אור ברסלב
הלכות הגעלת כלים לפסח פרק א' - הכשר כלים לפסח › כלי שהשתמשו בו בחמץ בחלקו ולא בכולו

הלכות הגעלת כלים לפסח

פרק א' - הכשר כלים לפסח · כלי שהשתמשו בו בחמץ בחלקו ולא בכולו

הכשר לכלים שלא משתמשים בהם בחמץ

ד. כלי שהשתמשו בו בחמץ בחלקו ולא בכולו, אף על פי כן כל הכלי צריך הגעלה, גם אם רוצים להשתמש בפסח רק במקצת הכלי. ומכל מקום בדיעבד שהגעילו רק מקצת הכלי, ובישלו בו, מותר התבשיל באכילה, והיינו דוקא כשכל הכלי עשוי ממתכת, אבל אם החלק שנגע בו החמץ הינו ממתכת והחלק השני שבו לא נגע החמץ אינו עשוי ממתכת אלא מעץ וכיוצא בזה, אם היה הכלי בן יומו האוכל אסור באכילה. עיין להלן בהערה 108 שנתבאר בארוכה מחלוקת הראשונים בענין "חם מקצתו חם כולו", שיש אומרים דאמרינן חם מקצתו חם כולו, והיינו דוקא בכלי מתכות, ויש אומרים דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו כלל, ויש בזה נפק"מ גם לענין הכשר, שיש אומרים שכשם דאמרינן חם מקצתו חם כולו לענין איסורו, ה"ה שי"ל כן לענין הכשרו, ושם נתבאר עוד שיש אומרים דאע"ג שאם נשתמש בו איסור במקצתו נאסר כולו, משום דחם מקצתו חם כולו, מ"מ לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו, בין לענין הגעלה בין לענין ליבון, ושם נתבאר עוד שהאחרונים נחלקו בדעת מרן ז"ל בזה, שהט"ז כתב בנידון ידות הכלים שצריכים הכשר כדין הכלי שאין הטעם משום חם מקצתו חם כולו דהא פסק הטור ביו"ד סימן קכ"א דא"צ להכשיר הכלי (כולו) אלא אם נשתמש בכולו, אלא הטעם כאן שמא קבל היד איזה פעם חמץ ועכשיו יגע בו במצה של חמין, ושכל זה בשאר כלים, אבל בסכין יש להחמיר אפילו בדיעבד אם חתך בסכין שלא הגעיל הקתא בתבשיל חם בפסח כיון דבודאי נגע בקתא בשעת תשמישו בסכין משא"כ שאר כלים כגון מחבת וכיוצא בו, ע"ש. [ועיין בסימן תנ"א ס"ק יז שמשמע שהט"ז ס"ל להקל בזה, מ"מ כבר נרגש בזה הפמ"ג וכתב שהט"ז חזר בו ושהעיקר להחמיר בזה]. והסכימו לזה האליה רבה (ס"ק כו) והרב מקור חיים (ס"ק כד), השתילי זיתים (סק"ל), הבאר היטב (ס"ק כט) והכה"ח (ס"ק קנ). ושם הארכנו לבאר שאם הידית של הסכין עשויה ממתכת יש להקל בזה, שהרי מרן ז"ל בסימן צ"ד (ס"א) כתב בסתם שהתוחב כף חולבת בקדירה של בשר, או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה. וממה שכתב בפשיטות שמשערים בכל מה שנתחב ממנו ולא בכולו, מבואר דס"ל דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו.

ואע"ג שמרן ז"ל באו"ח סימן תנ"א (סי"ד) כתב: כל הכלים צריך להגעיל ידותיהם כמותן, וקשה, הרי קי"ל דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו, מ"מ כבר תירצו הב"ח והט"ז (הובא בשו"ג סימן קכא) דהתם ודאי נגע, ואע"פ שמרן ז"ל בב"י סימן קכ"א פסק כהרא"ש והרשב"א דאע"ג שאם נשתמש בו איסור במקצתו נאסר כולו, משום דחם מקצתו חם כולו, אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו, בין לענין הגעלה בין לענין ליבון. ולכאורה משמע דס"ל למרן ז"ל דאמרינן נאסר מקצתו נאסר כולו, מ"מ כבר האריך הפר"ח להוכיח שהעיקר כדברי הר"ן דאמרינן גם לענין הכשר אמרינן חם מקצתו וכו', וביאר שאף מרן ז"ל חזר בו ממ"ש בב"י שהעיקר כדברי הרא"ש והרשב"א, ושכן נראה מדברי הרמ"א שלא כתב שם על דברי מרן ז"ל בלשון "יש אומרים", כיון שבדברי מרן ז"ל בסימן קכ"א אינו מבואר היפך מזה, ולכן הגיה בסתם כאילו המחבר מסכים לזה ואפשר ג"כ לומר שסבור ההגה שמרן ז"ל חזר בו ממ"ש בב"י, והביא מ"ש מרן ז"ל בסימן צ"ד וכתב דא"כ כל שכן לענין הכשר, עכ"ד הפר"ח. ובשו"ג (סימן קכא ס"ק טז) הוסיף שיש לדקדק כן מלשון מרן ז"ל בסימן קכ"א שכתב הלכה זו בלשון "יש אומרים", ואם איתא דס"ל דדין זה דצריך הכשר בכולו הוא לכולי עלמא בין למ"ד חם מקצתו חם כולו, בין למ"ד דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו, היה לו לכותבו בסתם, אם כן ממה שכתב בלשון מחלוקת, משמע דלא ס"ל הכי, ע"ש. ומבואר שמסבירים שאף מרן ז"ל ס"ל דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו. והסכימו לדבריו מהריק"ש בערך לחם (שם). וכ"כ הש"ך (שם ס"ק יז) והפרי תואר (שם סק"ח) ובמסגרת השלחן (קאסטילנובו, סימן קכא ס"ו). וע"ע בספר דרכי תשובה (סימן קכא ס"ק עז) שהביא עוד אחרונים שסוברים כן, ע"ש. ואע"ג שמצינו להרדב"ז בתשובותיו ח"ו (סימן ב אלפים שח) ולעוד אחרונים דפליגי על זה, מ"מ מכיון שנתבאר שלדעת כמה אחרונים, מרן ז"ל ס"ל דבכלי מתכת שמשתמשין איסור במקצתו כל שמכשירין מקצתו דיו, וכדברי הר"ן, וכן דעת כמה אחרונים להלכה ולמעשה, בודאי שיש לסמוך על זה על כל פנים לענין דיעבד, בפרט שיש סוברים שמרן ז"ל ס"ל דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו, אף לענין איסור, וכמ"ש ביו"ד סימן צ"ד. וכן העלה האליה רבה שם. וגם הש"ך (יו"ד סימן קכא ס"ק יח) כתב על הרמ"א שם: "וסגי בהכשר מקצתו והיינו בדיעבד, אבל לכתחלה ג"כ צריך להכשיר כולו כמ"ש הרב בא"ח סימן תנ"א ס"י", ע"ש. ואמנם הפר"ח (או"ח סימן תנא) כתב שדברי הש"ך אינם נכונים שמדברי הטור משמע שאף לכתחילה סגי בהגעלת מקצת הכלי, מ"מ עכ"פ באופן שיודעים שודאי בלע מקצת הכלי, יש להקל עכ"פ בדיעבד, בפרט שהפר"ח גופיה ג"כ ס"ל שיש להקל בזה אף לכתחילה זולת במקום שהחלק השני של הכלי שהחמץ לא נגע בו אינו ממתכת אלא מעץ וכיוצא בזה שאז יש להחמיר אפילו בדיעבד, וכמו שבארנו בס"ד בהלכה הנ"ל, לך נא ראה.

ומכל האמור למדנו כמ"ש בפנים שכלי שהשתמשו בו בחמץ בחלקו ולא בכולו, אף על פי כן כל הכלי צריך הגעלה, גם אם רוצים להשתמש בפסח רק במקצת הכלי. ומכל מקום בדיעבד שהגעילו רק מקצת הכלי, ובישלו בו, מותר התבשיל באכילה, והיינו דוקא כשכל הכלי עשוי ממתכת, אבל אם החלק שנגע בו החמץ הינו ממתכת והחלק השני שבו לא נגע החמץ אינו עשוי ממתכת אלא מעץ וכיוצא בזה, אם היה הכלי בן יומו האוכל אסור באכילה.

תוכן העניינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה