דע מה שתשיב · 9. מדוע לא מגייסים את בני הישיבות שאינם לומדים כל היום ?
מדברי חז"ל למדים שישיבה בנויה ממערכת כזו, שמתוך אלף שנכנסים לבית המדרש מספר מועט יוצא להוראה, (רבנים). ולכן מעודדים כל מי שרוצה ללמוד שילמד כי רק מהריבוי הזה אפשר שיצמחו לבסוף גדולי תורה אם חלילה ימעט מספר הלומדים מי בכלל יכול להבטיח שיצמחו גדולים.
כמו שכתב רש"י על הפסוק: "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי". בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא, אין יוצאים מהם להצלחה שראויה למשנה אלא מאה, ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה, ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף. (קהלת ז כח).
ואותם בחורים אשר היום אינם לומדים יום שלם, ישנם סיכוים גדולים מאוד שלמחר אותם הבחורים יחזרו לספסל הלימודים - והיו הרבה מקרים מעולם. לכן הכלל הוא כפי שנקט הרמב"ם תלוי בבחירתו של האדם (בהתנדבותו) מי שבוחר להיכנס להגדרה שתורתו היא אומנותו אז גם אם כרגע אינו לומד מספיק עצם הבחירה הזאת תוכל לסייע בידו להתקדם יותר בהמשך.
10. ומה עם אלה שלא לומדים כלל, ומקבלים דיחוי, והולכים לעבוד או שמסתובבים ברחובות, בקיוסקים וכדו' ?
האחוזים הם מועטים, שהרי הצבא עושה בכל הישיבות בארץ ביקורות פתע לפחות פעם בשנה, וצריך לפחות 85% נוכחות.
ואם נעשה חשבון ניווכח לראות שבציבור הכללי אחוז המשתמטים ללא הצדקה גבוה יותר.
ה'חזון איש' התבטא בחריפות כנגד האנשים הללו שלא ממלאים חובתם ואמר: "כל מי שמנצל לרעה את זכות הדחייה של תלמידי הישיבות הרי הוא בבחינת רודף, וחוטא כלפי כל בני הישיבות". מצוטט מפי מנהל ועד הישיבות, הרב מ' טטנבאום זצ"ל. ("ערב שבת", 11.12.87).
אולם אלו שאינם לומדים תורה כלל – עליהם חלה חובת גיוס כל עוד זה לא נוגד את המצב הרוחני, וכמובן בהתייעצות עם רבניהם.
11. מדוע בני הישיבות אינם משלבים לימוד ועבודה. הרי היו גם תנאים ואמוראים שהיו עובדים ?
(כגון: הלל הזקן-חוטב עצים, רבי יוחנן הסנדלר, ורבי יצחק נפחא, ורבי יהושע פחמי ועוד.)
בזמן התנאים והאמוראים הגם שהיו תנאים ואמוראים שעבדו, היו לעומתם רבים שלא עבדו כלל, וענקי רוח הללו שכן עבדו ועמלו למחייתם, הייתה עבודתם רק כדי להתקיים בלבד. על מנת שלא יגיעו למצב שיצטרכו לבריות ולא יותר מזה. אולם כיום כל לומדי התורה לא נמצאים במצב שיצטרכו לצדקה או לחסד בשביל פת לחם, וכן שילוב זה לא יוכל להתקיים בדורנו שאין מציאות צמצום עבודה רק בכדי מחייתם ממש. ובודאי תגרור לעוד ועוד שעות עבודה ואז תורתו לא אומנתו! והיא עשויה טלאים טלאים. (עפ"י ספר מנורת המאור בהלכות ת"ת).
רבים מהמסיתים מצטטים את דבריו של הרמב"ם (הלכות ת"ת פרק ג י): "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה".
אפילו אם נניח שהלכה מעיקר הדין כדברי הרמב"ם, שאין לעסוק רק בתורה אלא גם במלאכה, מכל מקום כבר הסכימו כל גדולי הדורות להתיר להתפרנס מצדקה משום "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהילים קיט, קכו). אילו לא הייתה פרנסת המלמדים והלומדים מצויה מתרומות הציבור, לא היו יכולים להקדיש את זמנם ולטרוח בתורה כראוי, והייתה התורה משתכחת מישראל חס ושלום; אבל כאשר מצויה פרנסתם יכולים לעסוק בתורה תדיר. (כסף משנה, הלכות ת"ת פ"ד).
המהרש"ל כתב: "המנהג שנהגו כל תלמידי חכמים להתפרנס מתרומות הציבור ולעסוק בתורה – שאם לא היו עושים כך הייתה בטלה ומשתכחת חס ושלום מישראל, אי-אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה, לדון ולהורות הלכה למעשה לרבים, ולהתפרנס ממעשה ידיו". ('ים של שלמה', ג דחולין סי' ט).
הרה"ג משה פיינשטיין זצ"ל (מגדולי דורנו) הביא את דעתו על דברי הרמב"ם: "אלה המתחסדים לנהוג על פי דברי הרמב"ם, ולומר שצריך שייהנה מיגיע כפיו ויקבע עתים לתורה בשעות הפנאי, ולא ילמוד כל היום בכולל ויקבל משם פרס לפרנסתו, הם הולכים אחר עצת יצר הרע המסיתם שיפסיקו ללמוד תורה כראוי שיעסקו במלאכה ובמסחר, עד שלבסוף ישכחו גם את המקצת שלמדו בילדותם, ואף לא יישאר להם זמן ללמוד כלל.
והרי אפילו הראשונים כמלאכים, שהיה לבם פתוח כפתחו של אולם, אמרו שאי-אפשר לאדם לעסוק בתורה ולהתגדל בה, שיהיה ראוי להורות ממנה למעשה, אם יעסוק גם במלאכה וסחורה. וכמו שאמרו בעירובין (נה, א): 'ולא מעבר לים היא', היא [התורה] לא תימצא לא בסחרנים ולא בתגרים', ובעירובין (סה, א): אמר אביי: אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי, ופרש רש"י: אפילו אמרה לי ציווי לעבודה קלה, כגון להביא הכותח, לא הייתי יכול לשנות כמו ששניתי, כי הייתי מתבטל מהלימוד וכל שכן בדורותינו שנתמעטו הלבבות.
ולכן ... עדיף לבחור ההצעה ללמוד תורה כל היום, ולקבל משכורתו לצורך פרנסתו ממחזיק פרטי, או מהנהלת הכולל, יותר מאשר לעסוק במלאכה או בסחורה כמה שעות ביום לצורך פרנסתו, וילמד רק בשעות הפנאי, ואף אם המשכורת מהכולל זעומה ומספיקה לו בדוחק, כבר הבטיחו חז"ל ש'כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר (אבות ד יא) כעניין הלל וחבריו". (שו"ת אגרות משה, יורה דעה, סי' קטז).
יש להבין את האמור בגמרא 'חייב אדם ללמד את בנו אומנות' (קידושין כט.). וכן מה שכתוב 'וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון' (אבות ב ב), וכן 'אהב את המלאכה ושנא את הרבנות' (אבות א י), שמשמעות הדברים שיש לשלב עבודה בד בבד עם לימוד תורה ?
מה שאמרו חז"ל חייב אדם ללמד את בנו אומנות, הביאור לזה הוא שהתורה היא תהיה אומנותו ('תורתו אומנותו'), שלא ילמד לבד אלא ילמד לאחרים, ומכך תהיה פרנסתו, וכן מעבודות תורניות (כגון סופרות, מורים וכדו'), או מלאכות קודש באשר הם כלולים וזה גם הכוונה לתורה שאין עמה מלאכה, והביאור: שאין עמה מלאכת התורה - שזה לימוד תורה עם דרך ארץ, ואם לא ילמד בדרך זאת לתלמידיו, ממילא תהיה 'סופה בטלה וגוררת עוון' שיהיו התלמידים הולכים בדרך רעה ומלסטמים (גוזלים ושודדים) את הבריות. (מבוסס על דברי הגאון בעל פרחי כהונה, מס' קידושין).
גם מאמר התנא באבות 'אהב את המלאכה ושנא את הרבנות', מפרש התפארת ישראל (מס' אבות, שם) דאינה אלא עצה טובה שחז"ל אמרו לאדם הרוצה להתפרנס שאם כבר הוא במצב שעובד לצורך פרנסתו, יאהב את המלאכה שמתעסק בה, ועי"ז יעבוד בשמחה ובקלילות. ומה שכתוב 'ושנא את הרבנות' אין הכוונה את הרבצת התורה שעושה ע"י רבנותו או הלימוד תורה. אלא שילמד לתלמידים בלי התנשאות. (רבנות מלשון שררה) ובלי ולהתגאות ברבנותו ושילמד את תלמידיו בדרך ענוה.
נתוני אחוזי אבטלה:
יש בישראל למעלה מ-200,000 דורשי עבודה, (לא חרדים) ואין עבודה, אז למה כל כך מרבים לדבר על שילוב של חרדים בעבודה? http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3905,00.html
שוק העבודה מוצף בלמעלה מ-250,000 עובדים זרים שעובדים במשרות המיועדות לישראלים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4148300,00.html
וכתוצאה מכך: אין מספיק תעסוקה לישראלים.
58% מהמעסיקים מעדיפים שלא להעסיק חרדים,
ו-86% מהם לא יקדמו אותם בעבודה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/182/220.html
כיום, 10% מהגברים החרדים ו-13% מהנשים החרדיות, הם מובטלים שמחפשים עבודה ולא מוצאים. מנהל מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת, בני פפרמן. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3901355,00.html
מתוך 5,000 בנות שמסיימות סמינר, רק 1,000 מוצאות עבודה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,l-390155,00/html
הנתונים הללו מלמדים שחלק ניכר מהשאלות הללו אינו נובע מרצון כן לשלב את החרדים בשוק העבודה. העובדה שכל הסקרים מורים שחרדים נדחים גם כשהם באים עם תעודות מצוינות וכו' הרי שלא פעם מטרות השאלות והשיח בנושא זה היא רק כדי לנגח ולהסית.
12. מה נענה לאותה אמא (או לחייל עצמו) שטוענת שבנה מסכן את חייו בצבא, ואילו הבני ישיבות יושבים להם ללמוד באולם ממוזג ?
הרי לא כל חייל מסכן את חייו (10% בלבד מסתכנים לפי הנתונים שמסר אהוד ברק מעל במת הכנסת: כ- 90% מחיילי צה"ל לא מסתכנים בראיית פני האויב. ייש אומרים שרק 12% קרביים ויש שאומרים 40% עיין בדו"ח בן בסט. ), שאלה זו צריכים לשאול את השגרירים ואת כל אלה שנמצאים בקריה, בגלי צה"ל, במשרד הביטחון הטכנאים, הג'ובניקים, יחידות מחשב, ועוד.. שהם אף לרגע לא מסכנים את חייהם, והם לא פעם מוגנים יותר מכל אזרח.
יאיר לפיד הסתכן? היה כתב ג'ובניק בעיתון 'במחנה'.
יאיר נתניהו (בנו של ראש הממשלה) הסתכן? היה דובר צה"ל וזכה לאבטחה מיוחדת.
זוהי מדינה ישנם שמסכנים את חייהם וישנם שאינם מסכנים את חייהם (יש חייל כזה ויש חייל כזה).
מיד יזעקו ויאמרו: הרי כל שאר החיילים אף שלא מסתכנים, תורמים את חלקם.
ובכן, הדיון יהיה האם בני הישיבות תורמים או לא? עיין לעיל מהי תרומתם של בני הישיבות. מבוסס עפ"י תשובתו של הרב נויגרשל בדרשה שאמר בעל פה.