מעלה י''א - איש ציבור · קבלת קהל
עד. להקפיד על קבלת קהל פעם בשבוע, או כפי הצורך והאפשרות. וכאשר החכם אינו זמין, צריך שתהיה אפשרות להשאיר הודעה בתא הקולי ובה להפנות את המתקשרים למורה הוראה מובהק, כי העיקר שלא להכביד על הציבור.
עה. בקבלת קהל, יש לשמוע את צרות הציבור ולחזק כמה שאפשר. ויש להקפיד לא להיפגש עם נשים, ואשה שרוצה לדבר עם החכם לבד, לא לשמוע לה! זה אביזרייהו דגילוי עריות. וכשיש צורך, שיבואו הבעל והאשה יחד, ולא תבוא אשה לבד. ואם אי אפשר, שתבוא עם אחיה. וגם בזה צריך החכם להרגיש שהיא כמו הבת שלו, אחרת אסור לו לשמוע אותה (במדבר רבה פרשה יא או' ג, ועי' משניות ידים פ''ג מ''א - כ''ז מרבינו הנאמ''ן שליט''א). כבדהו וחשדהו, זה כלל גדול בכל נושא, ובפרט בעריות (דרץ ארץ ס פ '' ה).
עו. חכם שקשור עם הציבור, ויודע הרבה סודות משפחתיים, וכספיים, וכיוצא בזה, צריך להיזהר מאד שלא לספר אותם אפילו לאשתו (עי סנהדרין לא.).
עז. יש להיזהר מאד לא לגרום לציבור הרגשה כאילו החכם אוהב כסף, וכאילו הוא דואג יותר מדאי לעצמו, ויש בזה קידוש השם גדול (חולין פט; צא.).
עח. על החכם לתת הרגשה טובה לציבור, שאינו מבקש מהם כסף לעולם על אירועים, אזכרות, פגישות, קבלת קהל וכו', הכל חינם אין כסף. ומי שנותן באהבה מכל הלב, אין בעיה לקחת ולומר תודה רבה (בכורות כו: פסחים מט.). המשכורת של החכם היא מה' יתברך, ואינה תלויה בשום אדם או דבר אחר.
עט. יש לשלם תמיד על עבודה שעשו עבור החכם בבית, כמו חשמל, תיקונים וכו', ולא לנצל את יראת הכבוד שרוחשים לחכם.
פ. הרמב''ם פסק בהלכות תלמוד תורה (פ''ה הי''ב) שצריך לאהוב את התלמידים באופן מיוחד. ודין זה צריך לזעזע אותנו, לסבול את התלמידים כמו בנים ממש, וגם כשתלמיד לא יודע לכבד את הרב, או פוגע בו, או שיש לו השקפות שונות, עם כל זה חייב לאהוב אותו.
וממה נפשך, אם התלמיד צודק, פשיטא שצריך להבין אותו. ואם לא, הרי הוא בגדר תינוק שנשבה, וצריך להציל אותו ולהתפלל עליו, ולא לדחות אותו. וכמו שאמרו במדרש רבה (במדבר פרשה יא או' ג), שמורה הוראה צריך להרגיש כאילו האשה הבאה לשאול אותו היא בתו, אחרת אסור לו לענות. כך המלמד, המורה והחכם, צריך להרגיש על כל תלמיד כאילו הוא הבן שלו, ולסייע לו ולא לדחות אותו.
וידוע מה קרה לאותו האיש רחמנא ליצלן, מחמת שנדמה היה לו שרבו רבי יהושע בן פרחיה דחה אותו בשתי ידים (סוטה מז.).
פא. בעוונותינו הרבים, יש כאלה הדוחים את שיטת ההלכה של מרן רבינו הגדול שליט''א בבית המדרש, ולא יפה הם עושים. ומהשמים נותנים בלב התלמידים שירצו ללמוד דווקא בספרי מרן שליט''א, ובספרי רבינו הבן איש חי זיע''א. וצריך ללכת כפי רוחם של התלמידים, ולהאהיב עליהם את התורה, ויש בזה תועלת רוחנית וגשמית לכל הצדדים, ובעיקר קידוש השם וכבוד שמים, והיתה לה' המלוכה.
כמו כן יש חסידים בעיניהם שמזלזלים בסידור שלא בנוסח שלהם, ודוחים ספר הלכה שלא בקו שלהם, ועושים מחלוקת על כל מיני עניינים שלא בראש שלהם, וכאמור לא זו הדרך ולא זו העיר. ולהיפך, החסיד האמיתי אוהב ומכבד ומשבח את כולם, ומתפלל בכוונה בכל סידור שבא לידו, לומד את חכמת התורה בכל ספרי חכמי ישראל, ומחזק ומשבח את כל מי שעושה למען התורה הקדושה, שזה עיקר חובת האדם בעולמו.
פב. בפרשת תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו עליו השלום, כי הוא ביקש מה' (שמות לב, לב) ''מחני נא מספרך אשר כתבת'' (בעה''ט שם). ויש ללמוד מכאן כמה צריכה להיות אהבת מנהיג אמיתי למען עמו. וכן משמע בספורנו על הפסוק (שמות כח, ל) ''ונשא אהרן את משפט בני ישראל'', שפירש שיתפלל עליהם שיזכו במשפט.
ודבר זה גם מדויק בש''ס, שאברהם אבינו עליו השלום נקרא קברניט הספינה (ב''ב צא.). וההסבר הוא, שכשם שאם הספינה בסכנה גם רב החובל טובע ומת, כך גם מנהיג הציבור. וזו המסירות של גדולי ישראל, שהם מרגישים תמיד את צרות עם ישראל כאילו היתה זו צרתם ממש.
ומפורש בפסוק (שמות יט, יד) ''וירד משה מן ההר אל העם'', ופרש רש''י: ''מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו, אלא מן ההר אל העם''. וידוע מרבינו החזון איש זיע''א שרק מי שיש לו תורה באמת יש אצלו אהבת ישראל, והבן. ומפורש כן בזוהר הקדוש (ויקרא טו.), שה' כעס על נח שלא התפלל על דורו שיחזרו בתשובה.
פג. אף שתלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ''א מ''א), עם כל זה, מצוות מיוחדות המגיעות מפעם לפעם לפתחו של רב או תלמיד חכם מכוח גדולתו והשפעתו על הציבור, כגון עניני חסד וכיוצא באלו, אסור לו לדחותן (החפץ חיים בספריו חיזוק הדת וחומת הדת).
וכמו שמצינו בגמרא (קידושין ע.), על רב נחמן ששלח מכתב הזמנה לרב יהודה בעבור מסכן אחד. וכן (כתובות סט.) שלח רב ענן מכתב לרב הונא לדאוג לאשה אחת שישתדל בדין שלה. ופעם רבינו החפץ חיים זיע''א, נתן מכתב המלצה לאיש אחד שהיה חשש מסויים אם מגיע לו המכתב, ואמר החפץ חיים שהמכתב שלו והוא זכה בזה.
ומכל זה לומדים את מה שאמרנו, כל מה שתלוי בנו ויש לנו השפעה, לטפל, לחזק, לתמוך, ולפתור בעיה מסוימת, חובה עלינו לעשותו. ועל אחת כמה וכמה כשאנו יכולים לעזור בשידוכים לפלוני ולאלמוני על ידי שיחת טלפון אחת, ולהקים עוד בתים קדושים בישראל. ובגמרא (ב''ק לח:) כתוב, שיש שכר גדול אפילו על שיחה נאה.
פד. כאשר רואים תלמיד או תלמידה שמתחזקים ביהדות בצורה טובה, אבל ההורים שלהם לא כל כך חזקים ביהדות ולא מבינים את השינויים וההתנהגות של הבנים, וזה גורם לילדים בלבול והפרעה בהתקדמות בעבודת ה'. חובה קדושה לרב לקבוע פגישה עם ההורים, ולבוא אליהם לביתם בזמן מתאים, ולחזק ולהסביר ולהראות את ההוד וההדר שבתורה הקדושה ובמידות הטובות, ולתת להם הרגשה טובה. ועל ידי כך, לא זו בלבד שלא יפריעו לילדיהם, אלא להיפך יעזרו ויחזקו אותם, ואף ההורים בעצמם ירצו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'.
כמו כן על הרב לראות באיזה רמה נמצא התלמיד, ולפי זה לכוון אותו למוסד מתאים שידריך אותו יותר להתקדם ולגדול בדרך התורה, ויש בזה זיכוי הרבים וקידוש שם שמים.
ובזה נעשים דומים לאלקנה הצדיק שהיה עושה כך, ובזכות זה זכה לבן צדיק והוא שמואל הנביא שמשח את דוד המלך למלך על ישראל.