מעלה ט''ז - לשנות מפני השלום · להרבות שלום
ז. הרבה דברים תיקנו חכמינו הקדושים זכרונם לברכה מפני דרכי שלום (גטין נט.), ופרש רש''י, שלא תהא מחלוקת. ורק על הגויים נאמר (תהלים קכ ז) ''אני שלום וכי אדבר המה למלחמה''.
ח. כשיש ריב בין אנשים, מי שיש לו כח ואפשרות, צריך ללכת ולעשות שלום ביניהם (גיטין נב.).
ט. אוהב שלום ורודף שלום (אבות פ''א מי''ב). להשתדל לרדוף אחר השלום, ולפתור בעיות שיש בין אנשים ושכנים, ובין בעל ואשה. וכמובן, שלא כל אדם ראוי להשכין שלום בין בעל לאשתו, ורבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים, ואין לפעול ללא הכוונה על ידי דעת תורה.
י. מתפלל חדש שהגיע לבית הכנסת מפני שהסתכסך עם הגבאי בבית הכנסת שלו או עם החזן וכיוצא בזה, לא טוב לתת לו הרגשה טובה על המעשה שעשה ולחזק את המחלוקת חס ושלום, אלא מצוה גדולה להשלים ביניהם ולדאוג שיחזור למקומו, ולא יהיו קפידות ומחלוקות בעם ישראל.
יא. רש''י (שמות כ, כב) כותב דברים מבהילים במעלת הזוכה להשכין שלום במחלוקת: ''ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות, על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהן ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות''. ויש בזה השקעה לדורות.
יב. מי שעושה שלום בין אנשים, בעיני הנפגע עליו להמעיט בחכמה את הפגיעה, שעל ידי זה יהיה השלום, אבל בעיני אותו אדם שחטא, צריך להגדיל את החטא ולהוכיח אותו, ועל ידי זה, יתרבה שלום (זוה''ק נח סז:).
יג. יש ללכת לאירועים של המשפחה ולכבד אותם, גם כשעדיין חסרה שם צניעות. וצריך לנהוג בחכמה, לכבד אותם, ולקרב אותם, ואם אפשר גם לומר שם דברי תורה. ורבינו הסטייפלר זיע''א המליץ לברך ברכת ''שהכל'' בקול רם כדי שישמעו כולם ויענו אמן, ומדין שומע כעונה יחשב כאילו הם ברכו, ונציל אותם מאיסור אכילה בלי ברכה.
יד. כשיש ריב ומחלוקת על תפקיד, או משרה, או נזק, או על תשלומי פיטורין וכיוצא בזה, צריך לבקש לדון רק בדין תורה, ושם יעזרו לפתור את כל הבעיות. ואסור לספר סתם לאנשים, שיש בזה חילול השם, ונעשה מחלוקת ולשון הרע.
טו. בגמרא (שבת פג סע''ב) כתוב: ''לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש, ואפילו שעה אחת''. וכן מסופר בגמרא (ברכות כח.), שכאשר רבן גמליאל עזב את תפקידו כנשיא ישראל, הוא לא מנע את עצמו מבית המדרש בטענה שאין זה מכבודו לשבת עם המון העם, והוא הגיע כרגיל יום יום כמו כולם, וישב עם הקהל ביחדאיזו עצמה, ואיזה כח. וזה נכתב בש''ס לדורי דורות, ובודאי אלפים ורבבות מתחזקים ממעשה כזה. וכן בגמרא (ברכות ו:) כתוב: ''הקובע מקום לתפילתו, אלקי אברהם בעזרו''.
ומכאן יש ללמוד, שלא טוב לאדם לעשות ריב ומחלוקת, ולא להגיע לבית הכנסת ולשיעור תורה. אלא, עליו לעזוב את הכל, ולהגיע כרגיל לבית הכנסת שבו הוא מתפלל בקביעות, ולקהילה שהוא שייך אליה, ובזה יהיה עובד ה' באמת ויתרבה שלום בעולם.
טז. גם בלי הזמנה צריך לבוא לאירוע, ולפחות בזמן הריקודים, ולשמוח ולחזק ולהרבות שלום בעולם. ובפרט כשיש בזה כבוד התורה. כמו שמסופר בגמרא על אבימי שבא לתלמידו רב חסדא כדי לקבל תורה (מנחות ז.). וכן מצינו שהיה אבימי מזדרז מאד לכבד את אביו רבי אבהו, שרץ לפתוח לו את הדלת, אף שהיו לאבימי חמשה בנים צעירים שיכלו לעשות זאת במקומו (קידושין לא:).
יז. שלמה המלך בספר משלי (ו, יט) כותב ''ומשלח מדנים בין אחים''. והביאור בזה הוא, לא לומר מִלים ומשפטים שגורמים מחלוקת ותסיסה בין אנשים. ועל אחת כמה וכמה שלא לקחת איש בורר או מטפל בשלום שהוא אינו מבין בדקויות ואינו יודע מה לומר ומה להסתיר מתי לשתוק ומתי לדבר, איש שעושה שלום זה רק בן תורה מושלם במידות טובות. צא ולמד מה נענש אבנר בן נר על שלא עשה שלום בן שאול ודוד (סנהדרין מט.).
יח. כידוע רבי יהושע חולק הרבה עם רבי אליעזר בן הורקנוס (רבו של ר''ע סנהדרין סח.). ובגלל רבי יהושע נידו את רבי אליעזר כמסופר בגמרא (ב''מ נט:), ולאחר הנידוי היו קוראים לו ''רבי אליעזר שמותי'' (נדה ז:), ועם כל זה כשנכנס רבי עקיבא לבקר את רבי אליעזר קרא לו ''רבי''. ומכאן יש ללמוד על כבוד הדדי שנהגו זה בזה למרות הכל, כדי להרבות שלום (יעבץ סנהדרין קא.).
יט. יתכן לחדש שמותר לדבר בפסוקי דזמרא בין ברוך שאמר לעמידה כאשר פרץ ריב בבית הכנסת בין אנשים ויש חילול ה' וסכנה לכולם. ומותר לדבר עם אותם בעלי ריב ולהרגיעם, ולא גרע משאלת שלום, ששואל ומשיב (ברכות יג.). ומדוייק שם (תד''ה שואל) שמותר לענות קדיש וכו ולמדו כן משאלת שלום, ומנה לנידון דידן. ועוד ניחא ליה לחבר וכו' (שבת ד.), וכאן נמי להציל מחילול ה' לשון הרע, ריב ומריבה ומחלוקת. וכמו להציל עם הארץ ביום הכיפורים שקורע דף בסידור מחוסר ידיעה שמותר לדבר באמצע העמידה, וכן אדם שיש פירות טבל בביתו ויתכן שיאכלו מהם בני משפחתו, שאפילו באמצע העמידה מותר להתקשר לביתו ולהזהירם על כך. ומינה לנידון דידן. ומכאן מוסר השכל נוקב לאהבת ישראל.