הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ
הלכות מליחה · סימן עח
שלא לטפל בצק בבשר שלא נמלח ובו ב' סעיפים ובש"ע סעיף א'.
א (א) הטופל בצק בעוף או בבשר בהמה שלא נמלח (וע' מש"ז וכרו"פ). אע"ג דבגמ' מפליג בין סמידא לשאר קימחא ובין אסמיק ללא אסמיק. אנן השתא לא בקיאין במילתא ובכל גוונא יש לאסור אפי' בצלי וכ"ש במליחה דהוי כמולח שא"מ (שפ"ד סקכ"א). אבל אם נמלח ושהא כדי מליחה והודח מותר בכל גוונא ולא חיישינן למ"ע מה שהבצק מתאדם (ש"ך). ואפי' טפילת עיסה שבלילתה רכה יש לה כל דין בישול לקדירה בין לקולא דמשערינן בס' ואם יש ס' כנגד אותה חתיכה זורק אותה חתיכה והשאר מותר. ול"א דחיישינן שמא מתחלה נאסרו ב' או ג' חתי' ע"י שומן שמטפטף שם מתחלה ויצטרך ס' נגד אותם ב' או ג' חתיכות לא אמרינן הכי (ט"ז) והטעם כתב הח"ד דממ"נ אם מה שנקרש משוה אותה לחתיכה א' הרי איכא ס'. ואם לא משוה אותה לחתיכה א' הרי אין איסור בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב (וכ"כ הש"ך סק"ב וע' מש"ז). ובין לחומרא כגון אי ליכא ס' (ט"ז וש"ך וע"ש). ודוקא לטפל בבצק אסור אבל מותר למשוח בשמן או בשומן אווז וה"ה שומן בהמה דג"כ נימוס אצל האש (מש"ז). או בציר של בשר מותר למשוח בשר שלא נמלח דאין דאין זה מעכב הפליטה. אבל בבצים מתובלין לכתחלה אסור ובדיעבד שרי (וע' מש"ז מ"ש בשם מנ"י ובשם ת"ח). ועש"ך סק"א דפשטידא הנזכר ברמ"א הוא שנותנין בשר תוך עיסה שבלילתה עבה ואופין בתנור גרוף או על המחבת ומיתסר מדינא דש"ס. דהא חזינן דלא פלטי שמקום מושבה יבש בתנור ופשיטא דהוי בישול בין לקולא בין לחומרא וע"ש:
ב ואם צלו פשטידא הנ"ל על גחלים או במחבת ונמצא בו לב או כבד. אם יש ס' הכל מותר מלבד הלב או הכבד או החתיכה שהאיסור דבוק בו. וגם צריך כדי נטילה מפשטידא במקום שנגע באיסור כיון שהוא בלא רוטב וכל בלי רוטב בעינן נטילה (פר"ח וח"ד) וע' הגהת מהרב"פ ועיין לעיל סי' ע"ג:
סליק הלכות מליחה בעזה"י: