות היא כאשר מתרחץ בביתו ומכוון שגופו יהיה נקי ובריא לכבוד קונו (שבת נ:), ומכוון עוד למנוע זיעה מגופו שלא יפריע דבר זה לאחרים, ושלא יהיה חציצה בתפילין, וכן נזהר במקלחת להקפיד מאוד על הצניעות שלא להסתכל באותו מקום (שבת קיח: וסנהדרין צב.), ומקפיד לחפוף ראשו תחילה ואחר כך ימין ושמאל (בא"ח ס"פ וישלח).
ומקפיד לחשוב באותה עת על אמונה בה' יתברך (חכמת שלמה או"ח סי' פה סע' ב). וכן יש להשאיר את מקום המקלחת נקי כפי רצון זוגתו ומה שטוב למשפחתו.
וגם מה שלא חייב לעשות לפי דעתו, יעשה בגלל רצון אשתו. וכגון: לאסוף הכביסה ולמיין כנדרש, או לסדר את כלי הרחצה שהשתמש בהם, וכמו שכתב הרמב"ם (ספ"ד מהלכות דעות). ומשלים בזה את ניקיון גופו 'לכבוד קונו', ומקיים בזה 'ומכבדה יותר מגופו' (יבמות סב:), כלומר מכביד על עצמו לכבוד אשתו, ובזה השכינה שורה בביתו, ועל ידי כך בחדר הרחצה שלו, לא שורה רוח טומאה וכמו בית כסא דפרסאי (ברכות כו.), ואשריו ואשרי חלקו שזוכה על ידי זה לשלמות גם בגשמיות, ובזה נכנס למקום טמא ויוצא קדוש!