אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל מעלה ג' - ואהבת לרעך כמוך › השכר והעונש במעלת הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות

הנהגות אהבת ישראל

מעלה ג' - ואהבת לרעך כמוך · השכר והעונש במעלת הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות

השכר והעונש במעלת לדאוג לצרכי האחר

קיד. יש לנו ללמוד ממנהיגי האומה משה ואהרן, איך צריך לשמוח בהצלחה של השני גם אם היא לכאורה על חשבוננו. שה' יתברך מעיד על אהרון, שכשיפגוש את משה וידע שהוא התמנה לגאול את ישראל, הרי: ''וראך ושמח בלבו'' (שמות ד, יד). דהיינו, למרות שאהרון חיזק את היהודים במצרים שנים רבות, כשמשה ברח למדין ולכוש, והיו לו את כל הסיבות לרצות להיות הגואל שלהם, ולמרות שמשה הוא אחיו הקטן, עם כל זה, שמח שמחה גדולה בהצלחתו, ולא שמחה חיצונית בלבד, אלא שמחה אמיתית בלב.

וכן להיפך, כשמשה רבינו משח את אהרון לכהונה בשמן המשחה, שמח משה מאד כאילו השמן יורד על הזקן שלו (שיטה מקובצת כריתות ה:). ועליהם נאמר (תהלים קלג, א) ''הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד''. 'הנה מה טוב' זה אהרן, שבזכות מידותיו הטובות היה מרבה שלום בין איש לרעהו וזכה שימשחו את זקנו בשמן המשחה. ומשה רבינו שהיה נעים הליכות ועניו מכל האדם, זכה למלכות של תורה (מהרש''א הוריות יב.).

קטו. רבי יהודה נישק יהודי אחד שהיה מלא וגדוש בתורה, ויצא לעבודתו כדי להשיג כסף להוצאות תלמוד תורה של שני בניו ולמזונותיהם (זוה''ק נח עב:).

קטז. רבינו הדברי חיים מצאנז זיע''א היה אומר, נתינת הרגשה טובה ליהודי אפילו פעם אחת, יכולה להיות חשובה יותר מאמירת אלף פעמים נשמת כל חי (שיחות בעבודת ה' עמ' סח).

קיז. אמר רבי יצחק, כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות (ב''ב ט:).

קיח. כמו שיש עונש על לשון הרע, כך יש עונש על מלה טובה שאדם יכול לומר ולא אומר (זוה''ק תזריע מו: שלח לך קסז.). ואולי זו הכונה במה שלמדונו חז''ל שתלמידי רבי עקיבא מתו על שלא נהגו כבוד זה בזה (יבמות סב:). והביאור הפשוט בזה הוא, שהיה ביניהם לשון הרע זה על זה (מהרש''א שם), וגם כל אחד היה פוסל את דעת התורה של חבירו, וזה נורא ואיום!

קיט. כששאלו את רבינו איסר זלמן מלצר זיע''א, עם מה הוא בא לעולם הבא? הוא ענה שכל פעם שהוא רואה יהודי, הוא מאחל לו בלב, שיחולו עליו כל הברכות הכתובות בתורה, ועם זה הוא בא לעולם הבא. למרות שהוא היה גאון הדור, ומלא במצוות, הוא לא סמך אלא על הדבר הזה.

הוי דן את כל האדם לכף זכות

נאמר בתורה (ויקרא יט, טו) ''בצדק תשפוט עמיתך'' והכונה בזה היא, שכל אדם צריך להיות כמו דיין, וכשם שדיין צריך יראת שמים, וצריך לשמוע את כל הצדדים, ובלי זה אסור לו לדון, כך כל אדם אסור לו לדון את חבירו בלי שהוא שומע אותו. וכמו שכתוב במשנה (אבות א, ו) ''והוי דן את כל האדם לכף זכות'' וכשיש טענות על אנשים, צריך לדון לכף זכות, דהיינו לעיין ולחפש תירוצים וישובים טובים, למה אין במעשי השני דבר רע.

ומאחר ויש כאן מצות עשה מן התורה (כמבואר בחפץ חיים, עשין ג), ממילא אי אפשר לצאת ולברוח מהתמונה, אלא חובה לדון את החבר באופן חיובי.

וכמו הלאו של ''לא תשנא את אחיך בלבבך'' (ויקרא יט, יז), שלא מספיק לא לשנוא, אלא יש גם מצות עשה של ''ואהבת לרעך כמוך'' (שם פסוק יח), הוא הדין בעניננו לא רק שאסור לדון לכף חובה אלא יש גם מצוה לדון לכף זכות, ומי שלא עושה כך, חסרה לו עדיין אהבת ישראל. וצריך לקיים את רצון ה' יתברך לדון כפי ציווי התורה, ואז תרבה אהבה ואחוה.

הקטע הבא נכתב בהקדמה לספר, והובא כאן שנית לגודל חשיבותו

שלמה המלך עליו השלום אומר ''החכמה תחיה בעליה'' (קהלת ז, יב). כלומר, החכם יודע לענות תשובות לשאלות, ולא לפעול לפי הנטיה הטבעית. כאשר קרה מה שקרה והכעס גדול והמתיחות רבה, דעת התורה היא שצריך לחפש תירוץ למה קרה מה שקרה, ולפעמים צריך לעיין בעומק כדי למצוא תירוץ. וכאמור, לא לפעול לפי נטיית הלב המיידית.

לדוגמא: חבר טוב לא הגיע לחתונה, והשאלה מנקרת, למה הוא לא הגיע? הרי אני הגעתי ושמחתי אותו בשמחה שלו, ואף נתתי לו מתנה. וזו באמת קושיא חזקה וצריך עיון גדול.

אבל דעת התורה שצריך לחפש תירוץ, וכשמחפשים מוצאים. יתכן שהוא לא מצא מי שישמור על הילדים, יתכן שהוא היה עייף מאד מעמל היום ולכן לא היה מסוגל להגיע, יתכן שאמו הזעיקה אותו לעזרה באופן דחוף, יתכן שקרוב משפחה שלו אושפז בבית החולים והיה לו הכרח להגיע לשם ולסייע במה שצריך.

הנה, המעיין הישר מוצא תירוצים כהנה וכהנה, ויש לו ממש תירוצים נפלאים, וכבר אמרו חז''ל ''יגעת ומצאת תאמין'' (מגלה ו:). ואז, אין שנאה, אין קנאה ואין מחלוקת, ומצות ''אהבת ישראל'' חוזרת למקומה, ומתקיים הפסוק ''אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו'' (תהלים קמד, יד).

ומצינו בתורה, שאחי יוסף לא מצאו תירוץ על השאלה למה יוסף קיבל כתונת פסים והם לא? בתורה כתוב: ''כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים'' (בראשית לז, ג). אבל עם כל זה, אחי יוסף לא הסתדרו עם זה, וקנאו בו, וקרה מה שקרה שמכרו את יוסף, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים (עי' שבת י:).

וכן יפתח הגלעדי, שהיה גיבור חיל (שופטים יא, א). כאשר הותקף על ידי שבט אפרים, עמד על שלו. ואילו היה מתנהג בענוה ומסנגר עליהם, ומבקש לתרץ את טענותיהם, היה יכול לפייסם בדברים והיתה דעת כולם נוחה, ושלום על ישראל. והוא לא עשה כך, ונעלמה ממנו פרשת גדעון וכדלהלן. ומה היה סוף הדבר? שיצא עליהם למלחמה, והרגם והיכה בהם ונפלו מישראל ארבעים ושנים אלף איש (שם יב).

וכן יואב בן צרויה, לא מצא תירוץ טוב על אבנר בן נר שהרג את עשהאל, עד שהרגו, ה' ירחם (סנהדרין מט.).

אבל דוד המלך עליו השלום, מצא תירוץ חזק כששמעי בן גרא קילל אותו, ואמר לגיבורים שהיו אתו ''ה' אמר לו קלל'' (שמואל ב' טז, י), דהיינו ''הכל מהשמים'', וזה תירוץ חזק, אמיתי, מועיל ומרגיע. ובאותו זמן שדוד המלך אמר את זה, הוא קיבל שכר מהשמים, שנעשה רגל רביעי במרכבה ודמותו נחקקה בכיסא הכבוד (ראה בספר שמירת הלשון שער התבונה פרק ח').

וכן גדעון בן יואש שנקרא ''אבי העזרי'', כאשר התקיפו אותו כל שבט אפרים, התנהג בענוה, והצדיק אותם, והם עזבו אותו לנפשו (שופטים ח, ב). וגם זה תירוץ חזק ונפלא, לדעת שאני לא מלך, וגם אם עברו על רצוני, ולא קרה בדיוק מה שרציתי, לא נורא. וכך לעולם לא כועסים, ולא מתקוטטים עם אף אדם.

וזה עומק העבודה באהבת ישראל, לחפש תירוצים מתחת לאדמה, העיקר לקיים את הפסוק ''ואהבת לרעך כמוך''.

כתוב בגמרא (קידושין לט:) ''מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה''. ומלבד הפשט הפשוט, שאדם מקבל שכר על מה שרצה לעשות כאילו הוא עשה, כתוב כאן דבר עצום, שהקדוש ברוך הוא מסייע ביד מי שחושב מחשבות טובות, להגיע למעשה טוב.

וכידוע מהמהרש''א (מכות י:), שעל ידי מחשבה טובה נברא מלאך טוב, וממילא יש לו סיעתא דשמיא להגיע למעשה טוב. מה שאין כן מחשבה רעה, בחינתו: ''הבה נתחכמה לו'' (שמות א, י), שמפסידים לגמרי על ידי זה. כמו פרעה, שאמר ''פן ירבה'' (שם), וה' אמר: ''כן ירבה'' (שם פסוק יב ורש''י). ומכאן, שכאשר אדם יחשוב חיובי על כל אחד ואחד מישראל, הוא יזכה לעזרה מה' להגיע למעשים טובים.

קכ. צריך לעיין ולחפש תירוצים וישובים טובים כשיש טענות על אנשים, ולתפוס בשיטה של 'ראש עקום' כדי לדון לכף זכות (ספר שאל אביך ח''א עמ רמד).

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה