אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות תערובות › סימן ק

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות תערובות · סימן ק

סימן צט

ברי' אפי' באלף לא בטל ובו ח' סעיפים ובש"ע ד' סעיפים

א (א) בריה דהיינו נמלה ושאר כל השרצים ועוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי מטהורים (אבל אבר מטמאים או משרצים בטל. ש"ך סי' מ"ב ס"ק ב' ופר"ח שם ועי"ש בח"ד). וביצה שיש בה אפרוח (אבל ביצה שיש בה טיפת דם בטל דאכתי אין בו חיות ש"ך ס"ק ב') וכיוצא בהם אפי' באלף לא בטיל. ומ"מ אינו אלא מדרבנן מטעם דכיון שמה"ת יש חשיבות בברי' שהיו לוקין (בזה"ב) על אכילתה אפי' היא פחותה מכזית. ע"כ החמירו חז"ל בתערובות שלהם. אבל מה"ת היא בטלה כשאר איסורים. ונ"מ לענין ספק אי הוי ברי' אם לאו הוי ספיקא דרבנן ובטל. אבל אי הוי ודאי ברי' אלא שהאיסור ספק. כגון ביצי ספק טריפה וכיו"ב. אפי' באלף לא בטל (ט"ז ס"ק א') וי"א דנמלה בטלה בס' דאין איסורה מתחלת ברייתה דהא קודם שפירשה היתה מותרת (כו"פ ועי' פ"ת ס"ק א'):

|(ב) אין לו דין ברי' אא"כ יש בו ד' תנאים אלו. א) שהי' בו חיות ואף שעכשיו אין בו חיות. לאפוקי ביצה שיש בה טיפת דם שעדיין אין בה חיות וכמש"ל. ב) שיהי' אסור מתחלת ברייתו לאפוקי עוף טהור שנתנבל בשחיטה או שמת או שנטרף. שאין איסור זה של נבלה וטריפה מתחלת ברייתה. וכן שור הנסקל. ג) וכן צריך שיהי' דבר שלם שאם יחלק אין שמו עליו לאפוקי נבלה (מלבד טעם דלעיל) וחלב שאם תחלק עדיין שמו עליו שכל חתיכה וחתיכה נקרא נבלה דנבלה אינו שם העצם. וחלב אעפ"י שהוא שם העצם מ"מ כל חתיכה בין קטנה בין גדולה נקרא בשם חלב. ד) ולא חסר ממנו כלום לאפוקי אם נחסר אפי' אבר קטן מן הנמלה אינה ברי' או אם נחתך או נימוח לא חשיב ברי' אעפ"י שלא חסר כלום (ועי' מש"ז ס"ק א' ובחכ"א ובהגהת מהרב"פ):

ג אבמ"ה דאמרן דהוי ברי' היינו דוקא כשיש כזית בין הבשר וגידין ועצמות. אבל אבמ"ה שהוא פחות מכזית בין הכל שנתערב בטל כשאר יבש ביבש (תשו' פמ"א ודעת הפמ"ג אינו כן). גיד הנשה דאמרן דהוי ברי אינו אלא על הכף בלבד והוא כרוחב ד' אצבעות בשור הגדול ובכבש קטן ב' אצבעות. ואם הוא שלם מקרי ברי' (רמ"א):

ד ירך שנתבשל עם גידו ושמנו. לדידן דקי"ל חנ"נ בכל איסורים צריך ס' נגד כל הירך שהי' שומן דבוק בה דנ"נ. ואם נימוח הגיד ונשפך הרוטב ויש ספק אי איכא ס' מותר (ט"ז וש"ך) ברי' שנפגמה מכמות שהיתה כגון שנסרחה בטל חשיבותה ממנה (או"ה ועי' ח"ד). דברים המאוסים כגון נמלה וכיוצא בהם אין טעמם אוסר. ופרעושים וזבובים הוי נמי כמו נמלה דפגומין מצד עצמן הם ואין טעמם אוסר. ואם נפלו לתוך הכף שהרוטב חם וזרק הפרעוש או הזבוב עם מעט רוטב שבכף לא נאסר הכף (פ"ת ס"ק ג' בשם פמ"א סי' ס"ז):

ב (ה) דבר שהוא ברי' שנתבשל עם ההיתר. אם אינו מכירו הכל אסור והרוטב אם יש בו ס' נגד האיסור לפי האומדנא יסננו ומותר. ואם מכירה זורקה והכל מותר אם יש בו ס'. וגיד הנשה אין טעמו אוסר דאין בגידין בנותן טעם. אבל שמנו אוסר וצריך ס' כנגדו להתיר הרוטב ואם נימוח הגיד ואינו ניכר צריך ס' כנגדו שאעפ"י שהוא כעץ התורה אסרתו. ומ"מ יש להקל בספק כזה כגון אם נשפך ואינו ידוע אם הי' שם ס' רק שהי' רוב בודאי דאסרינן לעיל סי' צ"ח ס"ד באינו מינו מ"מ כאן שרי (ט"ז):

ג ד (ו) קדרה של מרק שנפל שם ברי' ונאבדה וא"א להסירו ע"י סינון אסור הכל (רשב"א בתשו') ירקות מבושלות שנמצאו בהם ג' תולעים הירקות אסורים (ועי"ל סי' פ"ד סכ"ה). אבל מי השלקות מסננן ומותרים וכן הבשר ירחצנו ויבדקנו ומותר (ועי' בה"ט ס"ק ו'):

ז אם לקח אבר מן החי ועירבו בשוגג עם הרבה אברים כשרים ונאכלו כולן ואח"כ נודע שא' מהם הי' אבמ"ה דלא בטל מטעם ברי'. אם ברור לו שבשום פעם שבישל לא הי' ס' בכל הקדירה נגד אבר א'. הכלים כולם אסורים. אכן אם ספק לו אולי הי' עכ"פ בבישול א' ס' מותרים הכלים. ואפי' אם נודע להשואל דין דאבמ"ה לא בטל בשעה שהי' עדיין הכלי ב"ו (לב"ש סי' כ"ו ועי"ש):

ח ברי' שנתערב ולקח א' מהתערובות ובישלה בפחות מס' גם הרוטב אסור:

משום דדברים החשובים שנתערבו יש להם דין קבוע כדמוכח סי' ק"י סע' ח' וא"כ כל ברי' אמרינן דזהו של איסור. ואין לומר כיון דהטעם הוי כנתרסק ואם נתרסק ברי' אחת הותרה אותה ברי' ואותה חתיכה כמש"ל. דזהו דוקא שכל הברי' נתרסק אבל הכא כיון דהברי' עדיין קיים והיא אסורה מחמת קבוע גם הטעם שלה אסור (ח"ד וע"ב ס"ק ו'):

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה