אור ברסלב
המקנה - קונטרס אחרון פתיחה › סימן מא

המקנה - קונטרס אחרון· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

פתיחה · סימן מא

סימן מ

סעיף א

ויכולה אחת מהן וכו' היינו מסוגיא דף נ"ב ש"מ אשה נפשית שליח לחברתה וכו' ועמ"ש לעיל בסימן ל"ו דמשמע שם דלאו שליח קבלה ממש היא שאמר לשליח הרי פלונית מקודשת לי אלא שהוא מקדש את כולן בעצמו ואומר להן הרי כולכם מקודשת לי אלא שהאחת היא המקבלת קדושי כולן לדעתן ולכך א"צ לומר הן כמו שליח קבלה ממש ע"ש ועיין עוד שם שכתבנו דלפי דעת היש מחלקין שהביא הרא"ש דהא דאמר הכא דהוי קני את וחמור היינו משום דאמר כולכם ולא פרט כל אחד לבדו א"כ י"ל דהא דמהני הכא קבלתה בשביל כולן אע"פ שלא אמרה הן היינו משום דכלל כולן כאחד ואמר כולכן דאינו רוצה לקדש אלא כולן ביחד אבל אם פרט כל אחת בפני עצמה י"ל דאין ראי' מקבלתה בסתם ברתה כמשמעות לשון הר"ן בנדרים גבי יד לקידושין דדוקא כשניתן לה ב' פרוטו' אבל בדבר אחד ששוה ב' פרוטות יש להסתפק:

סעיף ב

אינה מקודשת וכו'. נראה דמשכחת נמי אפי' בקידש זו אחר זו אלא שקידשה לאחר עשרה ימים ואח"כ קידש את אחותה שיחולו הקדושין באותו שעה מכוונת שקידש את הראשונה וה"ה דהוי מצי לשנויי הכי ביבמות דף ל"ד גבי ב' שקידשו וכו' דמשכחת שיחולו הקדושין בפ"א בכה"ג ונראה עוד דדוקא אם קדשה מיד אבל אם קדשה מעכשיו ולאחר שלשים יום תליא בפלוגתת הפוסקים לעיל בסי' ת"ס ס"ד דלדעת הפוסקים כרב דה"ל תנאי או חזרה לא הוי קדושין ואפי' לדעת הפוסקים דלא כאביי דבתרי גברא חיישינן שמא אחד נתכוון לתנאי וא' לחזרה מ"מ הכא כיון שכוללן בלשון אחד אין להסתפק שמא לגבי אחת נתכוון לתנאי ולגבי השכי' נתכוין לחזרה אבל בענין שכתבנו שקידש אחת מעכשיו ולאחר עשרה ימים ואח"כ קידש את אחותה שיחולו הקדושין באותו שעה וכוונות שקידש את הראשונה יש להסתפק שמא הראשונה היא חזרה ובשני' תנאי וכ"ש לדעת הפוסקים כר' יוחנן דס"ל דקדושי כולן תופסין בה משום דרווחא שביק ולא נגמרו הקדושין עד לאחר למד יום א"כ נראה דגם קדושי אחותה תופסין בו תוך לומד יום וה"ה כשקידש שתיהן כאחד מעכשיו ולאחר למד יום הואל וישנה בזה אחר זה לדעת הפוסקים כר' יוחנן ישנו נמי בבת אחת וצ"ע ועיין בספ"י שכ' דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כרבה דאמר כל שאינו וכו' משום דרב ושמואל בעירובין דף נון ל"ל דרבה ומתני' טעה אחרינא הוא וכן צ"ל לאביי דמקשה לרבה משמע דל"ל כמ"ש הרשב"א ועיין בחידושינו שכתבנו להי"א בסעי' ג' י"ל הטעם משום דהוי כקני את וחמור:

שם או אם שתים או ג' אחיות וכו'. עיין בחידושנו שכתבנו דהא דלא אמרינן דמסתמא דעתה על עצמה דהוא מצוה דרמי' עלי' כדאמרינן במקדש אתת מבנותיו דאין הבוגרת בכלל אע"ג דעשאה אותו שליח כדלעיל סי' ל"ז סעי' ט"ו היינו דהכא דמי למאי שכ' שם דאם עשאה אותו הבוגרת שליח לקדשה לאיש פלוני דהוי ספק מקודשת ועמ"ש שם די"ל דוקא כשקבלה השליחות על עצמה ואמרה הן אבל מדברי התו' והרא"ש גבי הא דאמר שם אשה נעשית שליח לחברתה וכו' משמע דלא אמרה הן ואפי' אם אותה שקבלה היא אחת מן האחיות אפ"ה אן האחיות מקודשת ולא אמרינן דמסתמא נתכוונה. על עצמה מ"מ נראה דלפ"ז אם האחיות עשאו אותה שליח בסתם לקדשם לאיזה אדם שתרצה דבכה"ג ודאי אמרינן דמסתמא נתכוונה על עצמה דהוא מצוה דרמי' עלי וכן נראה אפי' בנשים נכריות שעשאו שליח לקדשן למי שתרצה והוא אמר אחת מכם תתקדש לי י"ל כיון דלא אמרו לאיש פלוני מסתמא נתכוונה על עצמה וצ"ע שלא הזכירו הפוסקים מזה:

סעיף ג

אם אמר הראוי מכם לביאה וכו'. הנה התו' כתבו בדף נ"א בד"ה קידושין וכו' וקשה דהא חייבי לאוין אינם ראוין לביאה וכו' לכך נראה לפרש קשאמ"ל כלומר שאיסור הביאה ע"י קידושין וכו' ע"ש לפ"ז נראה דאם אמר הראוי לביאה תתקדש לי אפי' יש בהן חייבי לאוין אינן בכלל כיון דאינן ראוין לביאה דאין לומר דהלשון ראוי לביאה היינו נמי שאיסור הביאה ע"י קדושין דהא כתב בסעיף שאח"ז דאם היה בהן שפחה או ערוה ואמר הראוי לביאה והרי הם אסורות בלא קידושין ואפ"ה אינם בכלל א"כ ה"ה חייבי לאוין נמי וצ"ל דנקט אותן שאין בהם תפיסת קידושין משום סיפא אם אמר כולכם דבחייבי לאוין כיון דתפסי בהן קידושין הם בכלל וצ"ע. מ"מ משמע דאפי' אם היתה אחד מהן נדה מקרי ראוי לביאה משום דיש לההיתר לאחר זמן ובידה לטבול:

תוכן העניינים

המקנה - קונטרס אחרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה