מעלה ג' - ואהבת לרעך כמוך · השכר והעונש במעלת הוי דן את כל האדם לכף זכות
קכא. חכמינו זכרונם לברכה (מועד קטן יז.) מספרים, ריש לקיש היה שומר בפרדס, ובא אדם אחד ואכל מהתאנים שהיו שם, וגער בו ריש לקיש, והוא לא שם לב, ונידה אותו ריש לקיש. חזר אותו אדם ונידה את ריש לקיש בטענה: אם ממון נתחייבתי לך, נידוי מי נתחייבתי לך?
והגיע הדיון לבית המדרש, ואמרו לריש לקיש אותו אדם צודק והנידוי שלו נידוי ושלך לא נידוי! ולומדים מכאן: לעולם לא לחשוב 'אני צודק', גם מי שהוא חכם גדול.
קכב. ה' יתברך ברא שתי אזנים שתי עינים ופה אחד, ולמה? ללמדך שגם מה שראית ושמעת, תאמין רק לחצי מהדברים (בעלי המוסר).
קכג. מי שדן לכף זכות גם בשמים דנים אותו לכף זכות (שבת קכז:).
קכד. מי שדן לכף חובה רק בליבו אפילו שלא אומר לאדם אחר, כבר נכשל באיסור חמור זה (חפץ חיים הל' לשוה''ר כלל ג' סעיף ח').
קכה. ''בצדק תשפוט עמיתך'' הכוונה שצריך להתנהג עם חברים כמו דיין שחייב לשמוע את כל הצדדים, אחרת אסור לו לדון. ולעולם יש לשמוע שני צדדים, כי הרבה שקר ולשון הרע וכו' יש בדיבורים ובסיפורים. ופלא על אותם ''חכמים'' שמאמינים וחושדים, ואוי לנו מיום הדין. גם לרבות שלפעמים משנים או משמיטים מלה אחת והסיפור משתנה לגמרי, ואין להאמין להם. ומי שרוצה לספר שלא בפני בעל דינו סימן שאינו איש אמת (ועיין יבי''א ח''א יור''ד סי' א).
קכו. אדם שהוא בריא בנפשו ובשכלו, והוא בעל מידות טובות, קל לו והוא יודע לדון לכף זכות, ומי שלהיפך להיפך.
קכז. כידוע שאול המלך היה שונא את דוד, כמו שכתוב בנביא (שמואל א' יח, ט) ''ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה''. ומה היה באותו יום? כתוב בנביא בפסוק קודם (שם, ז) ''ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו'', ובגלל שהם שיבחו את דוד יותר ממנו שדוד הורג עשרות אלפים ושאול הורג אלפים בלבד, הוא קינה בו ושנא אותו.
לכאורה שאול מקנא בצדק ויש לו על מה לקנאות ואין לו מה לתרץ כדי לא לקנא בדוד! אבל בפירוש המלבי''ם אומר דבר נפלא, וכך הוא כותב: ''ולא היתה כוונתן באמת להגדיל שדוד היו לו רבבות [המשוררות לא התכוונו לשבח את דוד שהוא הורג רבבות], כי נהפך הוא הנצחון במעט אנשים גדול יותר [כי לנצח במלחמה עם מעט חיילים זה שבח יותר גדול], רק אמרו שגדול הנצחון שנצח שאול ויונתן שהיה לו רק אלפים כנזכר למעלה [אלא הם באו לשבח את שאול שמנצח במלחמה עם מעט חיילים ודוד מנצח עם הרבה חיילים ואם כן שאול יותר חזק], אולם שאול לקח הדברים כפי פשטם'', עכ''ל, ולכן הוא נפגע ושנא את דוד. הנה לנו מפורש שכף זכות נמצא בראש שלנו ומי שיש לו ראש על הכתפים לומד לעשות ראש עקום וזוכה לחיים טובים.
דוגמאות מעשיות לכף זכות
קכח. מעשה בחתן בר מצוה שהגיע לבית הכנסת בשבת חתן שלו עם טלית בלויה וישנה, ומי שראה אמר בליבו איזה אבא זה, שלא קונה לבנו טלית לבר מצוה.
אבל האמת היא, אבא שלו קנה לו טלית חדשה, ומחמת אונס שכחו להביא אותה לעליה לתורה ובלית ברירה לקחו טלית מבית הכנסת והיא הייתה ישנה מאוד (אביהם של ישראל עמ' 55).
קכט. מעשה אדם אחד שבאמצע תפילת העמידה ראו אותו מעיין בטלפון סלולרי במשך הרבה זמן, וכל מי שרואה דבר כזה אומר בליבו מיד, זה ממש ביזיון לתפילה וחילול ה'!
אבל האמת היא האדם הזה מעיין בפלאפון כדי להזכיר שמות של חולים לרפואה, או ששם כתוב לו נוסח התפילה והוא מחמיר להתפלל מתוך המִלים.
קל. מעשה באדם ירא שמים שראו אותו שדיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ובהשקפה ראשונה הוא עובר על הלכה מפורשת בשולחן ערוך וגם גורם ברכה שאינה צריכה שיצטרך לברך על תפילין של ראש.
אבל האמת היא, הוא הניח תפילין של רבינו תם והוא חשש להפסיד קדושה לכן הוא ענה קדושה בציבור, או שחשש שמא יעבור זמן קריאת שמע והוא קרא קריאת שמע.
קלא. לא פעם קורה שפותחים את המתנות אחרי אירוע של שמחה, ומגלים כל מיני קרובים שלא נתנו מתנה בכלל למרות שיש קרבה גדולה בינהם וגם הם נתנו להם מתנה באירוע שלהם! וכך נוצרות מחלוקות ומתעוררות קפידות סתם.
אבל האמת היא, לפעמים מתנות נשכחות באולם, או שמשום מה לא כותבים שם על המעטפה, ובעלי השמחה טועים לחשוב שאותם אנשים לא נתנו מה שבאמת ממש לא נכון.
קלב. אדם אחד שמוחזק כחרדי וירא שמים קנה כרוב ירוק רגיל או עלי נענע שאים נקיים מתולעים, וזה ממש מזעזע לראות איך יהודי חרדי לא חושש לאיסור תולעים החמור והנורא.
אבל האמת היא, הוא צריך את הכרוב לרפואה ולא לאכילה וצריך לטחון את הכרוב ולא לאוכלו כמות שהוא, ועלים שנטחנים לגמרי מותר לאוכלם גם אם הם לא נקיים מחרקים, או שקונה עלי נענע להריח בהם לכבוד שבת ואין בכוונתו לאכול חס ושלום ירק שלא נקי מתולעים.
קלג. אדם אחד אכל לפני התפילה למרות שזה איסור מפורש בהלכה! אבל האמת היא, הוא הרגיש התקפת רעב, ובכזה מקרה מותר לפי הדין (או''ח סי' פט ס''ד).
קלד. אדם עישן סיגריה להרגעה ממצב קשה, וחושבים שהוא מעשן קבוע ועובר על פסיקת גדולי הדור שאוסרים עישון מכל וכל!
אבל האמת היא, הוא לא מעשן בדרך כלל, אלא רק כשיש הכרח גדול.
כמו כן לפעמים אדם כועס מאד בשבת, והוא אינו אשם, כי אין לו סיגריה, והוא בעייתי בזה, רחמנא ליצלן.
קלה. אדם הוזמן לחוץ לארץ, ולפי התכנון היו צריכים לחכות לו שם, וכשהגיע לשם לא דובים ולא יער הכל היה סגור, והייתה לו עוגמת נפש עצומה מזה!
אבל האמת היא, היתה אי הבנה גדולה בינהם, והם טעו בתאריך.
קלו. אדם אחד שידוע שהוא נוסע כל יום לבני ברק ובכל זאת כל פעם שמבקשים להצטרף אליו לנסיעה הוא עונה בסירוב מוחלט, לכאורה הוא לוקה בחוסר בחסד ממש!
אבל האמת היא, הוא לא מוכן להסיע מישהו נוסף ברכב, מטעמי צניעות או פרטיות ויש לדון אותו לכף זכות.
קלז. מעשה במורה בבית ספר שבנות כיתתה סגרו עליה את הדלת ולא נתנו לה להיכנס, והמורה הזדעזעה איך כך אפשר להתנהג?! כי היא חשבה שכוונתן נגדה.
אבל האמת היא, בסך הכל הן הכינו הפתעה עבורה וכיוון שעוד לא סיימו להכין את ההפתעה לא רצו שתכנס כדי שתהיה הפתעה מושלמת.
קלח. לפעמים טבחית לא מוכנה למסור את סוד הבישול שלה וזה נראה כצרות עיין בלי טעם, אבל צריר להבין אותה, כי היא פועלת לפי הרגש ולא לפי השכל, ורגשית היא לא מסוגלת להעביר את הסוד הלאה.
קלט. מעשה באדם שהרשה לחבירו לקטוף בשמים מהגינה שלו לכבוד שבת קודש, והנה הוא רואה איך החבר חותך ענף גדול, ולא זו בלבד אלא משחית בצורה גסה את הגינה, לכאורה ממש רעבתנות וכפיות טובה! אבל האמת היא, הוא רצה לחתוך ענף קטן ובטעות נחתך לו ענף גדול, ומרוב לחץ הוא ניסה לסדר את הטעות שעשה וזה היה נראה כאילו הוא רוצה להשחית את הגינה.
קמ. היו מקרים בהם אדם רמז לחבירו שהוא צריך טלפון דחוף או כל רמז פשוט אחר והראה לו באצבעו לכיוון הראש, וחברו חשב שהוא מתכוין לפגוע בו או לזלזל בו.
קמא. מעשה באדם שדיבר בין קריאת שמע לעמידה של ערבית, וזה הרי זמן שאסור לדבר בו, וכל מי שראה אותו היה בטוח שהוא עובר על ההלכה!
אבל האמת היא, הוא הגיע לתפילה מאוחר מחמת אונס והוא השלים אחר כך קריאת שמע וברכות, ולכן היה מותר לו לדבר לפני העמידה כי הוא בכלל לא התחיל להתפלל. או שהוא התפלל עמידה במניין קודם ובא רק להשלים קריאת שמע וברכות.
קמב. מעשה בחתן שנתן לחמותו הלוואה בסך מאה שקלים, ושאל אותה עד מתי? והיא נפגעה מאוד מהזלזול כי היא הבינה שהוא אומר לה עד מתי תבקשי ממני הלוואות! ובנוסף הוא אמר לה נראה מתי זה יחזור אלי? והיא הבינה שהוא אומר לה מתי תחזור אלי ההלואה.
אבל האמת היא, הוא פשוט התעניין לדעת עד מתי היא זקוקה להלואה, כדי לא לבקש את ההלואה לפני כן. ומה שהוא אמר נראה מתי זה יחזור אלי כוונתו הייתה על השטר כסף שנתן לה כי הוא היה עושה סימנים בשטרות שהוא נותן ומחכה לראות מתי הם יגיעו אליו שוב.
קמג. מעשה באדם שעשה קניות בסופר גדול ותוך כדי שהוא מניח מוצרים בעגלת הקניות, הוא מחביא מוצרים קטנים בתיק ובכיסים. כל מי שראה אמר בליבו הנה גנב לאור היום! אבל האמת היא, האדם הזה הוא אחראי מטעם הסופר לבדוק את אמינות הקופאים, והוא רצה לראות אם הקופאי ישים לב לאנשים שגונבים, או שהוא יעלים עין.
קמד. מעשה בילד קטן שאבד בבוקר בדרכו לגן, והיה לו תיק אוכל עם השם שלו, וכל מי שראה והכיר את השם והמשפחה, אמר בליבו: איזו משפחה לא אחראית, איך הם שולחים ילד בלי מלווה.
אבל האמת היא, תיק האוכל שהיה אצל הילד בכלל לא היה שלו, הוא היה מושאל, והשם שכתוב עליו הטעה לחשוב כאילו הוריו לא אחראים, בעוד שבשעה זאת הם מלווים את ילדם לגן בצורה אחראית ביותר.
קמה. בהקדמת ספר תורת היולדת מובא: פעם אחת רץ רבי זלמן מוילנא ברחוב בליל שבת קודש עם נר דלוק, בלי כיפה, וכל מי שראה אותו חשב שהוא השתגע!
אבל האמת היא, הוא רץ להביא נר ליולדת, שזה פיקוח נפש ומצוה, ומרוב מהירות עף לו הכובע והוא לא הרים אותו, כי כל שניה חשובה בפיקוח נפש.
קמו. באמצע לויה של אחד מגדולי הדור הקודם, השגיחו באדם אחד שנכנס לחנות פרחים וקנה שם עציץ גדול, וכל מי שראה לא הבין, האם זה הזמן המתאים, כולם בוכים והוא קונה לעצמו עציץ?!
אבל האמת היא, באותו יום נפטר בבית החולים אדם אחד ממכריו שהיה חולה במחלה מדבקת, והרופא ציוה לשרוף את כל מה שהיה בשימוש אצלו כדי שאנשים לא יידבקו ממנו, וגם את התפילין חס ושלום, והצדיק הזה מיהר לקנות עציץ כדי לגנוז בתוכו את התפילין של החולה בכבוד, שלא ישרפו אותם עם כל חפציו, כהוראת הרופא.
קמז. פעם אחת באירוע מסוים אבדה שקית חשובה, וכולם טרחו וחיפשו לעזור למאבד, ולפתע שומעים אדם אחד צועק: שלום ולהתראות! וכולם היו בטוחים שהוא מתלוצץ, ולא אכפת לו מצערו של המאבד.
אבל האמת היא, הוא ביקש לעזור, ומה שצעק שלום ולהתראות, כי זה מה שהיה כתוב על השקית, והוא רצה לתת להם סימן מה לחפש.
קמח. מעשה בשני חברים שסיכמו להתקשר אחד לשני באמצע הלילה, כדי לקום לסליחות, ואחד מהם השכים במיוחד כדי להתקשר לחבר כפי שסיכמו, והחבר לא היה זמין, וזה ממש חוסר אחריות.
אבל האמת היא, הוא מאד רצה לקום, ומה שלא היה זמין, כי הילד כיבה את המכשיר הסלולרי, או שהפלאפון נפל והתנתק.
קמט. מעשה בחכם, שהוא רגיל לעורר את הציבור על מעלת התפילה, שהגיע לתפילת שחרית בשבת קודש למניין של שעה אחת עשרה, והיה נראה שהוא צבוע, שבעוד שהוא נותן מוסר לכולם על ענין התפילה, הוא עצמו מזלזל בה.
אבל האמת היא, הוא כבר התפלל, אבל הוא בא לומר קדיש על חיוב, או להשלים שנים מקרא ואחד תרגום, או לקרוא למישהו לסעודה. או שהוא קם מאוחר עם כאבי ראש עזים, והוא מבקש בתפילה זו להספיק מה שאפשר בציבור.
קנ. מעשה באדם אחד שהתקשר לחבירו, והקו היה תפוס, ואחר כך שהקו היה זמין, חבירו לא ענה לו. והוא היה בטוח שבכונה הוא לא עונה לו, שהרי אם מקודם היה תפוס, סימן שהוא ליד הפלאפון.
אבל האמת היא, הוא יצא להתפנות, או לאכול, והטלפון לא היה אצלו, ומה שהיה תפוס, כי עוד מאן דהוא התקשר אליו והשאיר הודעה, ואז מי שמתקשר שומע צליל של תפוס.
קנא. מעשה באחד שבא להתפלל בציון רבי שמעון בר יוחאי זיע''א, וראה בסוף היום אדם אחד, שאוסף את כל העלונים ודברי התורה, וזורק אותם לתוך פח אשפה גדול, וכעס עליו מאד, על שמזלזל בהם כך במקום לקחת אותם לגניזה בכבוד הראוי.
אבל אחרי זמן מועט הוא שם לב, על הפח הגדול היה שלט קטן שכתוב עליו ''גניזה'' ולמעשה האדם שאסף את הניירות, דאג להם בכבוד הראוי, ומגיע לו יישר כח על שהוא דואג לכבוד ה' בלי לקבל תמורה משום אדם.
קנב. מעשה באחד שנולדה לו בת, ועשה בשבת קידוש לשכנים ולאורחים, וקנה ודאג לכל צרכי הסעודה, ובזמן הסעודה לא היה בכלל במקום, ולא סידר את השולחנות, ולא כיבד את האורחים שהגיעו ממרחקים כדי לשמוח בשמחתו, ממש כפוי טובה.
אבל האמת היא, קרה לו אונס גדול, שאשתו היולדת לא הרגישה טוב, והוא היה חייב לקחת אותה לבית החולים, וכמובן שלא היה יכול לארגן כלום.
קנג. מעשה באברך חשוב שמוסר שיעורים בהלכה ומוסר, שראו אותו עומד במרפסת ביתו, זורק תפוח עץ על חתולה, פוגע לה בראש והיא בורחת, ובשעת מעשה הוא שמח שמחה גדולה. כל מי שראה, היה בטוח שהאברך הזה הוא ליצן גדול ועובר על צער בעלי חיים, ועל ביזוי אוכלין, ועל חילול ה'.
אבל האמת היא, בדיוק באותו זמן אשתו ירדה לרוקן את האשפה, והוא יודע שהיא מפחדת מאד מחתולות שלא יקפצו עליה וכבר פעם אחת היתה מעוברת והפילה מרוב בהלה! וגם עכשיו היא היתה מעוברת והוא פחד ששוב היא תיבהל ותסתכן, ולכן עשה מה שעשה ושמח שהצליח להציל את אשתו. (שמעתי מעשה זה מידידי ואהובי ר' ניצן ראובן הי''ו).
קנד. לפעמים הכף זכות היא פשוטה מאוד ובסך הכל צריך לומר ''הוא לא יודע'' או ''הוא לא מאה אחוז בראש''. למשל: אדם בא לרב לבקש ברכה בגילוי ראש ולכאורה זה לא מתאים, אבל אפשר לומר פשוט הוא לא יודע! או אדם יושב בבית הכנסת ולא מתפלל לכאורה זה לא מתאים, אבל אפשר לומר פשוט הוא לא מאה אחוז בראש.