אור ברסלב
הלכות הגעלת כלים לפסח פרק א' - הכשר כלים לפסח › שימוש בכלי חמץ במאכל קר

הלכות הגעלת כלים לפסח

פרק א' - הכשר כלים לפסח · שימוש בכלי חמץ במאכל קר

נשתמשו בכלי ללא הכשר

ט. מה שנתבאר בסעיפים הקודמים שאסור להשתמש ללא הגעלה אפילו בכלי שאינו בן יומו, היינו דוקא כשרוצה להשתמש בו למאכל חם, אבל אם רוצה להשתמש בו לדבר צונן לאחר שטיפה והדחה היטב, רשאי לעשות כן אפילו לכתחילה, כן כתב הטור (יו"ד סימן קכא) בשם ר"י שיכול להטבילן [את הכלים שנלקחו מהגוי] תחילה ואם לא ירצה להשתמש בו אלא צונן יכול להטבילו ולהשתמש בצונן וכשירצה להשתמש בו בחמין יגעילו, ע"כ. וכתב בב"י שם, שכן כתב הרא"ש בסוף ע"ז (שם) והביא ראיות לדבר. ואע"פ שהמרדכי (פסחים פ"ב סימן תקסה) כתב שיש לאסור הדבר שיש לחוש שמא ישתמש בחמין. וכ"כ הרא"ה, והביאו הריטב"א (פסחים ל:), וכ"כ הרוקח (סימן תפו), מכל מקום ממ"ש מרן ז"ל בשולחנו הטהור (שם ס"ה) בזה"ל: אם הגעיל כלי הצריך ליבון, אסור להשתמש בו בחמין אפילו שלא על ידי האש, עכ"ל. משמע שבצונן מותר להשתמש בו. ואע"פ שיד הדוחה נטויה לומר דשאני הכא, שר"ל שרק במקום שעשה הגעלה במקום ליבון שפיר דמי להשתמש בצונן, אבל אם לא עשה הכשר כלל, יש לאסור, מ"מ מכיון דקי"ל שלא מועיל הגעלה במקום ליבון אפילו בדיעבד כמבואר בש"ע יו"ד סימן קכ"א (סעיף ה), לפיכך אין טעם לחלק בין עשה הגעלה קודם לכן או שלא עשה, בפרט שאם שימוש בצונן חשיב שימוש האסור, מה הסברא לחלק בין עשה איזה הכשר ללא. וכן הבין הרמ"א בדברי מרן ז"ל. וכן מבואר מדברי מרן ז"ל בסימן צ"ג (ס"א) שכתב: קדירה שבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב וכו', ואם בישל בה בתוך מעת לעת, אסור בנותן טעם, ומותר התבשיל אבל הקדירה אסור לבשל בה לא בשר ולא חלב, עכ"ל. ומבואר ששאר דברים מותר לבשל בקדירה זו, אלא שיש לדחות דשאני התם שבלוע מבשר וחלב ולכן יש להתיר משא"כ הכא שבלוע באיסור חמץ. וכן בקודש חזיתיה להפר"ח בחיו"ד סימן צ"א (סק"ג) שהוכיח שכן דעת הרי"ף והרמב"ם שמותר להשתמש בצונן ולא גזרינן צונן אטו חמין, ושכ"ד עוד רבים מהפוסקים ומדברי מרן הש"ע הנ"ל, עש"ב. וכבר כתב כן בקצרה בחידושיו לאו"ח סימן תנ"א (ס"א ד"ה ומ"ש אפילו בצונן וכו'), ע"ש. וכן כתבו הפרי תואר (יו"ד שם סק"ב) ובספר ערך השלחן (יו"ד סימן קכא ס"ק יג) ובספר קהל יהודה (יו"ד סימן צא ס"א) ובבתי כהונה (ח"א דף צג ע"ד), ובזבחי צדק (סק"ז), והביאם בכה"ח (סופר, סימן צא סק"ז). וע"ע בכה"ח (יו"ד סימן צג ס"ק יד וס"ק טז). ולדעת הרמ"א אסור להשתמש בו אפילו בצונן ורק בדרך עראי בלבד יש להתיר. וכמ"ש הרמ"א בסימן קכ"א על דברי מרן הנ"ל וז"ל: אבל מותר להשתמש בו צונן, אפילו לכתחלה, על ידי הדחה ושפשוף היטב. וכ"ש בכלי שצריך הגעלה, ודוקא בדרך עראי, כגון שהוא בבית העובד כוכבים או בדיעבד, אבל אם רוצה להשתמש בו בקבע, יש מחמירים ואומרים דאפילו להשתמש בו צונן צריך הגעלה או ליבון, גזירה שמא ישתמש בו חמין (מרדכי ורוקח), והכי נוהגין, עכ"ל, מכל מקום זהו למנהג האשכנזים, אבל לדעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו יש להקל בזה וכאמור.

תוכן העניינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה