אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות מליחה › סימן עט

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות מליחה · סימן עט

סימן עח

סימני בהמה וחיה טהורה ובו ה' סעיפים ובש"ע ג' סעיפים.

א (א) סימני בהמה וחיה נתפרשה בתורה. אבל הסימנים שבין חיה טהורה לבהמה טהורה לענין חלבה וכיסוי לא נתבאר בתורה מפורש. רק חז"ל נתנו בהם סימנים בקבלה וכמבואר בסי' פ' (ש"ו):

ב סימנים המפורשים בתורה הם ב'. מעלת גרה ושוסעת שסע. וצריך שיהא הסדק עובר מעבר לעבר ולא מהני מה שמסודק מצד א' (ש"ך וע' שפ"ד בשם כנה"ג ומה שהקשה עליו וע' פר"ח סק"א). וכל בהמה וחיה שאין לה שיניים בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיניים בולטים בחניכים ושני שיניים למעלה א' מכאן וא' מכאן כקציות הלסתות והוא הלחיים. בידוע שהיא מעלת גרה ושהורה דכיון דאין לה שיניים למעלה אינה טוחנת המאכל היטיב וחוזר המאכל לפיה ומעלת גרה שא"א להתעכל מהר. (וע' מש"ז סק"א). והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבים עד שיגדיל וכיון שאין לו שיניים למעלה הוא מעלה גרה אבל אינו מפריס פרסה. ואם מוצא במדבר צריך שיכיר אותה שלא יטעה לומר כל שמעלה גרה הוא מפריס פרסה וכמשית"ל:

ג וכל שמעלת גרה הוא מפריס פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהן מעלה גרה ואינם מפריסים פרסה. ולהם אין לחוש אם יש להם שיניים למעלה או ניבים. כיון שאין מפריסים פרסה ובלא"ה טמא אף שאין לו שיניים וניבים ומעלה גרה. וכל שמפריס פרסה הוא מעלה גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך יבדוק ברגלים. והוא שיכיר שלא יהי' חזיר. ואם יש לה קרניים יצא מספק חזיר וטהורה. עוד סימן לטהורה שבשרה שתחת העוקץ הולך ש"ו לאיזו צד שיחתכו אותו. לפיכך אם מצא בהמה שפיה חתוך ופרסותיה חתוכות יבדוק בזה והוא שיכיר ערוד (ב"י ועט"ז):

כ (ד) טמאה שילדה כמין טהורה אעפ"י שיש לה כל סימני טהרה אסור. וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אעפ"י שיש לה כל סימני טומאה. דכללא הוא שכל היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור. אך כלל זה אינו אלא במה שאיסורו בלאו, אבל לא למה שאיסורו בעשה. ולכן חלב אדם מותר אעפ"י שבשרו אסור וכדלקמן סי' פ"א סל"ב (ועפ"ת סק"ב). ודוקא דמות בהמה אבל דמות עוף אף שיצא אויר העולם אסור לפי שאינו בר קיימא אף שהוא חי כמה ימים (ש"ך סק"ה וע"ש בשפ"ד). ודוקא שילדתו בפנינו אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמא הולך אחריה אעפ"י שכרוך אחריה ויונק אותה אסור. שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה. וה"ה הטמאה שהניחה מעוברת ולא ראינו שילדה ואנו רואים מין טהור כרוך אחריה חיישינן ג"כ לחומרא שמא זהו שנולד ממנו ואסור (ש"ך וע' בה"ט סק"ו):

ג (ה) הנולד מן הטריפה מותר. ומיירי שנתעברה קודם שנטרפה דאל"כ טריפה אינה יולדות. א"נ מיירי בודאי טריפה כדלעיל סי' נ"ז סעי' מ"א. וע' בה"ט סק"ז מ"ש דלא תיקשי מהא דקי"ל עובר ירך אמו ומהא דקי"ל ביצת טריפה אסור. וע"ל סי' נ"ז בפ"ת סק"ד לענין אם נדרסה האם ועוד הולד בתוכה אם מזיק טריפת הדריסה גם לולד וע' מ"ש שם סי"ב. ומיירי שאינו יונק מן הטריפה אבל אם הולד יונק ממנה צ"ע אם להתיר הולד מטעם שנתגדלה מדברים אסורים (וע' רמ"א סי' ס' וש"ך ופר"ח וכרו"פ ושפ"ד שם האריך בזה מאד לאיסור ולהיתר ע"ש ועמש"ל סי' ס"ד וסי' נ"ז סי"ב):

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה