אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות מליחה › סימן פה

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות מליחה · סימן פה

סימן פד

סימני חגבים ובו ג' סעיפים ובש"ע ג"כ הכי:

א סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב הקיפו ויש לו שני כרעים לנתר בהן. פי' לקפוץ ולהעתיק ממקום למקום. ואפי' אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאח"ז. ולאו דוקא כרעים ה"ה כנפיים כל שעתיד לגדל לאח"ז מותרים. ואין טעונין שחיטה וכל שאין טעון שחיטה אין בו משום אבמ"ה (שפ"ד סק"א). ואעפ"י שיש בו כל הסימנים הללו אינו מותר אא"כ ששמו חגב או שיש להם מסורת ששמו חגב. ולפי שאין אנו בקיאין בהם ובשמותיהם נוהגין שלא לאכול שום חגב (ס"ז סק"א). ועתה שאין אוכלין כ"א במסורת. כל חגב שיש לו הד' סימנים ספיקא הוי ולא ודאי ונ"מ היכא שיש עוד ספק דהוי ס"ס (שם בשפ"ד):

ב חגבים אין טעונין שחיטה וכמש"ל ומ"מ אסור לאוכלן חיין משום בל תשקצו. ומותר לאכלה מתים או לחתוך מהן אבר אבר ולאכלו מי שבקי בסימניהם. והוא מדינא אבל כבר נהגו שלא לאכלם כלל וכמש"ל:

ג ציר חגבים טמאים מותרים אפי' הציר בעין שאין לחגבים דם אלא ליחלוחית בעלמא (רמב"ם). ודעת הראב"ד דאסור. ומהרש"ל פסק דאינו אוסר תערובתו אבל הציר בפ"ע אסור (וע' פמ"ג באורך):

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה