הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ
פתיחה להלכות בשר בחלב · סימן צג
קדירה שבישלו בה בשר לא יבשלו בה חלב ובו ז' סעיפים ובש"ע סעיף א'
א (א) קדירה שבישלו בה בשר לא יבשל בה חלב. ואם בישל בה תוך מעל"ע צריך ס' נגד כל הקדירה ואין חילוק בין כלי מתכות או כלי חרס או עץ דלעולם משערין כנגד כולו (ועי' ש"ך). ואע"ג דאין לך כלי שיהי' בתוכו ס' נגד כל הכלי וכמש"ל סי' צ"ב סכ"ו. מ"מ לפעמים יש ס' כגון שרוחב הקערה גדול ונחושתה דק. ועפ"י רוב אין ס' וא"כ נאסר התבשיל. ובבב"ח נאסר הכל בהנאה וישליך לבהכ"ס ובשאר איסורים מותר בהנאה (ש"ך ח"ד). ואפי' לא בישל אלא במקצת כלי צריך ס' נגד כל הכלי (שפ"ד). ודוקא בקדירה שאינו יודע כמה נשתמשו בה תוך מעל"ע. אבל כשיודע כמה נשתמש בה תוך מעל"ע. אין צריך לשער רק כנגד הבלוע בה תוך מעל"ע. דמה שנשתמש בה קודם מעל"ע הוא נטל"פ וא"צ לשער נגדה. ואם נשתמש בה כזית בשר עם מים. אין צריך לשער נגד כל הכזית רק לפי שיעור המדומע וכמש"ל סי' צ"ב סכ"א כ"ב כ"ג (ועי' ח"ד). ואם שהא מעל"ע קודם שבישל בה דהוי נטל"פ ומותר התבשיל וכדאמרן. מ"מ הקדירה אסורה אפי' לבשל בה שאר דברים כגון ירקות וכיו"ב לפי המנהג שכתב רמ"א לקמן סי' צ"ד. מיהו אם בישל בה בשר תוך מעל"ע לבישול החלב התבשיל אסור. ואם בישל בו חלב פשיטא דמותר בדיעבד (ועי' ש"ך ס"ק ג'):
ב כיסוי קדירה מדינא הוי כמו קדירה וכל שאר כלים דאם אינו ב"י אינו אוסרת. אלא שנהגו להחמיר באותן כיסוים שיש להם כעין חלל למעלה והוא קצר בענין שאינו יכולים לנקות שם מעולם וא"כ יש שם ממשות בעין מחמת הזיעה והרתיחה שמתקבץ שם ובמידי דבעין לא מהני מעל"ע ולכן אוסרים אפי' אם הכיסוי אינו ב"י. ואע"ג דמה שהוא בעין הוא דבר מועט מ"מ חיישינן שמא הזיעה של בשר עלה למעלה עד שאין ס' נגד הבעין וא"כ אותו הבעין נעשה נבלה וצריך ס' פעמים ס"א נגד אותו מקום של כיסוי. אבל באותן כיסוים שהם רחבים למעלה ויכולה היד לשלוט בהם לקנחם יפה אין לומר שהוא איסור בעין ומותר (ש"ו):
ג וי"א דכל שיש בתבשיל ס' נגד מקום הקצר שבכיסוי אז אין שום חשש איסור בכיסוי יותר מבקדירה (ט"ז וכן יש לנהוג ח"ד). ובמקום שיש עוד צד להקל כגון לצורך שבת או הפסד יש להתיר בכל הכיסויים דאם אינו ב"י מותר (חכ"א). ואף המחמיר בכיסוי שאינו ב"י מ"מ אחר שני חדשים יש להתיר. ולכתחלה בכל האיסורים אסור להשתמש בכלים אף שלא נשתמשו בהם שנים רבות (שבו"י ח"א סי' כ"א). ודוקא כיסוי המיוחד לכך. אבל אם נתן קערה של חלב על קדירה של בשר או איפכא מותר לד"ה כשאינו ב"י ופשוט הוא (שם):
ד אם לקחו כיסוי רותח מקדירה שמבשלין בה בשר עתה ונתנו אותה על קדירה שמבשלים בה עתה חלב או איפכא. אה שניהם חמים שהיס"ב. שניהם אסורים דסתם כיסוי רותח ויש בו ליחלוחית ונבלע בקדירה וכן מן הקדירה עולה הבל לכיסוי ולא גרע מכף חולבת שתחב בקדירה של בשר דצריך ס' נגד הכף. ה"נ צריך שיהי' בתבשיל ס' נגד הכיסוי. וה"ה אפי' אם הי' הכיסוי צונן ויבש רק שהי' ב"י אם היתה מונחת על הקדירה החמה עד שהתחילה להזיע עד שהי"ס בהזיעה הכל אסור דתתאה גבר (ח"ד):
ה ואם לקח כיסוי חם שהיס"ב מקדירה שמבשל בה בשר והניחו על קדירה של חלב צוננת. אם הכיסוי יבישה שאין בה ליחלוחית הכל מותר. אבל מסתמא יש בה ליחלוחית ומכ"ש אם ידע שהי' בה ליחלוחית שהיס"ב. ואז המאכל צריך קליפה אם אפשר לקלפו. ואם א"א לקלפו דינו מבואר לעיל סי' צ"א סי"ב. והקדירה אם אינו הפסד כ"כ יש לאסור אותה. ובמקום הפסד אף הקדירה מותרת דטיפה א' כח חמימותה פוסק וגרע מעירוי שנפסק הקילוח (ט"ז ס"ק ו'). ואם אין מאכל בקדירה ושניהם יבשים ה"ז כשני קדרות שנגעו זו בזו דמותרים. ואם א' יש בו ליחלוחית יש להחמיר לאסור הקדרה (ש"ך). וכן הסומך או מניח כף של חלב בקדירה של בשר. אם שניהם יבשים שניהם מותרים ואם א' מהם לח יש להחמיר ולאסור היבש. ובשניהם צוננים מותרים בכל ענין (ועי' חכ"א וח"ד):
ו אם בישלו בשר בכלי מתכות ואח"כ בישלו בה מים והי' ס' במים. ואח"כ בישלו בה חלב מותר. דנקלש בליעת הבשר שבקדירה מחמת בישול המים שהי' בהם ס'. אבל בכלי חרס לא אמרינן הכי (רשב"א ונקה"כ הסכים עמו דלא כט"ז). ואפי' אם בישלו בו חלב והי' בחלב ס' י"א דג"כ נקלש טעם הבשר (ועי' ביאורים מח"ד ס"ק ב' ומש"ז ס"ק ב' הסכים עם הט"ז ועי"ש):
ז בשר שנתבשל בקדירה ישנה של חלב שאינו ב"י אלא שהי' בה חלב בצונן כל הלילה. הבשר שרי דלא נחשב הקדירה ב"י בזה שהי' בה חלב כל הלילה. אבל אם שרו בה חלב מעל"ע ובישלו בה בשר כ"ז שהיא ב"י הבשר אסור דגם בכלי אמרינן כבוש כמבושל. ובקדירה חדשה של חרס אפי' לא שהא בו החלב מעל"ע אסור דכ"ח בולע אף בצונן ואפי' בחצי מעל"ע כ"ז שאינו שבע לבלוע. אבל אם כבר עמד בתוכה משקה ג' ימים שהיתה כבר שבע מלבלוע שוב אינה בולעת בצונן אם לא נשתהא בתוכה שיעור כבישה. אבל ע"י כבישה ומליחה ועירוי בולע אפי' כבר שבע לבלוע (ט"ז וע"ב מח"ד ומש"ז ס"ק ב'). והש"ך בנקה"כ חולק ע"ז ומתיר בפחות ממעל"ע דכ"ש הוא ממאכל שאינו בולע בפחות ממעל"ע (וכ"כ החו"י). ובאין הפ"מ יש להחמיר כט"ז דכ"ח חדש נאסר בחצי מעל"ע וע"ש במש"ז):