מעלה ט''ז - לשנות מפני השלום · השכר והעונש במעלת להרבות שלום
כ. הובא בשו''ת שבט הלוי (ח''י ס''ס סא) מקובלנו מהחתם סופר זיע''א שבזמן הזה צריך בעיקר לעשות ולא לנצח.
כא. רבי יוסי אומר, בעלי מחלוקת אין להם קיום בעולם כלל ועיקר (זוה''ק נח עו:).
כב. קרבן שלמים עדיף מכל הקרבנות, כי שלמים מלשון שלום, ושלמים עושה שלום למעלה ולמטה, אף ששלמים הם קדשים קלים, ולא קדשי קדשים (זוה''ק ויקרא יא.).
כג. לפעמים שני חברים שניהם משורש של דין, ויכולים לקלקל, ועדיף להפריד ביניהם (זוה''ק אחרי סב:).
כד. רש''י הקדוש על הפסוק (ויקרא כו, ו) ''ונתתי שלום בארץ'' מפרש: ''אם אין שלום אין כלום''. כלומר, מעלת השלום היא היסוד של עם ישראל, ואם אין שלום, אין תורה, אין יראת שמים, אין בית כנסת, אין תלמוד תורה, אין בית יהודי, אין קהלה קדושה, אין ארץ ישראל, אין עם ישראל, אין כלום, פשוטו כמשמעו. ורק השלום מביא אהבה ואחוה לכולם. ולכן מתפללים בתפילה ''שים שלום עלינו ועל כל ישראל עמך''.
כה. במדרש רבה בפרשת נשא (פרשהיא או' ז), יש הרבה מאד מאמרים מחכמינו הקדושים זכרונם לברכה, על גודל מעלת השלום, וצריך לעיין בהם תדיר.
כו. יעקב אבינו, שעליו נאמר: ''תתן אמת ליעקב'' (מיכה ז, כ), אומר לאביו יצחק אבינו עליו השלום: ''אנכי, עשיו בכורך'' (בראשית כז, יט), והכל למען השלום. ובזוהר הקדוש (תולדות קלט.) מובא: ''שאלו את רבי שמעון בר יוחאי איך יעקב כביכול שיקר ליצחק ואמר שהוא עשיו? ואמר להם רבי שמעון, אתם חייבים מלקות על השאלה הזאת, כי אינכם מכירים את עשיו''.
כז. בספר שבו ואחלמה של הרה''ג רבינו רפאל מאמו שליט''א מקרית אתא, מביא ששמע מרבינו בן-ציון אבא שאול זיע''א, שאמר: איך מכירים באדם אם הוא תלמיד חכם או אינו תלמיד חכם? אם הוא מרבה שלום עם כולם סימן ברור שהוא תלמיד חכם, וכמו שכתוב (יבמות קכב.) ''תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם''. אבל אם הוא מרבה מחלוקת עם חבריו, ועם בני ביתו, ועם באי בית הכנסת, זה סימן שאיננו תלמיד חכם.
כח. הלל הזקן (ביצה כ.), שינה מפני השלום. שפעם אחת הביא עולה שהיא זכר להקריב ביום טוב, וכשגער בו תלמיד שמאי כי שמאי סובר שאסור להביא עולה ביום טוב, אמר לו הלל זו נקבה לשלמים שגם שמאי מתיר להביא אותה ביום טוב. ופרש רש''י שינה מפני השלום (ועי' הגהות יעב''ץ שם).
כט. אהרן הכהן היה משנה מפני השלום. שכתוב עליו (אבות פ''א מי''ב) שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ופרש רש''י שהיה אהרן הכהן משנה דברים שלא מדעת בעלי המריבה כדי להשלים ביניהם. כלומר: היה אומר לכל צד מבעלי המריבה דברים שהוא אוהב לשמוע, אפילו שאינם אמת, ועל ידי זה היה עושה שלום ביניהם. ובזכותו חיו הרבה משפחות באהבה ואחוה וקראו לבניהם על שמו של אהרן. ולכן כשמת אהרן כתוב בתורה (במדבר כ, כט) ''ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל'' (אבות דרבי נתן ריש פ י '' ב).
ל. גם ירמיה הנביא שינה מפני השלום (ירמיה סוף פל''ח).
לא. בגמרא בקידושין (לג.) מסופר שחכמי ישראל היו מכבדים ומהדרים כשהיה עובר זקן גוי לפניהם, והיו שולחים את השמש שלהם לסייע לגוי בדרך.
לב. חכמים ציוו לבקר חולים עובדי כוכבים, ולקבור את מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס את ענייהם עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום. וכמו שנאמר (תהלים קמה, ט) ''טוב ה' לכל, ורחמיו על כל מעשיו'', ונאמר (משלי ג יז) ''דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'' (רמב''ם פ''י מהל' מלכים הי''ב).
לג. בגמרא (סנהדרין צז.) מסופר על חכם אחד, שהוציא מפיו מִלה אחת של שקר מפני השלום, ונענש מיד ומתו שני בניו, והמהרש''א (שם) מבאר, שהשקר מביא מיתה לעולם. וצריך להבין הרי זה היה מפני השלום? והביאור בזה, שהמקום גורם, וכמובא בגמרא שם, שבני אותה העיר היו בדרגה גבוהה מאד של דבור אמת, ולא היו משנים מדבורם לעולם, ומשום כך נחשב השקר שם לפריצת גדר, אפילו שהיתה סיבה טובה לאותו חכם לשנות בדבורו. ועוד שהיה יכול לומר ''הגברת עסוקה'' ולא היה לו לומר ''היא לו בבית'' (ועיין הגהות יעב''ץ שם).
לד. כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ג אות כז) וזו לשונו: ''וחייב אדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה. כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המידות, כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאה המעטירה בעליה מזכירת ה' יתברך''. ומכאן שצריך להרגיש קישוט המעשים והמידות החמודות בהתנהגות שלנו. וכאשר משנה מפני השלום, אפילו שזה מעשה חיצוני, אבל הוא פנימי, וזה מקושט וחמוד מאד.
וניתן להמליץ בדברי קדשו של רבינו יונה, שכמו שיש טכסיסי מלחמה וטכסיסי מלכות (יבמות עו:, סנהדרין צג:), כך יש טכסיסי מדות טובות. כלומר, כל מיני תחבולות והמצאות ושינויים מפני השלום, כדי להרבות במדות טובות אהבה ואחוה שלום ורעות.
לה. כידוע, פרט לבנו של רבינו החפץ חיים זיע''א הר''ר אברהם ז''ל שנלב''ע בגיל צעיר, המוזכר בביאור הלכה סוף סימן שלב, מעולם לא ציטט רבינו החפץ חיים זיע''א בספריו הקדושים משנה ברורה וביאור הלכה את דברי חכמי הדור שהיו בזמנו. חוץ מפעם אחת, בביאור הלכה סימן תקפה, שהביא שם את דברי הגאון בעל 'אור שמח' רבינו מאיר שמחה הכהן זיע''א, משום מעשה שהיה שחשש אולי הוא נפגע ממנו. ומכאן שלפעמים צריך לעשות מעבר לרגילות, כדי להרבות שלום.
לו. רבי מאיר בעל הנס עשה שלום בין שכנים בערב שבת קודש, כמו שכתוב בגמרא (גיטין נב.) הנהו בי תרי [אותו הזוג], דאיגרי בהו שטן [שיצר הרע התגרה בהם], דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי [שכל ערב שבת קודש, היו מתוכחים אחד עם השני], איקלע רבי מאיר להתם [הזדמן רבי מאיר לשם], עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא [בא לביתם שלוש פעמים בערב שבת קודש, עד שעשה ביניהם שלום בית]. וכן רבי מאיר הסכים שאשה תירק בפניו שבע פעמים, כדי לעשות שלום בין איש לאשתו (ירושלמי סוטה פ''א ה''ד).
לז. בספר אבן שלמה (פי''א או' ח) כותב רבינו הגר''א זיע''א, שיש חמשה מיני ערב רב בישראל א. בעלי מחלוקת ולשון הרע. ב. בעלי תאווה. ג. הצבועים שאין תוכם כברם. ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם. ה. הרודפים אחר הממון. ובעלי מחלוקת גרועים מכולם, והם נקראים עמלקים, ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם, וכל מחלוקת שלא לשם שמים היא בסיבת הערב רב הקופצים להורות וליטול עטרה.
לח. חכם אחד בגמרא תלמידו של רב, עם כל זה שהיה מלא וגדוש בתורה, כיון שהיה בעל מחלוקת לא רצו לעמוד בפניו (גיטין סב:).
לט. האור החיים הקדוש (ס''פ בראשית) כותב שהקב''ה אוהב הפתעות חיוביות, ולכן לפעמים הוא מעלים עין ממעשי בני האדם כדי להיות מופתע ממעשה טוב שלהם, לראות איך הם מתגברים ומתחזקים ומנצחים את היצר הרע. וזה מה שכתוב על אברהם אבינו עליו השלום ''עתה ידעתי כי ירא אלוקים עתה'' ה' העלים עין מאברהם, וכביכול עכשיו הוא מופתע לטובה ממעשיו הנאצלים. וכמו כן אדם שמוסר נפשו להרבות שלום ובפתע פתאום מוותר על הכל למען השלום, הוא עושה הפתעה טובה לה' יתברך וה' שמח בו מאוד. ובודאי איש כזה יזכה להפתעות טובות מהשמים.