אור ברסלב
הלכות הגעלת כלים לפסח פרק א' - הכשר כלים לפסח › ברכת ההגעלה

הלכות הגעלת כלים לפסח

פרק א' - הכשר כלים לפסח · ברכת ההגעלה

הגעלת כלים

ב. אין מברכים על מעשה ההגעלה, כיון שההגעלה היא כמצות לא תעשה כדי שלא יאכל טעם נבלה וטריפה, והרי זה כניקור גיד וחלב שאין מברכים עליו, כן כתב בספר איסור והיתר (כלל נח סימן קד) וז"ל: ומה שמברכים על טבילת כלי סעודה חדשים, ואין מברכים על ההגעלה, משום שהטבילה היא מצות עשה, שנאמר, תעבירו באש "וטהר", אך במי נדה יתחטא, ודרשינן בע"ז (עה:) במים שהנדה טובלת בהם, ואילו ההגעלה היא כמצות לא תעשה כדי שלא יאכל טעם נבלה וטריפה, והוי כמו ניקור גיד וחלב שאין מברכים עליו, מלבד לאו דעריות שמברכים עליו אגב עשה דקידושין, ע"כ. והוב"ד בספר כסא אליהו או"ח (סו"ס תנ"א), ובכנה"ג יו"ד (סימן קכא הגה"ט ס"ק יג). ומרן הראש"ל בספר חזון עובדיה (פסח, עמוד קכד) הביא דבריו והוסיף שכיוצא בזה כתב בספר הפרדס (דף כח ע"א) וזו לשונו: ואי קשיא לך למה אנו מברכים על השחיטה, ואין מברכים על בדיקת הריאה, משום שאין אנו מברכים אלא על מצות עשה כגון תפילין, ציצית ולולב ושופר וסוכה ובדיקת חמץ, וכיו"ב, אבל מצות לא תעשה כגון בדיקת הריאה (שהיא להינצל מאיסור טריפה שהיא בלא תעשה), אין מברכים עליה, ע"ש. וכן אין אנו מברכים על מליחת הבשר והדחתו מהאי טעמא. ויש שהביאו טעם אחר לזה, לפי שאפשר להשתמש בכלים חדשים ואין חיוב על האדם להגעיל את כליו. כן כתבו האורחות חיים (הלכות חמץ ומצה סו"ס צה) ורבינו מנוח (סוף פרק ה' מהלכות חמץ ומצה), אולם הרואה יראה שיש להקשות על טעם זה, וכמו שהעיר השד"ח (מערכת ה"ר אות טז ד"ה ומה עמוד קעה) שיש לפקפק על טעמו של רבינו מנוח שהרי מצות ציצית למ"ד חובת מנא אי בעי לא לביש בגד של ארבע כנפות וכי לביש מברך, הכי נמי בהגעלה, וסיים שם, שראה להכנה"ג שהביא טעם אחר לזה משם האיסור והיתר. ע"ש. וגם הרב כסא אליהו (סו"ס תנא) העיר בזה וכתב שטעמו של האיסור והיתר יותר מחוור. ע"ש. ועיין בשו"ת משנה הלכות (חלק טז סימן יט).

תוכן העניינים

הלכות הגעלת כלים לפסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה