אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות מליחה › סימן פו

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות מליחה · סימן פו

סימן פה

סימני ביצים ודיניהם ובו י"ז סעיפים ובש"ע י' סעיפי':

א (א) סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור הוא. אם שני ראשיה כדין ואינם חדודים כלל אלא עגולים כעין. או חדים שאינם עגולים כלל או שהי' חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים. בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואסורה. ואפי' אם המוכר הוא ישראל ומוחזק בכשרות ואמר שהוא מעוף פלוני ואנו מכירים אותו העוף שהוא טהור. אין סומכין עליו. ואפי' אם יראה לנו העוף ויאמר זהו העוף שהביצים אלו באין ממנו אינו נאמן דודאי משקר (ש"ך סק"א וע"ל סי' פ"ג סי"ז):

ב ואם ראש א' כד ועגול וראש השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים או שהי' א' כד וא' חד אלא שהיתה הביצה כולה חלבון בלי חלמון. אפשר שהוא ביצת עוף טמא ואפשר שהוא ביצת עוף טהור. לפיכך שואל למוכר אפי' הוא עובד כוכבים אם א"ל של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומכין עליו (רמ"א ועש"ך סק"ב). ואם אמר סתם של עוף טהור הוא ולא אמר שמו. או אמר שמו אלא שאין אנו מכירין אותו. י"א שאין סומכין עליו (ב"י בש"ע). לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובד כוכבים אא"כ הי' מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור. וי"א דאף בלא טב"ע אם אמר שהוא מעוף טהור ואנו מכירין אותו שהוא עוף טהור סומכין עליו (וע' מש"ז) ולצורך גדול כגון בע"ש או לשמחת יו"ט איכא צד להקל. אבל בלא זה אין להקל כיון דהמחבר בש"ע מחמיר ומצריך תרתי הכירא וגם טב"ע (וע' בס' ב"י):

ב (ג) עכשיו נוהגין ליקח ביצים מעופות השכיחים דהיינו ביצת התרנגולים ואווזות ובר אוזות וענדיקין ובאילו א"צ לבדוק כלל אחר הסימנים שניכרים בטבע. אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים עד שיראה בסימניהם. ואם הביאה העובד כוכבים ושברה לפנינו שלא במתכוון ולא הכרנו עדיין בטב"ע שהיא של תרנגולת. אפ"ה מותר וסמכינן ארובא רק במקום שאומר העובד כוכבים בפירוש שהוא ממין דלא שכיח אז צריך סימנים (ט"ז סק"ה). ומנהג לקנות ביצי בר אוזות שקורין ענטלי"ן שמקצתן מקליפה לבנה ומקצתן מקליפה ירוקה כי מכירים בהם שהם ביצי בר אוזות ואין חוששין שמא הם מווילדי ענטלי"ן (ש"ך בשם ת"ח ודלא כתשו' צ"צ וע' בשפ"ד סק"ז):

ד רוב עופות כשיטילו ביצים לא יולידו רק פ"א ביום. ויש תרנגולת שמולידה ב"פ והיא מתה מיד. ויש מהם שמולידות בב' חלמונים והם משני זרעים ומאותה הביצה יצאו האפרוחים תאומים בשני ראשיהם וד' רגלים. אך לא תושלם להם בריאותם ולא יצאו חיים וזהו אם יש קרום מפסיק ביניהם בין ב' החלמונים. אך אם אין קרום ביניהם יולד אפרוח א' בראש א' ובארבע רגלים. וי"א שאם יש קרום ביניהם יולדו תאומים נפרדים (פר"ח בשם ס' שערי שמים מאמר ה' וכ"כ אריסטוטליס בס' בעלי חיים). עוד כתב שם והתרנגולת כשתעמוד מלהטיל ביצים. הביצה האחרונה תהי' קטנה מאד ולא ימצא לה כ"א חלבון לבד. ופעמים נמצא ביצה קטנה בתוך הגדולה וכן ראיתי בעיני (ע"כ). וא"כ בביצה שיש בה ב' חלמונים יש להתיר. וגם כשאין לה אלא חלבון לבד הי' נראה להתיר עפ"י מ"ש החכם הנזכר. אלא שיש להחמיר בזה כסברת הריק"ש. זולת אם נתבטלה במין במינו ברובא דאז יש להתיר בפשיטות עכ"ל הפר"ח. וכתב השפ"ד סק"ו דבלול של תרנגולים ואין דבר טמא מצוי ביניהם פשיטא שיש להכשיר בכה"ג מאחר שהפר"ח רוצה להקל בכ"ע וע"ש:

ה כתב בס' סלת למנחה כס"ו. א' שאכל בר יונים שקורין ווילדי טויבין ואח"כ הודחו הכלים יחד וספק אם היו ב"י. וכתב באו"ה בתורים וב"י לא מצינו במינם של איסור ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא והוי ס"ס שמא טהורים ושמא לא היו ב"י ולא הוי ספק א' בגופו דלגבי הכלים באין שניהם כאחד עכ"ל. (וע' בס' ב"י בהק"ה שהביאו). וכתב השפ"ד שם ולפי"ז ה"ה ווילדע גענז או ענטין שחרטומיהן שחורים אף למאן דמחמיר מ"מ ספיקא הוא וכשיש עוד ספק יש להתיר עכ"ל:

ג (ו) ביצת נבלה דהיינו שנתנבלה בשחיטתה וכה"ג ונמצא בה ביצה. או ביצת טריפה פי' שהיתה טריפה בחייה אפי' לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה. ואפי' נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה. אלא דיש חילוק דביצה מנבלה אסורה מדרבנן דמה"ת מותר. דהא א"א שתגמור לאחר מיתה וביצת טריפה אסורה מה"ת מפני שאח"כ גמרה באיסור (ש"ד). ואם לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסור מדרבנן משום לא פלוג ונ"מ לחשוד ולעדות וע' שפ"ד ס"ק ח'. ואם נתערבה אפי' באלף אינה בטלה בין שהיא ביצת נבלה בין שהיא ביצת ספק טריפה (משא"כ כשהיא ספק ביצת נבלה דהוי ספיקא דרבנן ולקולא) משום דהוי דבר שבמנין דהאידנא אין מוכרים ביצים באומד אלא במנין וכ"ד שבמנין אינו בטל אפי' באלף אפי' בהפ"מ (שפ"ד סק"י). ביצת נקובת הושט ופסוקת הגרגרת דינם כביצת טריפה ואסורה מה"ת ולא כביצת נבלה דאינה אסורה אלא מדרבנן (וע"ל סי' ל"ד בפ"ת סק"א). וביצה גמורה מאותן ששה נבלות דמטמאין מחיים המנויים בפ"ק דחולין הוי כביצת נבלה ממש (וע' מש"ל בשם הלב"ש):

ז ספק אם היא ביצת נבלה אם לא. בין שאינו יודע אם ביצה זו היא מתרנגולת הנבלה או מתרנגולת אחרת שהיא כשרה ובין שיודע שהיא מתרנגולת זו אלא שהספק הוא בתרנגולת עצמה אם היא נבלה. כגון שאירע לה ספק בשחיטה. מ"מ אינה אלא מדרבנן ומותר אפי' בלא תערובות אבל אם היא ספק טריפה או כשרה אסורה דהוי ספק דאורייתא ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה. דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה שנשחטה ונמצאת טריפה שנתבאר לעיל סי' פ"א סט"ז וכל שהוגלד פי המכה בידוע שג' ימים קודם השחיטה נטרפה וכל מה שהטילה תוך ג"י טריפה. ואם נתערבה הביצה הזאת באחרות כולן אסורות (יש"ש ואחרונים הביאו):

ח תרנגולת שלא נמצא לה מרה וגם לא נרגש טעם מרירות בכבד ויש הרבה ביצים מתרנגולת זו כי היתה בבית יותר משנה וכבר בישלו ואכלו מביצים הללו ועדיין בעין הרבה ונתערבו בביצים אחרים. יש להתיר הכלים שהוא הפס"מ הואיל ורבו המכשירים בחסרון המרה וגם יש עוד צדדים להקל. אבל הביצים יש למכור לעובד כוכבים ואפי' שלמים. ואין להתיר הביצים עצמן אפי' מה שהטילו קודם ג"י. אכן אם נתערבו הביצים ברוב ביצים אחרים מותרים כדין יבש ביבש מין במינו. שיש לצרף דעת הפוסקים (הובא בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס אות א') דאם נודע ב' הספיקות כאחת מתירין אפי' ספק א' בגופו וספק א' בתערובות ואפי' בדבר חשוב. ופסק כן הש"ך בהפ"מ. א"כ בנ"ד אפי' שלא במקום הפ"מ כיון דרבו המכשירים בחסרת המרה. ומותר לאכלם שנים שנים. ודוקא אם לא נתערבו בהם הביצים שהטילם בתוך ג"י. אבל אם נתערבו בהם גם א' מאלו שהטילו תוך ג"י קשה להקל. (פ"ת בשם חב"י סי' פ"ו ועמש"ל סי' פ"א סי"ז י"ח):

ד (ט) הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי. אבל אם היתה מעורה בגידין ה"ז כבשר הפורש מן החי ואסורה משום בשר מן החי ולא משום אבר מן החי ונ"מ לענין איסורין מבטלין זא"ז דבעינן שיהיו מב' שמות כדלקמן סי' צ"ח (ועי' שפ"ד ס"ק י"ג). ול"ד הכה אלא ה"ה בלא הכחה אם הטילה ומעורה בגידין אסור משום בשר מן החי. וכל שהטילה חלמון ואית בי' שורייקי סומקי מקרי מעורה בגידין (מנ"י וב"י בעמ"ן הביאו ועי"ש:

ה ו (י) ביצת עוף טמא וכן ביצת טריפה ונבלה שנתבשלה עם ביצים טהורים. אם כולן בקליפתן אינה אוסרת שאין כח בבישול להוציא גוף האיסור דרך הקליפה כיון שאין בה ממש רק מיא בעלמא. ומ"מ באין הפ"מ יש לאסור. וכן יש לנהוג (רמ"א וכ"כ השפ"ד ס"ק י"ט). אבל אם ביצת טמאה קלופה אף שאחרים בקליפתן. א"נ שהבצים טהורים קלופים אף שהביצה טמאה בקליפתה כולם אסורים (ש"ך ס"ק ט"ו וכ"כ הפר"ח). ואם היא נקובה דינה כקלופה. ויש מן הפוסקים דס"ל דאפי' באינם קלופים אסור בין ביצת עוף טמא או ביצת נבלה וטריפה. וכן יש לנהוג במקום שאין הפ"מ אבל במקום שיש הפ"מ יש לסמוך על המקילין. וכ"ז לבטל פליטתה אבל היא עצמה אינה בטלה (ועי' באה"ג וחכ"א). וביצה שיש בה אפרוח שהבשר נ"ט או שיש בה דם במקום האוסר בודאי וכדלעיל סי' ס"ו דשדא תיכלא בכולו וחשוב כיש בה אפרוח אוסרת המתבשל עמה אפי' אינה קלופה. ודוקא שידוע שהדם הוא במקום האוסרה אבל בספק התערובות מותר. וקליפת האיסור מצטרפים גם עם ההיתר לבטל האיסור במקום הפ"מ וכ"ש קליפת ההיתר. אבל במקום שאין הפסד אין לצרף קליפות האיסור לבטל (ועי' בה"ט ס"ק י"ב):

י"א וכל ביצה שהיא אסורה אם נתבשלה עם אחרות צריך ס"א ביצים של היתר לבטלה. בין שהיא שלמה ומסירה בין שהיא טרופה. ואע"ג דבכל האיסורים סגי בס' החמירו בביצים לפי שיש בביצים גדולים וקטנים והבא לבטל הביצה אינו משגיח לראות אם הם שוים ולכן הוסיפו עוד אחת. ולפי טעם זה אם נתבשלה בתבשיל של היתר א"צ אלא ס' מן התבשיל לבטלה (ר"ן). אבל י"א הטעם משום דביצה הוי כעין ברי' ולכן מחמת חשיבותה הוסיפו עליה אחת יתירה ולפי"ז אם היתה טרופה בקערה דבטלה חשיבותה א"צ אלא ס' אפי' אם נתבשלה עם ביצים. ואם היא שלימה אפי' אם נתבשלה עם שאר תבשיל צריך ס"א. ויש להחמיר כשני הדיעות ולעולם בעינן ס"א (כן היא דעת הש"ך ס"ק ט"ו):

יב ודוקא שהם טרופות ונבללו כולם החלמונים עם החלבונים דהוי לח בלח לכ"ע. דאז בשאר תערובות לח בלח צריך ס' מן ההיתר לבטל האיסור כדלקמן בהל' תערובות. וכאן בביצים כיון דאיכא גדולים וקטנים הוסיפו א' וצריך ס"א כמש"ל. אבל ביצים שנשברו בקערה ויש א' מהם של טרופה ועדיין כל החלמונים כ"א בפ"ע לא טרופות. דעת הרשב"א דלח בלח לא הוי כ"א שנבלל זב"ז כמו יין ביין או קמח בקמח יעו"ש. משמע מדבריו דכל שאינו נבלל כמו החלמונים הוי יבש ביבש. ולפי"ז כל שידע האיסור קודם שטרפן חזר הדין כמ"ש בסי' ק"ט בשם הרמ"א להקל בהפ"מ ובטל ברוב וכשעדיין לא טרפן יטול א' מהם ויזרוק או יבשל כ"א בפ"ע. וכשטרפן אח"כ ובישלם באינו מינו הכל שרי דכבר הותר ע"י הרוב. ואף לדעת הש"ך בסי' צ"ח דאוסר בכה"ג דלא אמרינן סלק כו'. היינו כשנפל בב"א. הא כשנפל תחלה למינו דכבר הותר ואח"כ לאין מינו שרי (ועי' בשפ"ד ס"ק ט'. ולעיל סי' ס"ו בעובדא שבא לפני הט"ז):

ז (יג) אפרוח שנולד מביצת נבלה וטריפה. מותר מדינא מפני שאין האפרוח נוצר מהביצה עד לאחר שנסרחת והוי כעפרא בעלמא (ש"ך ס"ק י"ט). ומ"מ לכתחלה יזהר מאפרוח זה שנולד מביצת נבלה או טריפה (רמ"א). והטעם כתב הט"ז ס"ק י"ד שיש לחוש שמא ישהא הביצה בביתו כדי להניחה תחת תרנגולת כדי להיות ממנה אפרוח ויש לחוש לתקלה שמא בתוך כך יאכל הביצה אפי' של איסור בעין (ועי' פ"ת ס"ק ד' בשם שאילת יעב"ץ):

ח (יד) ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו לוקין עליה (בזה"ב) משום שרץ העוף. וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו מכות מרדות (בזה"ב). ואם נמצא דם בתוך הביצה אסור מה"ת (ועי' בה"ט ס"ק ט"ו ולעיל סי' ס"ו כי שם עיקר מקורו):

ט (טו) טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותה עד שתטיל כל הביצים שטעונה כבר. ואם תטעון פעם אחרת ותטיל ביצים. היא והביצה מותרים. וא"ל היא ודאי טריפה והביצים אסורים למפרע וכמשית"ל סי' נ"ז (ועי' בה"ט ס"ק ט"ז). ודוקא לספק טריפה מהני זה אבל לודאי טריפה לא מהני תקנה זו דאמרינן זהו מן המיעוט דיולדות. ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום שלמים כי כן זמן עיבורה וה"ה לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולדה בה ספק טריפות. שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טריפות. ואז היא וגם הביצים מותרים למפרע (ועי' מש"ל סי' נ"ז בשם בה"י דראוי ונכון הוא שלא להשהות אף בעוף שאינו אלא כ"א יום אלא תומ"י ימכרנו לעובד כוכבים וימיתנו בפניו ועי' בה"ט):

י (טז) אין מוכרין ביצת נבלה וטריפה לעובד כוכבים דחיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל. כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנו לעובד כוכבים דביצים טרופות אסור לקנות מעובד כוכבים. ועכשיו דאין נזהרים מפת של עובד כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפי' טרופה דחיישינן שמא יערבנו בפת וימכרנו לישראל (רמ"א). ואפי' במקום שנוהגין איסור למכור לעובד כוכבים ביצה טרופה מטעם שמא יערבו אפ"ה אין לקנות ביצים טרופות מן עובד כוכבים דחיישינן שמא מקרי ומכר לו ישראל ביצה טרופה דלאו כ"ע דינא גמירא (ועי' שפ"ד ס"ק ל'):

יז תבשיל שנמצא בה אפרוח ואין ס' בתבשיל ועירו המרק לתוך הקערה ומקערה לקדרה אחרת עי' יד"א סי' צ"ב שהביא תשובת ב"י וס' לחם חמודות והאריך בזה יעו"ש בפרטיות. ביצה שנתבשלה עם בשר אעפ"י שהיא בקליפתה אסור לאכלה עם חלב מפני שבלעה טעם בשר (ועי' סי' צ"ה ס"ב ובט"ז שם):

סליק בעזה"י מהלכות מליחה עד כאן:

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה