אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות תערובות › סימן קו

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות תערובות · סימן קו

סימן קה

דין האיך מבטלים בעושים ובו ד' סעיפים ובש"ע ב' סעיפים.

א (א) חתיכה שבלעה איסור ואין בה ס' לבטלו נעשה נבלה לדידן דאמרינן חנ"נ גם בשאר איסורים ואם אח"כ נפלה לקדרה צריך ס' נגד כל החתיכה. ואם יש ס' נגד החתיכה משליכה דהחתיכה עצמה לעולם אסורה לפי שהאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי אפי' בדאיכא ס' נגדה. והאחרים מותרים. ואם אינו מכירה. אם החתיכה אינה ראויה להתכבד בטלה ברוב (ונתבאר הדין בסי' ק"ט) אפי' בבשר בחלב וכ"ש בשאר איסורים ואם היא ראוי' להתכבד בבב"ח לא בטלה דחשיבא איסור מחמת עצמו כיון שכ"א בפ"ע מותר ובהתחברותם יחד נעשו גוף א' של איסור וכמו שנתבאר לעיל סי' ק"א ובשאר איסורים בטלה דכיון שאין איסורה מ"ע אלא מחמת הבלוע בה ובלוע שבה אינו ראוי להתכבד. (וע"ל סי' ק"א ס"ב):

ב (ב) וכ"ש בחתיכה שחלב דבוק בה דנ"נ ואעפ"י שיש ס' נגד החתיכה מ"מ החתיכה עצמה אסורה. וצריך להסירה תחלה או שיניחנה עד שיצטנן ולא יסיר שום דבר מהקדרה בעוד חתיכות האיסור בתוכו. דחיישינן שמא תשאר באחרונה בשעה שלא יהי' בקדרה ס' לבטל החלב. וכשתהי' חמה יאסור החתיכה מחמת החלב שבה שאין בה ס' לבטלו ושוב יאסרו כולם כשיפדה הנשאר מהקדירה לקערה. ודוקא בחלב דרבנן וחלב כחוש דאינו אוסר במליחה רק כ"ק. דאל"כ כבר נאסר החתיכה במליחה. א"נ דמיירי שהי' ס' בחתיכה נגד החלב בשעת מליחה ואח"כ נחתך ממנה (ש"ך ועח"ד). ומ"מ אם מכירה טוב יותר להסיר החתיכה האסורה משם שהרי אינו מזיק כלום במה שמסירה ולמה יניחנה בחנם בקדרה והשאר מותר (רמ"א ועש"ך). ואם נתבשל איסור בקדרה והי' ס' והניח התבשיל להצטנן ונתמעט ההיתר אח"כ שעכשו אין ס' ונכבש כשיעור כבישה אוסר עתה התבשיל. ולא אמרינן שאינו מוסיף בליעה יותר ע"י כבישה זו (פ"ת סק"ב ב' שו"ת תפ"צ):

ג ואם נתערב איסור לח בהיתר לח כגון שנפל דם וכיוצא בו לתוך רוטב של היתר לדידן דקי"ל בכל האיסורים נ"נ ולא הי' ס' בהיתר עד האיסור. אם הוא בדרך בישול שהוא בנתינת טעם ודאי נ"נ ואם אח"כ נפל מן הרוטב לתבשיל אחר של היתר צריך ס' נגד כל הרוטב. ולא סגי לחשוב כמה נבלע בשיעור רוטב זה מן האיסור אפי' בהפ"מ. ואם יש ס' נגד כל הרוטב הכל שרי. וכן אם נתרבה הרוטב בשוגג עד שנעשה ס' נגד האיסור והרוטב הראשון אז הוא ג"כ שרי. אבל לח בלח שלא בדרך בישול בהפ"מ סגי בס' נגד האיסור לחוד לפי חשבון כמה נבלע בשיעור רוטב זה מן האיסור לפי"ע. דבהפ"מ סמכינן אדעה דס"ל דלא אמרינן נ"נ בלח בלח וכמש"ל סי' צ"ב סי' ט"ו ובסי' צ"ט סט"ו (ועט"ז בשם רש"ל). וכ"ז בשאר איסורים אבל בבשר בחלב כה"ג חנ"נ אף שלא בדרך בישול וצריך ס' נגד כל הרוטב שנפל אפי' בהפ"מ. ולצורך גדול איכא צד להקל בכה"ג אף בבשר בחלב בהפ"מ (וע' בסי' צ"ב בס' ב"י בעמ"ז אות כ"ג):

ד ולענין קליפה או נטילה הדין כן. כ"מ שנתבאר בדיני יסור והיתר בין בבב"ח בין בשאר איסורים לדידן דאוסר כ"ק. אם הוא מדינא אסור כגון איסור שנפל על הצלי ויש ס' בצלי נגד האיסור דצריך ג"כ נט"מ וכן במליחה כגון איסור כחוש כמו הקרומים או חוטי של חלב וכדומה שנמלחו עם בשר דבהפ"מ מתירין ע"י קליפה וכל כה"ג. ונתבשל אח"כ בלא קליפה צריך ס' נגד הקליפה (ט"ז סי' צ"א סק"ז ופר"ח) וכן במקום שיש אוסרים בכולו כגון חום כ"ר שעומד אצל האש ואין היס"ב. או שהעבירו מעל האש והיס"ב. וכן אפי' בכ"ש והיס"ב דפסק הרש"ל בכל אלה דדינו ככ"ר ואוסר בכולן וכדלעיל סי' ק"ה סי"א י"ב. ויש מתירין בכדי קליפה ונוהגין כן בהפ"מ וכמבואר לעיל שם. כל כה"ג מיקרי מדינא. אבל אם הקליפה הוא רק לחומרא כגון אם עירה מכ"ר על איסור והיתר גושים ופסק הקילוח דלכ"ע אינו מבשל ואינו מבליע ומפליט. רק לחומרא בעלמא אסרינן כ"ק משום דאדמיקר לי' בלע פורתא וכה"ג ואז אם היא נימוחה בענין שאינו מכירה מותר בדיעבד (וע' בס' ב"י):

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה