הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ
הלכות מליחה · סימן עז
דין עופות שנמלאו בשר שלא נמלח ובו ו' סעיפים ובש"ע סעיף א'.
א (א) עופות שנמלאו או גדיים שממלאין אותן בשר שלא נמלח. אם לצלי מותר אפי' פיהם למעלה. ואפי' נמלח החיצון ושהא והודח דאז אינו פולט אפי' ציר אפ"ה מותר. כיון שהפליטה והבליעה שוים כאחת אמרינן כבכ"פ דכמו שבולע דם המלואים כך פולטו ולא דמי לבשר שנמלח ונפל לציר שאסור אפי' לצלי דשם הבליעה קודם הפליטה (ס"ז ועח"ד). וכ"ש אם לא נמלחו שניהם דאמרינן נמי איידי דטריד כו'. אבל אם הפנימי נמלח ולא שהא והחיצון נמלח ושהא והודח או פלט כבר כל צירו. נאסר החיצון דבולע ג"כ מהפנימי קודם הצלי שהרי הפנימי הוא בתוך שיעור מליחה ופולט דם כל שעה וא"כ תיכף בולע החיצון ושוב אינו יוצא ע"י האור שהרי אינו פולט מיד בשעת הבליעה (וע' ח"ד):
ב ואם נמלח הפנימי ושהא כדי מליחה והחיצון תפל או לא שהא שיעור מליחה. נאסר הפנימי דכיון דהחיצון פולט הדם ופנימי אין לו עוד לפלוט דם א"כ בולע הפנימי מן החיצון. ולא אמרינן לגבי הפנימי כבולעו כך פולטו דדוקא כשיש לו דם אמרינן איידי דטריד למפלט לא בלע. אבל כיון שאין לו דם ולא טריד למפלט בולע וכיון שבלע ל"א כבכ"פ כיון שהוא מבפנים. וכן לא אמרינן נורא משאב שאיב מן הפנימי דדוקא אם לא נמלח ויש לו דם של עצמו אמרינן שאין החיצון מפסיק ונורא משאב שאיב. אבל מה שבולע ממקום אחר לא אמרינן נורא משאב שאיב (חכ"א וע"ש):
ג ואם לא נמלח הפנימי והחיצון נמלח ולא שהא נאסר ג"כ הפנימי שכיון שהחיצון פולט דם בתוך שיעור מליחה. בולע הפנימי קודם הצלי' כיון שלא נמלח. ול"א איידי דיפלוט דם דידי' יפלוט ג"כ דם שבלע מהחיצון כיון שהוא בפנים (ועח"ד). אבל י"א דגם אפי' לגבי פנימי אמרינן כבכ"פ ולכן אם נמלח הפנימי והחיצון תפל מותר. וכן בלא נמלח הפנימי והחיצון נמלח ולא שהא מותר הפנימי. דלעולם נורא משאב שאיב (פר"ח ומנ"י כ"ט) ולקדירה אסור עד שימלח כאו"א לבדו וכמשית"ל ס"ו:
ד אותן הנותנין חתיכות בצל בבשר בין חתיכה לחתיכה וצולין בלא מליחה כתב בתשו' רשד"ם סי' מ"ו דאסור והפר"ח השיג עליו וכתב דלכתחלה אין לעשות כן ובדיעבד שרי. והשפ"ד סק"ה מצדד ג"כ להקל ומ"מ סיים וכתב דמ"מ בצל שהוא חריף איני אומר בה לא איסור ולא היתר ובסוף סי' ע"ח כתב דמ"מ הא ודאי אף שהבצלים אסורים אין הבשר נאסר דנורא משאב שייב לי' ולא בלע או כבולעו כ"פ אמרינן גבי בשר שיש לו דם וציר. וחנ"נ לא אמרינן דאין הנאסר יכול לאסור יותר מן האוסר. וע"ש:
ה וכ"ז בדיעבד אבל לכתחלה אין לעשות שום מולייתא אף לצלי רק אם נמלחו שניהם (רמ"א בשם אגור ומרדכי) ואפי' בדיעבד לא מיירי אלא שאין במולייתא זו רק בשר או עשבים שאינם מונעים מלהפליט הדם:
אבל אם נתן במולייתא ביצים בין ביצים לחוד ובין שמילא אותם בבצים עם בשר שלא נמלח אסור. שהביצים נקרשים ומעכבין הדם לצאת ודינו כאלו נתבשל בקדירה דאם לא נמלחו והודחו תחלה שניהם הפנימי והחיצון קודם שמילאום אסור הכל אפי' בדיעבד. ואם יש ס' במולייתא נגד האיסור שבמולייתא הכל מותר (ש"ך):
ו וכ"ז לצלי אבל לקדירה אסור עד שימלח חיצון לבדו ופנימי לבדו וידיחם אחר המליחה כ"א בפ"ע (וע' שפ"ד סק"ג). אבל אם לאחר שמילאו מלח החיצון אינו מפליט דם שבפנימי וגם דם של צד פנימי של חיצון עצמו. דהמילוי שבפנים סתמו מכל צד, ולא דמי לחתיכה עבה דהפנימי אינו נחשב כחתיכה א' עם החיצון ואף בדיעבד אסור (וע' בה"ט סק"ו). בשר שלא נמלח ולא הודח שנצלה עם בשר שנמלח והודח מותר בדיעבד. אבל לכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם בשר שלא נמלח ואפי' הודח (רמ"א):