אור ברסלב
הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב הלכות מליחה › סימן עא

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב· רבי צבי פנחס ליפשיץ

הלכות מליחה · סימן עא

סימן ע

דין מליחת הראש והטלפים והמוח ובו ז' סעיפים ובש"ע ב' סעיפים

א (א) הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב. לפיכך הבא למלוח הראש מצוה מן המובחר לחתוך אותו לשנים ומולחו יפה לצד פנים וחוזר ומולחו על השער דצריך למלוח מב' צדדים. ואף בדיעבד אסור באין הפ"מ אם לא מלח גם על השער. ואין השער מעכב ע"י המלח להפליט דם ועי' ש"ך ס"ק ב') ונוהגין לכתחלה ליטול המוח מתוך הגלגלת קודם המליחה ולחתוך הגלגלת שתי וערב. ואם ניקב הקרום נגד נחירו מהני דשם אין העצם מקיפו והוי כמינקב העצם והקרום דשרי מדינא (ח"ד ועי' פ"ת ס"ק א'):

ב ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם בין בעוף בין בבהמה. הקרום והמוח אסורים דהוי כנמלחו בכשא"מ שהרי עצם הגלגלת מקיפו. ושאר הראש מותר לפי שעצם הגלגלת מפסיק בין דם שבתוכו לבשר (ועי' ש"ך ס"ק ז' בשם ת"ח). וכ"ש אם נמלח עמו שאר בשר אפי' נמלח כבר ופלט כל דמו וצירו בענין דלא שייך בי' לומר כבכ"פ אפ"ה שרי מטעם שהעצם מפסיק. ויש אוסרים בפלט כל דמו (וע"ב מח"ד) ואין לאסור מפני שלא נמלח משני צדדים דכיון שהראש שלם הוי כחתיכה עבה (ועי' ט"ז וש"ך ועי' מש"ז ס"ק ג' מה שהקשה ע"ז ומ"ש לעיל סי' ס"ט ס"ק כ"ג):

ג נוהגים שלא לצלות שום ראש שלם ואפי' רוצה להניחו אבית השחיטה. דחיישינן שמא יתהפך לצדדין ואם צלאו שלם ולא הניחו אבהש"ח או אנחיריו. המוח והקרום אסור והשאר מותר בין שהטמינו בין שלא הטמינו. ולבשל בקדרה נוהגין לכתחלה ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגולגולת ולחתוך הגלגלת ש"ו וכמשית"ל שאז מתחתך הקרום היטב. ויש מסירים הקרום. ובדיעבד שכבר מלחו אפי' לא בשלו עדיין ולא הסיר הקרום והמלח כיון שפתכו ש"ו סגי ומותר לבשל (ועי"ל סי' ס"ח):

ד ואם בישל הראש שלם הכל אסור אא"כ יש ס' בקדירה כנגד כל הראש. דכיון שאין בראש ס' נגד המוח והקרום א"כ הראש כולו נעשה נבלה לדידן הנוהגין כרמ"א באיסור דבוק ובעינן ס' נגד כל הראש ואפ"ה נשאר הראש באיסורו. ואם הראש מחובר לעוף כל העוף מצטרף לס' נגד המוח והקרום. וכן נוהגין באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה. מיהו לכבוד שבת או אורחים מותר להניח בכ"ש אפי' היס"ב אפי' לכתחלה חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו. רק טוב ליזהר אם אפשר שלא להניחו רק במים שאין היס"ב וכמש"ל סי' ס"ט סי"א (ועי"ל סי' ס"ח פרטי דינים אלו):

ב (ה) הטלפים שעל רגלי הבהמות הוי ככלי שא"מ ואין הדם יוצא דרך הטלפים. וצריך לחתכן מעט למטה ויניח מקום החתך למטה וימלח. ואין השער מעכב וכמש"ל ס"א. ואם לא חתכן למטה נוהגין לאסור מה שבתוך הטלפים והשאר מותר (ועי"ל סי' ס"ח ובחכ"א) ומ"מ יש להם תקנה ע"י מליחה שנית לאחר שיסיר ראשן. ואם נתנן במים רותחים קודם שחזר להכשרן ע"י מליחה שנית נאסרו אא"כ יש ס' נגד הטלפיים (יד אפרים בשם ת"ח ועי"ש):

ג (ו) עצם הקולית ושאר עצמות שיש בהם מוח א"צ לנקוב העצם אלא מולח העצם ומועיל אף למוח שבתוכו ולא דמי לראש שיש חוטי דם מקרום והוי כדם כנוס בתוכו. ולכתחלה לא ימלח עצם כשאין עליו בשר עם שאר בשר רק ימלחנו לבדו. ואם בישלם בלא מליחה המוח אסור. ואם יש בקדירה סי' נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר (ועי' בשפ"ד ס"ק ט') ובחכ"א הביא בשם המנ"י דעצם הקולית שנתבשל בלא מליחה יש להתיר אף בלא ס' ובשאר עצמות שיש בהם מוח בהפ"מ אפשר ג"כ דיש להתיר אף בלא ס' ועי"ש:

ז עצם שיש בו מוח שנמלח שלם בלא שבירה ונקב והודח כראוי ונמלח עם בשר אחר ובישלם יחד בקדירה וכיון שנתבשל עם הבשר ודאי יצא דם הבלוע בכדי קליפה של העצם ונבלע במוח ובכל הבשר. צריך שיהי' ס' בכל התבשיל כנגד הכ"ק של העצם. ולמ"ד דכ"מ שצריך קליפה ולא קלפוהו ובישלו כך מותר בדיעבד ה"נ מותר אפי' לא הי' ס'. ועוד א"ל דלהבליע הדם בדבר אחר העצם מעכבו (יד"א בשם מח"ב). אם עשתה אשה פשטידא מלאה מוח והניחתה במרחשת עם אחרים ונתנתה בתנור ושוב נזכרה שמוח בפשטידא והוציאה הקרום ולא מלחה אסור הכל שהפשטידא עצמה לא הי' ס' נגד המוח ואוסרת השאר (שם בשם הכנה"ג):

תוכן העניינים

הלכה פסוקה יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה