אור ברסלב
הנהגות אהבת ישראל הנהגות חכמת חיים › שידוכים

הנהגות אהבת ישראל

הנהגות חכמת חיים · שידוכים

שלום בית

ה. שידוכים זה מהשמים, וכמו שכתוב בגמרא (סוטה ב.) ''ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת לפלוני לפלוני''. ואמר רבינו הסטייפלר זיע''א שלפעמים מגיע השידוך המתאים ויש הדוחים אותו בגלל דברים של מה בכך ומפסידים על ידי זה את המזל הנפלא, חס ושלום.

ולכן צריך להיזהר מאד, לא למהר לומר 'לא מתאים' על כל שטות קטנה. וכן השומעים והקרובים, המרמזים לפעמים בעקימת אף שזה 'לא מי יודע מה' גורמים נזקים, שללא סיבה דוחים ומפסידים. ויש כאן נזק גדול של בין אדם לחבירו, ומי יכפר על הצער והעוון הזה. ככלל: תמיד יש לחשוב בשידוך, אם הוא היה אחי, או היא היתה אחותי, מה הייתי אומר? וכך להתייחס לכל הצעה.

ו. בשלבים המתקדמים של השידוך, יש לידע את הצד השני על כל הסודות האישיים כמו ניתוח שנעשה בעבר או מחלות שיש לא עלינו או אלרגיה וכיוצא בזה, כדי למנוע בעיות בהמשך ולחסוך עוגמת נפש, ויעשו הכל בהתיעצות עם דעת תורה אמיתית בלבד.

ז. להלכה נפסק (יו''ד סי' רמ סכ''ה), שאין דין כיבוד הורים בשידוכים, ואם רוצה הבן לשאת אשה פלונית ואביו מוחה בו ומתנגד אינו צריך לשמוע לו בזה. והוסיף מרן שליט''א (יבי''א ח''ח עמ' שיט) שהוא הדין לבת הרוצה להינשא שאינה מחוייבת לשמוע לאביה בנידון.

אולם למעשה נראה שכל זה רק באופן כללי, כשהאבא מתנגד קצת לשידוך ולא מפריע יותר מדאי, אלא רק מגלה דעתו. אבל, כאשר ייתכנו ריב ומחלוקת, וחוסר שלום בית בין ההורים, ועל אחת כמה וכמה חילול השם ובזיון תלמידי חכמים, יש להיזהר מאד מלעשות כן.

וצריך להאמין לדברי חכמינו הקדושים זכרונם לברכה, שאמרו (מועד קטן יח:) ''אי חזיא לך, לא אזלא מינך'' [=אם היא ראויה לך, היא לא תלך ממך]. ובודאי שחובה להתייעץ תמיד עם גדולי ישראל שליט''א כדי לדעת את עומק הבעיה. שלפעמים אחד הצדדים תמים ומתלהב, והוא יכול ליפול בפח חס ושלום. וכמו שהאריך רבינו החפץ חיים (הל' רכילות כלל ט סעיף ד), שאין איסור לשון הרע בשידוכים כשמכוון לתועלת להציל עשוק מיד עושקו, וצריך לשקול בכובד ראש איך להסתדר עם ההורים, ולעשות הכל בחכמה.

וקצת ראיה מדברי הזוהר הקדוש (תולדות קמד:), על יעקב אבינו עליו השלום שגרם ליצחק חרדה גדולה כשבא לקבל את הברכות, שלמרות שה יתברך הסכים על ידו נענש במכירת יוסף בגלל שציער את יצחק אביו.

וכן אמרו בזוהר הקדוש (ויצא קסה.) שרחל נענשה שלא גידלה את בנה בנימין, בגלל שציערה את אביה בגניבת התרפים, למרות שכוונתה היתה לטובה. ומזה יש ללמוד לעניננו בשידוכים, שצריך להיזהר מאד שלא לגרום צער להורים ולהתנהג בחכמה רבה.

ח. לשאת אלמנה עם ילדים זו זכות גדולה. וכשנושא אלמנה ומגדל את בניה לתורה ויראת שמים, אין מעלה גדולה מזו. והמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו כאילו ילדו (מגילה יג.). ונכון שאדם חושב: הרי אני יכול להשיג רווקה וצעירה. אבל אחרי הכל צריך לדעת, מכיוון שהוא עצמו גרוש או אלמן הוא צריך לעשות את החסד הזה, וזה מתאים לו, וזו זכות עצומה מאין כמוה. ולפעמים זה מתאים גם לרווק, והכל כפוף לדעת תורה.

ורבינו הסטייפלר זיע''א, היה מלווה בעל אחד שנשא אלמנה עם ילדים, ועשה לו כבוד גדול על כך.

ט. גרוש, עדיף שיחפש גרושה ולא רווקה, כדי להשאיר את הרווקות לרווקים. וכמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל, אבל כעקרון זהו הכיוון הנכון עבורו. וכאשר עושים הכל על פי דעת התורה, בוודאי הזיווג יעלה ויצליח.

ומכאן יש ללמוד גם לבחורה רווקה, שאין לה לדרוש דרישות מוגזמות ולא סבירות. וכפי שהוזכרו דברי רבינו הסטייפלר זיע''א, שלפעמים קורה שה'בת פלוני לפלוני' שלו או שלה הגיעו למועמדים, והם דחו את מזלם הטוב שהכינו להם מהשמים. ולכן, כשהזמן דוחק והגיל רץ ויש בחור מצוין מושלם בתורה ויראה והוא גרוש או אלמן עם ילדים, כדאי לאותה רוקה לחטוף אותו והיא תקים בית לתפארת בישראל. וההכרח לא יגונה, וזה רצון ה' יתברך, ועם הדרכה נכונה יכולים להצליח להפליא.

י. בחור רווק מעל גיל חמישים שעדיין לא זכה להינשא, שיתכן שהוא פטור ממצוות פרו ורבו, כי צעירה לא תסכים להתחתן איתו ומבוגרת כמוהו היא כבר לא בת בנים. עדיף לו לשאת אשה אפילו שהיא כבר סבתא ולא תוליד יותר אבל היא בת גילו, ואם הוא לא זכה לקיים ''פרו ורבו'', לפחות הוא יזכה להיות קדוש ולקיים ''והתקדשתם והייתם קדושים' (ויקרא יא, מד).

ויש רווק כזה שמתעכב עוד ועוד, והזמן רץ והוא נשאר תקוע בצער גדול, והוא כועס על המשפחה שלו שלא עזרו לו, והוא דוחה בידיים הצעה טובה שמתאימה לו מאד. וחבל על דאבדין, ואין הצר שווה.

ומי יתן, ויקומו ויעשו חסד רוחני גדול וקדוש בכל עיר ועיר, ויקימו משרד לשידוכים על טהרת הקודש בהדרכת גדולי ישראל שליט''א, ויש בזה מצוות אהבת ישראל אין קץ לזרעו וזרע זרעו עד עולם.

יא. בענין חדר יחוד לחתן ולכלה, הנה אנחנו הספרדים לא נהגנו בזה לעשות יחוד מיד לאחר ברכות הנישואין, וכך גם משמע בגמרא (כתובות נז.), וכן במשנה ברורה (סי' שלט סקל''ב), והאריך בזה מרן הרב נאמ''ן שליט''א וכן מרן שליט''א (יבי''א ח''ה עמ' רצא).

אך עם כל זה, כאשר ראש הישיבה מבקש שיהיה חדר יחוד, עדיף לשמור על כבוד התורה שלו ולא להתווכח. וסוף סוף, יש בזה הכנה טובה לבני הזוג, להקל מעליהם את טרדת המצוה.

וגם יש כאן חיוב הכרת טובה מצד החתן כלפי ראש הישיבה שלמד אצלו, שצריך לקבל את הנהגותיו, וזה בגדר מצוות של בין אדם לחבירו. ויש בזה גם ענוה, שמתבטל לדעת ראש הישיבה, וענוה, אפילו שלא לשמה עדיף (ערכין טז:).

ועיין בגמרא (ביצה כ.), על הלל הזקן שהיה גדול הדור ונשיא ישראל, ועם כל זה נכנע לפני תלמיד של שמאי כדי למנוע מחלוקת, כי אז גברה ידם של בית שמאי ואם הלל היה עומד על שלו היתה מתעוררת מחלוקת, וכמו שכתב בזה בהגהות יעב''ץ (שם). ומינה, לנידון דידן.

ומכל מקום, החכם עיניו בראשו (קהלת ב, יד), ואם בכל זאת מקפיד החתן שלא יהיה חדר יחוד, כדאי שקצת זמן לפני הנישואין ירגיע את ראש הישיבה וידבר על לבו. ובודאי שכשישמע הרב שזו מסורת הספרדים הטהורה, יחזור בו, והדר הוא לכל חסידיו.

תוכן העניינים

הנהגות אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה