אור ברסלב
הלכות הגעלת כלים לפסח פרק ב' - הכנת הכלי להגעלה › הכנת הסכינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

פרק ב' - הכנת הכלי להגעלה · הכנת הסכינים

כלי מתכת שעשו בו טלאי

ו. סכינים שמשתמשים בהם בחמץ חם, אם הידית מחוברת בהלחמה לסכין ואין סדקים במקום החיבור, הכשרתו בהגעלה בכלי ראשון, אבל אם הידית מחוברת על ידי מסמרים וכדומה אין מועיל לה הגעלה כיון שיש גומות וחריצים במקום החיבור, אלא צריך ללבן את אותו מקום, כן למדו הפוסקים ממ"ש הטור והש"ע (ס"ג) שאם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה, אין מועיל לו הגעלה. וכ"כ הב"ח (שם) שקיבל מרבותיו דהסכינים שקתא שלהם מחופה בעץ על הברזל וקבוע במסמרים אין מועיל להם הגעלה כי יש בהם גומות, ע"כ. ובודאי אין חילוק בין עצים למין אחר בזה דכל שיש ב' חלקים בהקתא יש חשש גומות וראוי לחוש לזה היכא דאפשר, ע"ש. והסכים לדבריו הט"ז (סק"ה), בעטרת זהב, שיירי הכנסת הגדולה (הגה"ט סק"ד) העולת שבת (סק"ג) המג"א (סק"ה) הפר"ח (שם) ועוד אחרונים, כמבואר במשנ"ב (ס"ק כד) ובכה"ח (סופר, לז). וע"ע בט"ז (סימן תנא ס"ק יז) שעמש"כ מרן ז"ל (שם סי"ב) שידות הכלים צריכים הגעלה כתב בזה"ל: אין הטעם משום חם מקצתו חם כולו דהא פסק הטור בי"ד סימן קכ"א דא"צ להכשיר הכלי (כולו) אלא אם נשתמש בכולו, אלא הטעם כאן שמא קבל היד איזה פעם חמץ ועכשיו יגע בו במצה של חמין, ומטעם זה אין חילוק בין כלי עץ לכלי מתכות בכולן יש להחמיר לכתחילה להגעיל ביד אלא דנ"ל דבסכין יש להחמיר אפילו דיעבד כיון דמפורש בגמ' בהדיא דבעינן הגעלה כמ"ש סימן זה ס"ג והלכתא אידי ואידי ברותחין, וא"כ מנין לנו להקל דיעבד, ע"כ נראה דבסכין יש להחמיר אפילו דיעבד אם חתך בסכין שלא הגעיל הקתא בתבשיל חם בפסח כיון דבודאי נגע בקתא בשעת תשמישו בסכין משא"כ שאר כלים כגון מחבת וכיוצא בו כנלע"ד, עכ"ל. והסכים לזה האליה רבה (ס"ק כו) והרב מקור חיים (ס"ק כד), השתילי זיתים (סק"ל), הבאר היטב (ס"ק כט) והכה"ח (ס"ק קנ). ועיין להלן בפרק א' הערה 108 שהארכנו בזה.

ואף על גב שנתבאר לעיל שסדקים וחלודה שמעכבים את ההגעלה היינו דוקא כשהם מצד הפנימי של הכלי במקום שמשתמשים שם בקביעות, אבל אם הם בצד החיצון של הכלי אין זה מעכב, ולכאורה י"ל דה"ה בנ"ד, מכל מקום הדבר ברור דשאני התם שמכיון שרוב הפעמים אין מגיע תשמיש החמץ עד לשם, לפיכך אין חוששים שמא יבוא חמץ על החלודה ואין צריך להעבירה כלל, אבל בנ"ד שודאי נגעה הידית בחמץ אין להקל ופשוט. ואם הסכינים מחוברים בדבק ואין סדקים במקום החיבור ואין הוא חס על הדבק, רשאי להגעילו כך. כי הנה המשנ"ב (שם) כתב בסו"ד, "וכן אם יד הסכין דבוקה בבית יד ע"י דבק אין מועיל הגעלה דכיון שהדבק מתקלקל במים רותחין יש לחוש שמא יחוס על הדבק ולא ירתיח המים יפה וכן אם הבית יד עשויה מקרן ג"כ אין הגעלה מועלת שהקרן מתקלקל במים רותחין ויש לחוש שמא יחוס עליו [אחרונים]". ע"כ. והאחרונים שכתב היינו הרב חק יעקב (ס"ק טו) והבאר היטב (ס"ק יב) ועוד.

אולם נלע"ד שמי שלא חייס על הסכין רשאי להגעילו, ואע"ג שבפרק א' הלכה ט"ז והלכה י"ז נתבאר לענין כלי חרס שלא מועיל הכשר מפני שהוא חס עליו יש לחוש שלא יבקע וממילא לא יכשירו כראוי, וגם אדם שאינו חס על הכלי אינו רשאי להקל בזה, מכל מקום שאני התם דכיון שחז"ל גזרו שכלי חרס אין לו תקנה, ממילא אין בכוחנו לעקור גזירתם, ועוד ידוע שכלי חרס בדרך כלל יקרים הם, וגם מי שאומר שאינו מקפיד עליהם סוף סוף בליבו הוא מקפיד, משא"כ בנ"ד שגזירת חז"ל לא היתה על סכינים רק האחרונים ז"ל למדו כן ממקום אחר, ולפיכך מי שאינו מקפיד רשאי להגעילו, בפרט בזמנינו שידוע שבדרך כלל אנשים לא קפדי על סכינים שהם מצויים לרוב ובמחירים מוזלים, ועוד המציאות מראה שסכינים של זמנינו מודבקים היטב ואינם מתקלקלים.

תוכן העניינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה